תלוש שכר
תלוש שכר

מכון טאוב: "השכר הריאלי בישראל לא עלה לפחות 15 שנה"

כך לפי המכון שפרסם את דו"ח מצב החברה והמשק בישראל. עוד עולה כי עלה מספרם של הצעירים שגרים עם ההורים
גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה דיור

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם היום (ב') זו השנה הרביעית את דו"ח מצב החברה והמשק בישראל בכמה תחומי מפתח, כמו: רווחה, בריאות, חינוך, מגמות בשוק העבודה, פריון העבודה ורמת המחירים. מלבד נתוני הצמיחה הנמוכים שפורסמו היום, למקבלי ההחלטות בישראל יש עוד נתון ממנו אין מה להתגאות. לפי הממצאים, הישראלים משלמים אמנם פחות מסים (בניכוי הנטל הביטחוני) מהמדינות החברות ב-OECD, אבל גרים יותר אצל ההורים מבעבר, נאלצים לספוג עלייה מופרזת במחירי השכירות לדיור, וזאת מבלי שזכו לעליית שכר זה כבר מספר שנים.

הממצאים העיקריים של הדו"ח מספרים כי בניכוי הוצאות הביטחון שיעור המס בישראל אינו גבוה מהמקבילות ב-OECD. צריך לציין כי הנתון לא משחק לטובתה של המדינה נוכח הירידה ביכולת להשקיע בציבור בהתאם. "עד 2007 תקבולי המסים ביחס לתמ"ג בישראל היו דומים לממוצע במדינות ה-OECD, אולם בשנה זו הופחתו שיעורי המס כך שהתקבולים ירדו לרמה נמוכה בהרבה מממוצע ה-OECD", כתבו במכון טאוב. "עקב כך, כיום הכנסותיה של ישראל נמוכות יותר, וכך גם יכולתה להשקיע במגוון תחומים, לרבות תשתיות ותכניות רווחה". הגרף הבא ממחיש כי ישראל ניצבת ליד ארה"ב, אוסטרליה ושוויץ בכל הנוגע לתקבולי המדינה ממסים, אבל כל אזרח יודע שבנוגע להשקעה בציבור ישראל די רחוקה משוויץ.

בכל אופן, במכון טאוב מצאו כי ככל שמרווחים יותר, כך משלמים מס גבוה יותר. אם ההכנסה ברוטו של העשירון העליון גבוהה פי 11.5 מהכנסות העשירון התחתון, אז לאחר תשלום מס הכנסה היחס מצטמצם לפי 9 "בלבד". לפי הדו"ח כ-40% מהמסים הישירים וכמעת מחצית ממסי ההכנסה מגיעים מתשלומי העשירון העליון, ומנגד כ-80% ממשקי הבית משלמים מס הכנסה בשיעור נמוך מ-100% מהכנסתם.

למרות ירידת נטל המס באופן כללי הדו"ח מציין כי האוכלוסייה הכי ענייה נפגעת מהמיסוי העקיף במידה הרבה ביותר. "נטל המס הכולל (מסים ישירים ועקיפים) כאחוז מהכנסת משקי הבית ירד משמעותית מ-2003 ל-2011 עבור כל עשירוני ההכנסה. ב-2011 שני עשירוני ההכנסה העליונים הם ששילמו את שיעור המס הגבוה ביותר מתוך ההכנסה (בשל מדיניות מס ההכנסה הפרוגרסיבית), ובהפרש קטן אחריהם ניצב העשירון התחתון (בשל המיסוי העקיף הרגרסיבי, למשל מע"מ). העשירונים 7-3 שילמו מס בשיעור כמעט זהה מהכנסתם.

"שיעור הבעלות על דירת מגורים בקרב זוגות צעירים מצטמצם".

לפי דו"ח של מכון טאוב אם ב-2003 שיעור הישראלים בגילאי 34-25 שהתגוררו בדירה בבעלותם עמד על 54%, ב-2014 התמונה היתה שונה כאשר שיעורם ירד ל-39% בלבד. בעוד שיעור הבעלות על דירת מגורים בקרב זוגות צעירים מצטמצם, במכון טאוב מציינים כי באופן לא מפתיע, שיעור גבוה מאוד מהישראלים מעל גיל 45 דווקא כן גרים בדירה בבעלותם, ושיעור זה לא השתנה משמעותית עקב עליית מחירי הדיור. ההסבר טמון בעובדה כי דירות אלו נרכשו ברובן לפני הזינוק במחירים לקראת סוף העשור הקודם.

