אביליטי פספסה את התחזיות שלה - וקרסה מעל 23%; אבל זו לא הצרה היחידה של המשקיעים

ההכנסות אמנם עלו ב-16%, אך ההפסד הרבעוני זינק, החברה פספס התחזיות - והמשקיעים ממהרים להעניש את המניה
גיא ארז |
נושאים בכתבה אביליטי

חברת הסייבר אביליטי הדואליות (נסחרת גם ברשימה המשנית של הנאסד"ק), המספקת שירותי תקשורת ומודיעין פרסמה היום את דו"חותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2015 (באיחור של כחודשיים) - ובתגובה המניה קורסת בשיעור חד. זאת, לאחר שדווקא עלתה אתמול 2.9% בניגוד לכיוון השוק - בציפייה לפרסומם של דו"חות אלו.

לפי דו"חות החברה לרבעון הרביעי של 2015, ההכנסות אמנם עלו ב-16% ביחס לרבעון המקביל אשתקד לכדי 2 מיליון דולר (לעומת 1.7 מיליון דולר בלבד), אך ההפסד הנקי ברבעון צמח גם הוא - ובשיעור חד: מהפסד של 290 אלף דולר בשנה שעברה, החברה מדווחת כעת על הפסד של 380 אלף דולר, הגבוה ביותר מ-31%.  

נקודה מאכזבת נוספת היא הרווח הנקי השנתי: היום מדווחת החברה על רווח נקי של 14.7 מיליון דולר בשנה כולה - לעומת צפי החברה לרווח של 27 מיליון דולר. מעבר לכך, נציין כי בראיה שנתית (ל-2015), הכנסות החברה רושמות זינוק מרשים של 143%, ל-52.2 מיליון דולר, אך גם כאן נרשמת אכזבה, היותר והחברה חזתה הכנסות של 58 מיליון דולר. 

עקב הגידול בהפסד הרבעוני ופספוס התחזיות (ולמרות הנקודות החיובית בדו"ח - מפורטות בהמשך), המשקיעים חותכים את המניה, ו-אביליטיקרסה ביותר מ-23%, במחזור ענק מבחינתה של 3.7 מיליון שקל - פי 21 מהממוצע בחודש האחרון. משקלה בת"א 75 הינו 0.35% בלבד, כך שההשפעה על המדד הייתה מינורית.

נציין כי בשל הקריסה הנוכחית במניה, שווי החברה יורד אל סביב מיקום 110 בשווי החברות בבורסה - מה שמטיל חשש מבחינת החברה שזו תצא ממדד ת"א 75 ות"א 100 בעדכון המדדים הבא.

נדגיש כי כי אלו הדו"חות של סוף 2015 - בעוד אנחנו כבר ברבעון השני של 2016. זאת, בשל דחיית פרסומם על ידי החברה, בשל  עיכובים שנובעים מהביקורת החשבונאית, להגדרתה. דחיית פרסום הדו"חות בעצמה הביאה לצניחה של 10% במניה בתחילת חודש מארס.

הרווח למניה בדילול מלא קפץ ל-60 סנט למניה, לעומת 13 סנט ב-2014. מעבר לכך, גם ה-EBITDA המתואם עמד על 18 מיליון דולר, גידול של 342% ביחס לאשתקד.

נקודה חיובית נוספת בדו"חות החברה הינה יתרת המזומנים שלה  לסוף 2015, שהסתכמה ב-25.8 מיליון דולר, בהשוואה ל-11.7 מיליון דולר בסוף 2014. מנגד, יתרת המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת הייתה 9.6 מיליון דולר, בהשוואה ל- 12.9 מיליון דולר בשנה הקודמת. ההון העצמי של החברה הסתכם ב-17.8 מיליון דולר, גבוה ביותר מפי 10 לעומת סוף 2014.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"במהלך הרבעון הרביעי של 2015 הצגנו את טכנולוגיית היירוט החדשה שלנו, אשר אנו מצפים כי תהווה פתרון שישנה את פני שוק היירוט והתגובות הראשוניות באשר אליה עלו על הציפיות שלנו", ציין אנטולי חורגין, מנכ"ל אביליטי. "ברחבי העולם, גופים ממשלתיים נוקטים צעדים להגברת האבטחה בתגובה לאיומים חדשים ומתגברים. עם 15 שנות ניסיון מוכח בתחומי היירוט והאיתור הגאוגרפי, ואנו נמצאים בעמדה טובה בכדי להפיק תועלת מהדרישה הגוברת בשוק. אנו מציעים את פתרון ה-ULIN החדשני, אשר אנו מאמינים כי לא קיים ספק אחר בתעשייה שיכול להשתוות אליו, דבר הנוסך בנו ביטחון רב ויציבות לשנת 2016."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.