אמיר וידמן
צילום: יח"צ

דו"חות המלט: זינוק של כ-49% ברווח הנקי השנתי; צניחה ברווח הרבעוני - המניה נופלת 5%

בחברה טוענים כי איחוד תוצאות חברת הבת בסין והחברה בנורווגיה הכבידו משמעותית על שיעור הרווח הנקי השנתי
נדב לוי | (2)
נושאים בכתבה המלט

חברת המלט, העוסקת בפיתוח ומכירת מערכות הולכת גזים מתקדמות, פרסמה הבוקר (א') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2016 כולה כאשר רשמה בשורה התחתונה ירידה ברווח הנקי הרבעוני שהסתכם בכ-1 מיליון דולר בלבד, אך עם זאת בסיכום השנה החולפת רשמה החברה קפיצה של כ-49% ברווח הנקי. 

בסיכום הרבעון הרביעי של 2016 הסתכמו ההכנסות בכ-32 מיליון דולר, המשקף גידול של כ-32% לעומת הכנסות של כ-24.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. נציין כי המכירות ברבעון הרביעי אוחדו עם תוצאות חברת הבת הסינית 'Valves Jiangsu Xinghe' שנרכשה ברבעון השני ושמכירותייה לרבעון זה הסתכמו בכ-2.6 מיליון דולר. כלומר, בנטרול מכירות החברה הסינית והחברה בנורווגיה, גדלו הכנסות החברה ברבעון הרביעי של שנת 2016 בכ-18% לכ-28.7 מיליון דולר לעומת כ-24.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי בשנת 2015.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-11.4 מיליון דולר (כ-36% מסך המכירות) בהשוואה לכ-8.5 מיליון דולר (כ-35% מסך המכירות) ברבעון הרביעי בשנת 2015. הרווח התפעולי ברבעון האחרון ירד מעט והסתכם בסך של כ-2.25 מיליון דולר (כ-7% מסך המכירות), לעומת כ-2.37 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות), ברבעון הרביעי בשנת 2015.

בשורה התחתונה כאמור, הרווח הנקי ברבעון הרביעי ירד לסך של כ-1.0 מיליון דולר בלבד בהשוואה לכ-1.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בהמלט מציינים כי "בנטרול תוצאות החברה בסין והחברה בנורווגיה, גדל הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בכ-88% לכ-2.9 מיליון דולר, בהשוואה לרבעון הרביעי בשנת 2015".

בסיכום שנת 2016 רשמה המלט סך הכנסות של 124 מיליון דולר, המשקף גידול של כ-27% לעומת כ-97.5 מיליון דולר בשנת 2015. נציין כי בנטרול ההכנסות של חברת הבת שנרכשה בסין 'Valves Jiangsu Xinghe' ושתוצאותיה אוחדו לראשונה בדו"חות המ-לט ברבעון השני של 2016 ובנטרול ההכנסות של חברה בת בנורווגיה שנרכשה באוקטובר 2016, הסתכמו הכנסות הקבוצה בשנת 2016 בכ-113.8 מיליון דולר בהשוואה לכ-97.5 מיליון דולר בשנת 2015, גידול של כ-17%.  

הרווח הגולמי בשנת 2016 עלה לכ-31% והסתכם ב-45.7 מיליון דולר (כ-37% מסך המכירות), וזאת בהשוואה לרווח גולמי של כ-34.8 מיליון דולר (כ-36% מסך המכירות) בשנת 2015. הרווח התפעולי בשנת 2016 הסתכם בכ-12 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות) בהשוואה לכ-9.3 מיליון דולר (כ-10% מסך המכירות) ברבעון המקביל אשתקד. 

ה-EBITDA (רווח תפעולי בתוספת פחת והפחתות) שהציגה הקבוצה בשנת 2016 הסתכם בכ-18 מיליון דולר, גידול של כ-27% בהשוואה לכ-14 מיליון דולר בשנת 2015. ה-EBITDA בשנת 2016 בנטרול תוצאות החברה הסינית והחברה הנורווגית שנרכשה באוקטובר 2016 הסתכם בכ-19.3 מיליון דולר, גידול של כ-37% ביחס לשנת 2015.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בשנת 2016 הסתכם בכ-9.2 מיליון דולר המשקף גידול של כ-49% בהשוואה לכ-6.2 מיליון דולר בשנת 2015. בחברה ציינו כי "איחוד תוצאות חברת הבת בסין והחברה בנורווגיה הקטין את הרווח הנקי של הקבוצה המיוחס לבעלי מניות החברה בשנת 2016 ב-3.0 מיליון דולר. בנטרול תוצאות החברה בסין והחברה בנורווגיה, גדל הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות החברה בכ-106% לכ-12.6 מיליון דולר".

בתוך כך, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד לבעלי מניותיה בסך של כ-18 מיליון שקל (כ-1.29 שקל למניה).

אמיר וידמן, מנכ"ל המ-לט, התייחס לתוצאות ואמר כי "האסטרטגיה של המ-לט, שבמסגרתה החברה מתמקדת בלקוחות הגדולים ומהדקת עימם את תהליכי העבודה, נושאת פרי. בשנת 2016 נמשכה הצמיחה תוך שיפור בכל מדדי הרווח. הפעילות השיווקית מבשילה ובאה לידי ביטוי בגידול בביקושים בתחום המוצרים האולטרה נקיים והתעשייה התהליכית בצפון אמריקה, המזרח הרחוק ואירופה. המ-לט צומחת הן אורגנית והן על ידי מיזוגים ורכישות. חברת Xinghe Valve Jiangsu הסינית, המחזקת את כושר התחרות של המ-לט ואת יכולתה להרחיב נתחי שוק אוחדה לראשונה בדוחות החברה ברבעון השני לשנת 2016 ובגינה נרשמו במחצית השנייה של השנה הוצאות חריגות שנובעות מתהליכי אינטגרציה, שילוו אותנו גם ברבעון הבא. אנו פועלים במרץ לשפר את הרווחיות התפעולית של החברה בסין ורואים פוטנציאל רב בשוק בסין וכן בהתרחבות לשווקים נוספים באסיה".

