מייקל מת'יו
צילום: יח"צ

מייקל מת'יו ל-Bizportal: "אנחנו צופים המשך עליות בנפט" - מסמן מחיר יעד

הסוחר הבכיר בענקית הבנקאות שרודרס מתייחס לסאגת אופ"ק, ההפקה בארה"ב - והראלי שצפוי להימשך
גיא בן סימון | (7)
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט רשם בסוף השבוע רמת שיא של 5 חודשים, זאת למרות כישלון השיחות של אופ"ק להקפאת התפוקה. מה שלא הצליחו לעשות חברות אופ"ק, עשו החלשות הדולר וירידת התפוקה בארה"ב בצל המכה שספגה תעשיית פצלי השמן כאשר מחיר הנפט הנמוך גרר ירידה דרסטית בהשקעות. מחיר חבית השלים עלייה של כ-70% מאז ה-11 בפברואר, מייקל מת'יו, סוחר בדסק הסחורות של שרודרס, מסביר בשיחה מלונדון עם Bizportal כי הנפט אכן מצא תחתית, ויש לו סיבות טובות לכך.

מת'יו מחזיק בפוזיציה שורית, ולא מאתמול, בטענה כי הברירה הטבעית של ירידת מחירים בשילוב של ירידה בהשקעות, יביאו לצמצום התפוקה אך הביקוש ימשיך להיות יציב למרות החשש מהאטה. "אנו מחזיקים בעמדה חיובית ברורה על הנפט בחצי השנה האחרונה בעיקר נוכח השינוי החד שחל אצל מפיקות הנפט שלא חברות בקרטל אופ"ק. אין לנו אינסייט לאופ"ק וקשה לצפות את הדרישה הגלובלית לנפט, אך מה שברור יותר מכל זה שמפיקות הנפט מחוץ לקרטל חוות שינוי משמעותי נוכח התמוטטות מחיר הנפט שגורר ירידה בהשקעות. זה אומר שהמחיר צפוי לחזור במהרה לרמה יציבה יותר של 60-50 דולר ואף יותר מזה", אמר מת'יו. מה שתומך בדבריו זו התחזית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, לפיה היצע הנפט מצד המפיקות שלא חברות באופ"ק צפוי לרדת ב-700 אלף חביות בשנה הקרובה. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

בנוגע לעלות ההפקה, מת'יו מוסיף כי אף יצרנית לא תוכל לשאת בעלויות הכבדות אם מחיר הנפט יהיה מתחת ל-30 דולר. לדבריו, "אנחנו כבר לא שם" והוא מוסיף את מה שכולם אומרים: "עצם פגישתן של חברות אופ"ק בניסיון להקפיא את התפוקה מהווה סימן שלכל המדינות כבר מזמן לא נהיה נוח בלשון המעטה עם מחיר הנפט הנמוך". נציין כי החברות הגדולות צימצמו משמעותית את ההשקעות בשנה וחצי האחרונות (בכ-60%), ואת שיעור ההוצאות ההוניות (CAPEX) המיועדות לפיתוח אתרי קידוח - מה שתורם לירידת ההיצע של הנוזל השחור בשוק.

פצלי שמן:  לא בכל מחיר ובטח שלא לאורך שנים

"לגישתנו, תפוקת הנפט צפויה לרדת השנה וגם בשנה הבאה. בפעם האחרונה בה השווקים חוו ירידה דו שנתית עקבית, היה זה ב-2002-2001 ומשם המחיר עלה בכל אחת מ-5 השנים הבאות. הירידה המשמעותית ביותר בהפקה תירשם בארה"ב נוכח קריסת פעילות הקידוח וירידת מספרן של בארות הנפט מפצלי שמן. תעשיית פצלי השמן האמריקאית חתכה את הייצור ואת תוכניות ההשקעה כפי שמעולם לא עשתה. האימרה לפיה פצלי השמן זו הבשורה החדשה היתה יכולה להיות נכונה אלמלא המחיר הנמוך. על זה נאמר: לא בכל מחיר ובטח שלא לאורך שנים. ייקח עוד זמן לתעשייה לכסות על הפצעים מהאפיזודה האחרונה. לכן, עולה השאלה לגבי הקיבולת העודפת בשוק ומה יקרה בשוק במקרה של שיבוש בתפוקה", אמר מת'יו.

זה המקום לציין כי התפוקה בארה"ב ירדה לפני כשבוע מתחת ל-9 מיליון חביות ביום, וזאת לראשונה מאז 2014. בנוגע לשיבושי אספקה אפשריים, בשבוע שעבר השוק קיבל דוגמא טובה לכך כאשר נוכח לראות מה שביתת פועלי הנפט בכויית יכולה לגרום - זינוק של 6% ביום הראשון לשביתה.

אבל אנו עדים לכוונות של הגברת תפוקה, כמו למשל, כפי שרוסיה הצהירה.

