תגובות

עמדת השוק: Bizportal שוחח עם גורמים שונים על 'הרפורמה' - והמניות שיושפעו

הבורסה בוחנת רפורמה ענקית במדדים (לא עוד ת"א 25). Bizportal שוחח עם גורמים בשוק ההון
גיא בן סימון | (10)

הנהלת הבורסה פרסמה היום הודעה דרמטית לפיה נבחנת כעת רפורמה ענקית בתחום המדדים בת"א במטרה לשפר את היציבות ולהקטין את הסיכון של המשקיעים בנכסים עוקבי מדד. לב הרפורמה זה הפחתת המשקל המקסימאלי של המניות הגדולות והרחבת המדדים המובילים, אבל יש עוד צעדים רבים. לכתבה על הרפורמה המתוכננת - לחץ כאן.

Bizportal שוחח עם מספר פעילים בשוק ההון ושמע מהם את דעתם את הרפורמה אותה מנסים בבורסה לקדם כעת.

זיו פניני, מגדל שוקי הון: "פעילות הבורסה לני"ע מבורכת וניכר באמת שמשתדלים שם לחשוב מחוץ לקופסא כדי להגדיל את המחזורים ולהשיב עטרה ליושנה. יחד עם זאת, ישנן מספר נקודות שחשוב לשים עליהן את הדגש. ראשית, אכן המניות הגדולות הכלולות במדדים הן המניות הסחירות והנזילות בארץ והגדלת מספר המניות במדדים אכן צפויה להגדיל את המחזור במניות נוספות. לעומת זאת, השתת תקרה של 4% במדד בו יש 35 מניות בלבד, משולה למדד במשקל שווה, המעקרת את העיקרון שבו המדד יושפע לפי שווי המניות וסחירותן. כתוצאה מכך, המדד הופך לתנודתי יותר ובפוטנציאל גם קל יותר לתמרון והשפעה. שנית, הגדלת המאגר, וכן חישוב חודשי של משקלות, עדכון משקלות בימי מסחר 'רגילים' בהחלט יכול להגדיל את נפח המסחר בשוק המקומי המשני לרווחת המשקיעים".

"חשוב להבין, מלבד שתי הנקודות הללו של הגדלת מספר המניות במדד ועדכון המשקולות, ללא הסתכלות כוללת במונחי רגולציית מסחר ומסים - יהיה קשה לבורסה לחזור לימי הפריחה ההיסטוריים. בנוסף, מחזורי מסחר הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה -טיפול אך ורק במחזורי המסחר על ידי אמצעים מלאכותיים, לא ישיג את המטרה הכלכלית של בורסה במשק קפיטליסטי".

סבינה לוי, לידר שוקי הון, הצביעה על המניות שיושפעו מהמהלך: "המניות טבע, פריגו, פועלים ולאומי יהיו הנפגעות העיקריות מההפחתה הצפויה בתקרת המשקל במדדים המובילים. המשקל של מניות אלו צפוי לרדת משמעותית - מה שיוביל למכירות בתעודות הסל ובקרנות המחקות. קבוצת עזריאלי, אסם ואמות צפויות להערכתנו להפיץ מניות ולהישאר במדדים בהסתברות גבוהה, ואף ליהנות מגידול במשקל במדדים. לגבי הפניקס קיים סימן שאלה בנוגע להישארותה של החברה במדדים המובילים, על רקע שינוי השליטה והמעבר לידיים זרות. שפיר הנדסה נדרשת להגדלת הון צף בכ-10% ביחס למצב הנוכחי, מהלך שעלול להיות מאתגר נוכח אחוז אחזקות הציבור הנמוך והעובדה שהחברה ביצעה לאחרונה הנפקה ראשונית לציבור." 

"אי.די.בי פתוח צריכה להפיץ קרוב ל-11% ממניותיה על מנת להבטיח את מקומה במדדים, מהלך שעשוי להיות מאתגר נוכח ההתפתחויות בקבוצה בתקופה האחרונה. לגבי כלכלית ירושלים, המניה צריכה להפיץ קרוב ל-10% ממניות. בהתחשב באחוז אחזקות הציבור הנמוך והירידות החדות שנרשמו במניה בתקופה האחרונה, אנו מעריכים כי סיכויי ההצלחה של המהלך אינם גבוהים".

