מנכ"ל פריגו בת"א: "הצעת מיילן - עסקה גרועה לבעלי המניות"
פריגו מספר ימים לאחר ההכרזה על תוכנית ההתייעלות - נשיא ומנכ"ל פריגו, ג'ו פאפא, החל היום בסבב פגישות עם המשקיעים בבורסה של תל אביב, וזאת על מנת לשכנע אותם שלא להיענות להצעת הרכש העויינת של מיילן שהוגשה בספטמבר האחרון, ולהאמין בתוכנית ההתייעלות שגיבש על מנת להקפית את החברה מעל ההצעה של מיילן.
במסיבת עיתונאים שקיים היום בת"א אמר פאפא: "אנחנו לא נגד מכירת פריגו, אלא אנחנו מתנגדים לעסקה גרועה. ההצעה של מיילן היא עסקה גרועה לבעלי המניות. אנחנו לא מאמינים שהם יגיע לרוב של מעל 50% בקרב בעלי המניות. אם הם כן יצליחו יחל מהלך מאד כאוטי. מיילן תשנה את הרכב צוות המנהלים של פריגו, וזה יעכב את הסינגריות שפריגו מתכננת להשיג. אנחנו קוראים לבעלי המניות שלא להעות להצעה".
לשאלת Bizportal, מדוע היה צורך להגיע לארץ כדי לשכנע את המשקיעים, שכן התוצאות מדברות בעד עצמן, אמר פאפא: "רציתי לראות מקרוב את המשקיעים וחשוב לי להיות כאן".
בנוגע לפגיעה בסקטור כולו בהמשך לפגיעה בוול סטריט: "מדובר בדבר טוב שכן הכאוס מייצר הזדמנות לבצע את תוכנית רכישת המניות שלנו". כזכור, רק בשבוע שעבר פריגו הודיעה על תוכנית התייעלות ועל רכישה חוזרת של מניות בהיקף של 2 מיליארד דולר. זאת במידה וההצעה של מיילן תידחה על ידי בעלי המניות. תכנית ההתייעלות של פריגו צפויה להקפיץ את הרווח הנקי למניה ב-38 סנט כבר מהשנה הבאה, כך שהחברה צופה רווח של 9.3 דולרים למניה ב-2016 - 20% מעלה הרווח למניה ב-2015.
מטרת התוכנית היא להשיא ערך למשקיעים שיעקוף את ההצעה של מיילן. לפי התוכנית של פאפא פריגו תקצץ 6% מכוח העבודה שלה בעולם, ותרכז את פעילות שרשרת האספקה העולמית באירלנד, שם רשומה החברה.
התרחישים האפשריים בנוגע להצעה של מיילן:
1. היענות של יותר מ-80% להצעה של מיילן - תתבצע רכישה כפויה לבעלי מניות פריגו שלא נענו להצעה.
2. היענות של 80%-50% להצעה - ההצעה תיושם רק עבור מי שנענה להצעה, כאשר היתר יחזיקו במניות מיעוט של פריגו במידה ותהיה בשליטת מיילן.
- 2.שמיל 27/10/2015 13:21הגב לתגובה זוכדאי שתעברו על הכתבה לפני שאתם מפרסמים אותה . אתם רושמים "סינגריות" פעמיים בגוף הכתבה ואתם בטח מתכוונים לסינרגיות=שיתוף גופים, לטיפולכם
- 1.pshay 27/10/2015 12:48הגב לתגובה זובלחץ של שבוע ואין שום ערך מיוחד
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