"סעודיה ועירק הגבירו את התפוקה באופן מהותי אך קצב העלייה התמתן כבר מאמצע 2015. אם אתה מסתכל על הקיבולת באופ"ק, וכמובן שהדבר תלוי באיזו מדינה מדובר, עלויות ההפקה ליתרות הנפט נותרו גבוהות. הסיפור האמיתי הוא מחוץ לאופ"ק וזה מה שמתדלק את העליות. זה בא לידי ביטוי באסטרטגיה שלנו, אנו מחזיקים בעמדה שורית בקרנות שאנו מנהלים ונמשיך לעשות כך. מחיר הנפט חייב להתאושש, ואנו צופים המשך עלייה של לפחות 40% במחיר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מצד הביקוש לנפט, מת'יו צופה כי זה צפוי לעלות ב-1 מיליון חביות ביום ל-96 מיליון חביות בשנת 2016, ולשנה הבאה הוא צופה עלייה נוספת של 1.5 מיליון חביות ליום. "למרות הסיכונים להאטה אנו עדיין מחזיקים בדעה כי הביקוש צפוי להמשיך לעלות באופן יציב, בין היתר נוכח שינויים מבניים, המשך עלייה יציבה בצריכה והעלייה במספר הרכבים במדינות המתפתחות. יש לנו מספר סיבות להאמין כי עידן הנפט עדיין לא מאחורינו. אמנם יש צפי להאטה בארה"ב, אירופה וסין אך הודו צפויה להמשיך לצמוח. בהמשך לכך, הגידול המתמשך בשווקים המתעוררים מהווה נדבך חשוב מצד הביקוש העולמי. הביקוש להשקעות פועל באופן ברור במחזוריות שכן הערך של הנפט נוטה לנוע באותו כיוון עם הכלכלה. בכל מקרה, החלשות הדולר צפויה לפצות במקרה של חולשה בביקוש בשל הכדאיות מצד המדינות היבואניות".

גרף נפט מיולי 2015:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כותבי תרחישים 03/05/2016 10:14
    הגב לתגובה זו
    הזוי? קריסת הנפט-תיאום סעודי ישראלי ירדני- לפגיעה בפוטין ובאירן שתומכות באסעד- ותוקפות את המורדים הסונים בסוריה, כל המנתחים כתבו וניתחו בינואר 2016-כי מחיר הנפט יעלה מ 60-ל 75 (גם המנתח של ביז-א,ג) אנו כתבנו שמכוון שפוטין הכניס מטוסים ותקף את המורדים הסונים = מחיר הנפט ירד ל 39$ ואומנם הנפט ירד ל 27- וכאן נציג רוסי ביקר בריאד-=כנראה סוכמו =: שפוטין יוציא חיל אוויר מסוריה ומחיר הנפט - 40-45 - בעוד פוטין תומך באסעד -נגד המורדים הסונים סעודיה תגרום לפוטין ולאירן לשלם מחיר בנפט היה סיכום שסעודייה ירדן המורדים הסונים הכורדים וישראל תוקפים ומפילים את אסעד מחלקים את סוריה ל 2-3 מדינות ומעלים הסונים לשלטון שמהווים כ70% בסוריה- החלוקה סוניים-עלווים,ומדינה כורדית, ישראל הכירה בכורדים כמדינה- מיכליות כורדיות מובילות נפט לישראל הנשיאים ריבלין + ש פרס שלחו תנחומים למות מלך סעודיה עבדללה-המלך סלמן -זה האח שלו לכן פוטין ואובמה הגיעו לישראל חיזבללה פירסמו שישראל מאמנת קציני סעודים לכן חייל האויר תוקף בסוריה- לכן ביבי ניפגש עם פוטין פעמיים ומטוס סעודי נחת בישראל
  • 5.
    אנונימי 02/05/2016 09:39
    הגב לתגובה זו
    יש לך המלצה לעכשיו? או שמה שכתבת אז גם נכון להיום, כי תאכלס כיטוב ופלוריסטם בעליות השאלה אם זה זמן טוב להיכנס אליהם.
  • כלכלן 02/05/2016 11:09
    הגב לתגובה זו
    שתיהן בעלות פוטנציאל,פלוריסטם לא זולה ועדיין בשלבים שונים של ניסויים.כיטוב,זולה ורוב הסיכונים כבר מאחוריה.בחברות ביוטק הכלל הוא,הערכת הסיכון מול הסכויים. תעבור אחר ההמלצות והניתוחי השוק שניתנו להם,ניתן ללמוד רבות לגבי הפוטנציאל. אין בביוטק אך פעם וודאות מלאה,אבל שזה מצליח הרווח למשקיע יכול להיות עצום. למשל cpxx שזינקה לאחרונה מעל 1300% בתוך כשלושה חודשים.
  • 4.
    נו מה תגידו אמרתם שהמחיר של ליויתן גבוה? (ל"ת)
    מתנגדי ליויתן? 02/05/2016 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מחיר הגז יעלה בהתאם (ל"ת)
    מחיר הנפט 02/05/2016 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יתאזן בין55-60 (ל"ת)
    מחיר הנפט 02/05/2016 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כלכלן 02/05/2016 09:07
    הגב לתגובה זו
    2016 14:01 כיוון השוק נפט ומומלצות כפי שכתבתי מספר פעמים בשבועיים האחרונים וצדקתי במאת האחוזים,הנפט קפץ מדרגה.המלצתי על הנפט עוד מממחיר 27 דולר,הסיבות הן בעיקר פוליטיות אבל הנפט זול וסין אישרה ילד שני החל מינואר השנה,כלכלנים חושבים קדימה ומהוונים את התוצאה הזאת,המסקנה הנפט ימשיך לעלות וקרוב לוודאי ישבור 50. לגבי מניות מומלצות בנקים שנסחרים קרוב להון עצמי, מזון להתרחק,רפורמה שהוכרזה תפגע בהם, אל על להתרחק לדעתי תפגע חזק השנה מעליית הנפט ביוטכנולוגיה, פלרויסטם , כיטוב מומלצות. כמובן שו דעה בלבד וכל אחד שיעשה שיקול כלכלי ואחר לפני רכישה או מכירה כלשהיא
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?