הדו"ח מצא בנוסף כי אוכלוסיות צעירות קצת פחות הושפעו יותר מעליית המחירים כאשר בקרב גילאי 44-35 שיעור הפרטים שאינם גרים בדירה בבעלותם עלה לכ-36% ב-2014 לעומת פחות מ-30% ב-2004. 

הנתון הזה מביא אותנו לתופעה בה חלקם של הצעירים הגרים עם הוריהם גדל מבעבר. לפי מכון טאוב, מחירי הדיור ויוקר המחייה לצד נורמות חברתיות של דחיית הכניסה לאקדמיה ולשוק העבודה, הביאו לעלייה בשיעור הצעירים שגרים עם הוריהם. בטאוב מציינים כי חלק מהעלייה נעוצה בעובדה כי גיל הנשואין התאחר לעומת שנים עברו אך גם אצל רווקים חלה עלייה דומה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במכון טאוב מציינים בנוסף כי מחירי הדירות והשכירות עלו בחדות מאז 2007, אף שהשכר הריאלי לא עלה מאז שנת 2000. "מאז תחילת המאה השכר הנומינלי עלה בצמוד למדד המחירים, כך שהשכר הריאלי לא עלה במשך 15 שנים לפחות. מחירי הדירות ושכר הדירה עלו מהר הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן - אולם כל אחד מהם עלה בשיעור שונה, בניגוד לצפי התיאורטי. המחסור בשוק שכירות הכולל דיור בר השגה לטווח ארוך מאפשר למחירי הדירות להתרחק מרמתם הצפויה במצב של שיווי משקל. מצב זה עוזר להמחיש את החשיבות של יצירת שוק שכירות מוסדר בישראל".

הבעיה המהותית ביותר שמצא הדו"ח היא הפיריון הנמוך שמאפיין את המשק בישראל. שוק העבודה הישראלי מראה כי מקצועות כמו עו"ד, רואי חשבון מהווים כרבע משוק העבודה לעומת 8% בלבד אצל מדינות ה-OECD. מעבר לכך, השכר ישראל נמוך יותר מאשר במדינות החברות ב-OECD.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נתנאל 17/05/2016 09:41
    הגב לתגובה זו
    מרכז טאוב ומרכז אדווה המופעלים ע"י השמאל הקיצוני משתמשים בשיטת ה-Cherry picking המפורסמת: יש הרבה נתונים טובים? נעלים אותם. יש כמה חתכים והתייחסויות בהם זה נשמע רע? אותם נפרסם בקול גדול ובמלוא העוצמה. מדינת ישראל טובה יותר בפרמטר מסויים מ-210 מדינות? אז נשווה אותה ל-5 מדינות שיותר טובות ממנה באותו פרמטר. יש שיפור מ-1997 ל-2015? אז רגע, נחפש שנה מסויימת שבה היתה עליה חריגה וחד פעמית, ונשווה ביחס אליה. הנתונים מ-2015 טובים במיוחד? אז נשווה ל-2014 או 2013, מה שיצא הכי גרוע. עכשיו נעבור לעצות המעשיות של "חכמי" השמאל הקיצוני הקומוניסטי ממרכז אדווה ומרכז טאוב: הם בעד דיור להשכרה במחיר נמוך לכל המעוניינים. נהדר. כדי שזה יהיה, יש צורך להפשיר עשרות אלפי דונמים של קרקעות עכשיו ומיד. ואז מה? תבוא הזרוע השניה של השמאל, הירוקים, וידאגו לסכל כל הפשרת קרקעות וכל בניה. תבוא גם הזרוע השלישית של השמאל הקיצוני ותגיד על חלק גדול מהקרקעות לבניה באזור המרכז "זה בשטחים!! זה התנחלות!!!". אז על מה יבנו??? הם גם מתלוננים על יוקר המחיה בנושא מחירי המזון, יוקר שנגרם בעיקר בגלל מכסות ומועצות קומוניסטיות, ומכסים
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע 1.07%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”