"רכישה נוספת שאוחדה לראשונה בדוחות הרבעון הרביעי של 2016 היא חברת Norvalves AS בתחום הנפט והגז –הפותחת לנו דלת לטריטוריית הים הצפוני. המ-לט מרכזת מאמצים לספק פתרונות ומוצרים איכותיים וייחודיים תוך גמישות ויעילות במענה לצרכי לקוחות בינלאומיים מובילים. שנת 2016 הייתה שנת צמיחה חזקה ואנו מאמינים ביכולת הצמיחה של החברה גם בעתיד. אנו סבורים כי הקבוצה ממוצבת היטב הן מבחינה הפריסה הגיאוגרפית והן מבחינה תפעולית, וערוכה להאצת הצמיחה וביסוס מעמדנו התחרותי והשיווקי הגלובלי".

המלט בשליטת קרן פימי (כ-60%), עוסקת בייצור, מכירה ושיווק של ברזים, מחברים ושסתומים לטמפרטורות גבוהות, ללחצים גבוהים ולתנאי וואקום לתחום הבקרה בתעשיות התהליכיות ולהולכת גזים בתחום המוליכים למחצה. להמ-לט חברות בנות בארה"ב, קנדה, אנגליה, גרמניה, הולנד, נורווגיה, יפן, רוסיה, צרפת, סינגפור וסין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איזו בועה מליון דולר רווח ושווי שוק שנושק למיליארד שקל. (ל"ת)
    מני 26/03/2017 10:32
    הגב לתגובה זו
  • כל הבורסה בועה אחת גדולה. (ל"ת)
    חיים 26/03/2017 10:53
    הגב לתגובה זו
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.65%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

עדכון המדדים - נקסט ויז'ן נכנסת ודמרי נשארת במדד ת"א 35; והשינויים הנוספים

המניות שייכנסו למדד 90 והמניות שינשרו 

תמיר חכמוף |

יגאל דמרי עשה כמעט הכל כדי להישאר במדד ת"א 35 - מכר מניות בהנפקה פרטית כדי להגדיל את הכמות הצפה. "הכריח"  את המוסדיים לממש אופציות שברשותם (מהנפקות פרטיות קודמות) דרך הורדת מחיר המימוש לימים בודדים. אם הם לא יממשו - הם פראיירים. נותנים מתנה (מחיר נמוך של המניות בהנפקה פרטית, מחיר מימוש של אופציה נמוך) - המוסדיים לוקחים ונהנים. אחר כך, הם מוכרים את המניות בשוק והמניה יורדת ועדיין - דמרי עלתה מאז הרמזים הראשונים על עסקת חטופים והסכם סיום המלחמה ב-25%. 

העליות והתרגילים הלגיטימיים של יגאל דמרי עזרו לו להשאיר במדד המכובד, אבל צריך לזכור שלדברים האלו יש מחיר. דמרי מכר בזול. יכול משקיע מהציבור לטעון ובמידה רבה של צדק - למה לא אני? גם אני רוצה? ואז תעלה השאלה - האם זו טובת החברה והאם היא גוברת על טובת בעלי המניות. כלומר, חברת דמרי לא צריכה מזומנים, היא לא צריכה הנפקות. ברור שהמהלך הזה נועד רק כדי להשאיר אותה במדד - האם העלות של המהלך - פגיעה בבעלי המניות הקיימים, נמוכה מהתועלת של הישארות במדד? לא ברור. יגאל דמרי כנראה משוכנע שכן. צריך גם לזכור שהוא עצמו בעל המניות הגדול ביותר, כך שדילול שהוא עושה הוא גם על חשבונו. מנגד, הוא להבדיל ממשקיע קטן מתוגמל אחרת לחלוטין - הוא המנכ"ל, הבוס הגדול, והוא השולט. הוא מתוגמל בכמה צורות - שכר, הטבות ותגמול לא חומרי - כבוד, כוח. אלו לא נפגעים כלל. 

בקיצור, סוגייה מעניינת. אבל בשורה התחתונה, דמרי הצליח להשאיר את החברה  שלו בטופ, במדד המוביל - ריספקט. מי שלא הצליחו להישאר במדד הן אנרג'יאן, והחברה לישראל, האמא של איי.סי.אל. במקומן ייכנסו למדד נקסט ויז'ן הלהיט של הבורסה בשנתיים האחרונות ומגדל שגם היא להיט גדול, כמו כל תחום הביטוח בשנה האחרונה.  

ממדד ת"א 90 ינשרו טלסיס, תדיראן, מימון ישיר ופלסאון. למדד ייכנסו מור השקעות וגילת שעשו מהלך מרשים בשנה האחרונה. מור אולי הפתיעה יחד עם כל תחם בתי ההשקעות, גילת היתה תמיד עם ערך חבוי, ומה שמעניין שאחרי הניתוח כאן - למה אנחנו חושבים שמניית גילת מעניינת? התשובה הקצרה והתשובה הארוכה, היא דווקא ירדה 20%, לפני שזינקה פי 3.5!

כמו כן, תצטרף אמפא שהנפיקה לאחרונה במחיר מלא, אבל השוק משווא לסחורה וקנה. ותיכנס גם רימון, קבוצת תשתיות שבצמיחה אורגנית וחיצונית מגדילה באופן שוטף את המחזורים והרווחים שלה.