עמית טסלר, תמיר פישמן: "על השינויים הצפויים עם המהלך האחרון של הבורסה יש להבין על רקע רצונה להפוך לחברה שממקסמת רווחים, מחלקת דיבידנדים ומנפיקה את מניותיה לציבור, ולכן: השינוי הטכני לכאורה בהרכב מדדי המניות, אמור להוביל להגדלת היקף המסחר במניות ומכאן להגדלת הכנסות הבורסה מעמלות קניה ומכירה. השינוי אמור להפוך את מדדי המניות המובילים לכאלה המעניקים תמונת ראי טובה יותר של הכלכלה הישראלית בכללה.

"המצב כיום, לפיו 4 המניות הגדולות ביותר (טבע, פועלים, לאומי ופריגו) מהוות יחד כ- 40% מת"א 25, אינו שקף נאמנה את הכלכלה הישראלית. השינוי יקטין את התלות של מדד ת"א 25 בביצועים של מספר מצומצם של מניות גדולות. עלול להיווצר עיוות טכני בשווי השוק של חלק מהחברות לקראת 'היום הקובע' בו יתבצע השינוי. לדוגמה: משקיע שמעוניין להחזיק בתיק ההשקעות במניית טבע לפי משקלה במדד יגלה ביום הקובע כי החזקתו משקפת משקל יחסי של למעלה מפי שניים ממשקלה במדד שכן הבורסה הקטינה את המשקל המקסימאלי של מנייה בודדת במדד המעו"ף מ 10% ל 4%. משקיע שכזה יירצה למכור את מניית טבע כדי שלא להיחשף אליה בצורה מוגזמת ובמקביל - לרכוש את המניות החדשות שייכנסו למדד החדש והמורחב (ת"א 35). פעילות שכזו מאפיינת משקיעים מוסדיים ובעיקר - תעודות סל, עלולה להוביל לעיוותים זמניים בשווי השוק של החברות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוזי לוי, אינפיניטי: "אנחנו חושבים שהכיוון הוא חיובי, יש רצון לשפר. סך הכל הבשורה הגדולה ביותר היא הפחתת הריכוזיות במדדים באופן רוחבי. לאחר הרפורמה נקבל מדד שמשקף בצורה יותר טובה את הבורסה. 10 המניות הגדולות המהוות 70% מת"א 25 - לאחר הרפורמה יהוו 40% בלבד. בנוסף מדובר באבן דרך לפתיחת השוק המקומי לעולם. יש ניסיון להביא זרים ולהתאים את הצרכים הגלובליים. ימי העדכון של המדדים יותאמו למשקיעים הזרים וזה בהחלט מראה את ההליכה לקראתם. יש כאן אמירה, השינוי צפוי לשקף טוב יותר את הכלכלה ומאפשר למשקיעים פיזור משמעותי". 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מייקל 10/08/2015 12:05
    הגב לתגובה זו
    הגיע העת לבחון מחדש את מיסוי שוק ההון (מדובר במס אגרסיבי שמכביד מאוד על המשקיע מהציבור הרחב)...אחרת משקיעים מבית ומחוץ ידירו רגליהם מהמדדים החדשים...בדיוק כפי שזה קורה בפועל היום..!!
  • 8.
    שלום 09/08/2015 18:20
    הגב לתגובה זו
    תגבילו את עמלות הבנקים על קניה ומכירה ותורידו את המס לפחות ל10% אהה ותורידו קצת מהמשכורת שלכם
  • 7.
    שוקי 09/08/2015 16:36
    הגב לתגובה זו
    אבל אתם לא מתאימים לו ומובילים את המדינה למקום לא טוב. תתעשתו ותורידו את המס גג ל 10% לפני שהבורסה תקרוס כאן.
  • 6.
    הורדת מס על רווחים המדינה תרוויח והאזרחים ירוויחו ברור. (ל"ת)
    סם 09/08/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
  • גם אני סבורה שהורדת מס תתרום להצלחת המהלך.... (ל"ת)
    אלונה 10/08/2015 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כל הגאונים שמבינים בבורסה...רק הורדת מס משמעותית תעזור (ל"ת)
    ייי 09/08/2015 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מס הכנסה 09/08/2015 15:30
    הגב לתגובה זו
    מיסים מיסים מיסים.
  • 3.
    רק מס רק מס!!!להוריד מיסים (ל"ת)
    סוחר 09/08/2015 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שטויות במיץ 09/08/2015 14:52
    הגב לתגובה זו
    עו
  • 1.
    gs 09/08/2015 14:46
    הגב לתגובה זו
    עוד ועוד סוחרים יוציאו את כספם וייקנו דירות אם בארץ או בחו''ל. הטפשות חוגגת...ואף אחד לא צועק המלך הוא עירום
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?