הבנקים שוב הפסידו למוסדיים במלחמה על הפנסיה
ועדת הכספים אישרה אתמול (ב') תקנות חדשות שמאפשרות ניהול עצמי של כספי החיסכון הפנסיוני תוך ניצול הטבות המס. כספי החיסכון הפנסיוני שמנוהלים כיום ע"י הגופים המוסדיים, צומחים בקצב מסחרר, והצמיחה שלהם מקבלת רוח גבית חדשה - ושוב זה על חשבון הבנקים. עד שנת 2005 הבנקים עוד ניהלו את קופות הגמל - אלא שבעקבות רפורמת בכר, קופות הגמל נמכרו לגופים המוסדיים. הבנקים, נשארו עם פרס ניחומים קטן - ייעוץ פנסיוני. יותר מ-10 שנים אחרי, ופרס הניחומים הזה עדיין לא מביא לבנקים הכנסות משמעותיות.
מאז 2005 היו לבנקים עוד לא מעט הפסדים בקרב מול הגופים המוסדיים. האחרון שבהם הוא בתכנית לחיסכון לכל ילד, שם נקבע כי כספי החיסכון ינוהלו בקופת גמל אלא אם ההורה יבחר לנהל אותם בחשבון בנק. מכיוון שאחרי הלידה של התינוק יש דברים חשובים יותר לדאוג להם, סביר להניח שרוב ההורים פשוט ייתנו לחיסכון להתנהל בקופות הגמל.
אז איפה הבנקים הפסידו עכשיו? התקנות שאושרו אתמול בוועדת הכספים מאפשרות לגופים המוסדיים לנגוס בניהול תיקי ההשקעות בבנקים. התקנות קובעות שניתן לקבל הטבות מס על ניהול תיקים עצמי בקופת גמל (עד לתקרה של 5.2 מיליון שקלים) ובלבד שהכספים לא ייפדו לפני גיל הפרישה.
עכשיו תדמיינו לרגע שסוכן הביטוח מגיע אליכם עד הבית, ומציע לכם שוב את קרן ההשתלמות או קופת גמל עם הטבות המס שכולכם כבר מכירים. אלא שאז סוכן הביטוח מספר לכם שבדמי ניהול נמוכים יותר, תוכלו לבחור איזה מנהל השקעות שתרצו מתוך הרשימה שבה יופיעו מנהלי ההשקעות הגדולים בעולם כמו למשל barclays או vanguard. ליועצי ההשקעות בבנקים בהחלט יהיה קשה להתחרות במוצר כזה ולהסביר ללקוח שכדאי לו לשלם יותר למנהל השקעות פחות מנוסה.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניתוח תיק הנכסים של הציבור לסוף 2016 עולה כי הגופים המוסדיים מנהלים כ-1.4 טריליון שקלים בחיסכון הפנסיוני. מתוכם 380 מיליארד שקלים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שהיו יכולים להיות מנוהלים בבנקים אילולא רפורמת בכר. אם כך, היעדים החדשים של הגופים המוסדיים יהיו 1.1 טריליון שקלים שמנוהלים בבנקים בפיקדונות ותכניות חיסכון או 700 מיליארד שקלים שהבנקים מנהלים בניירות ערך שאין בהם הטבות מס בכלל. גם למשקיע שחושש 'לסגור' את הכסף עד הפנסיה אין ממה לחשוש, כיוון שהמס שהוא ישלם במקרה של משיכה יהיה זהה למס שהוא ישלם בבנק בכל מקרה.
כמה זה עולה לנו ולמה צריך את זה?
בדיון אתמול, חברי הכנסת התמקדו בניסיון להעלות את תקרת הכספים המנוהלים בקופה החדשה ל-7 מיליון שקלים. אולם, אף אחד מהם לא חשב כמה זה יעלה לציבור. כיום, הטבות המס לחיסכון הפנסיוני עולות למשק כ-26 מיליארד שקלים בשנה. זה הטבות הרבה יותר מפליגות מאשר הפטור ממע"מ על פירות וירקות או נקודות זיכוי להורים לילדים (3.1 מיליארד שקלים כ"א).
אישור התקנות עלול לפגוע במשק אם הציבור אכן יפסיק לנהל את נכסיו בבנקים והכנסות המדינה ממס רווחי הון ירדו. ובנוסף, המדינה תצטרך לממן בעתיד את הטבות המס בקופות הגמל בניהול עצמי. ואת זה אף אחד מחברי הכנסת אפילו לא העלה לדיון.
- עונת הדוחות ממשיכה, טאואר תעלה, ומה יהיה היום בבורסה?
- קמטק עקפה את הציפיות אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
- 2.חיים 22/02/2017 07:23הגב לתגובה זוה
- 1.קורמורן 21/02/2017 14:50הגב לתגובה זוקופות גמל בניהול עצמי יכולות להיות מתאימות לדי מעט אנשים שמתמצאים היטב בשוק ההון וגם מוכנים לעסוק בניהול התיק באופן פעיל. אחרים שיתפתו לעסוק בכך מבלי שיש להם את הכלים, סביר שיפסידו את כספם. עדיף לבחור את רמות הסיכון הרצויות למשקיע ולהשקיע בקופות גמל שהוכיחו עצמן לאורך שנים וגם זאת בערנות לנעשה בקרן. אם יוחלף מנהל, מי המנהל החדש, מה ביצועי העבר שלו וכו'. לגבי הפסד המדינה מרווחי שוק ההון, אינני חושב שרווחים אלו היו משמעותיים מאז העלאת מס רווחי הון מ 15 ל 25 אחוזים. המס הזה היה אחד הגורמים לבריחת הון מהבורסה.
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףהגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?
במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע.
זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.
הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע.
השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק.
- ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןמנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62% יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6% ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.
טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.
טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות
וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים
הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.
- למה התחזיות השחורות על מפולת לא מסתדרות עם המציאות
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.
