מחקר מיוחד: החברות בת"א שחילקו הכי הרבה דיבידנדים בשנת 2014 - צפו בטבלה

מחקר של הבורסה מגלה כי ב-2014 חילקו 169 חברות 18.8 מיליארד שקל בחזרה למשקיעים. הנה הפרטים
תומר קורנפלד | (4)
נושאים בכתבה בורסה דיבידנד

הבורסה בתל אביב פרסמה היום סקירה מקיפה אודות חלוקת דיבידנדים על ידי חברות ציבוריות בשנת 2014. השורה התחתונה: בשנת 2014 חולקו על ידי החברות הציבוריות בתל אביב 18.8 מיליארד שקל - בדומה להיקף החלוקה בשנת 2013. מספר החברות שחילקו דיבידנדים בשנה החולפת ירד מ-177 ל-169.

הסקירה, שנערכה על ידי יובל צוק מיחידת המחקר מצביעה על כך שתשואת הדיבידנד הממוצעת בשנה החולפת עמדה על 2.6%, זאת לעומת 2.9% בשנת 2013. הקיטון בתשואה נובע בעיקר מהגידול בשווי השוק של החברות הבורסאיות בשנת 2014 בשיעור של 14%. 

כאשר צוללים אל תוך הנתונים רואים שדווקא נרשם גידול בחלוקת הדיבידנדים על ידי החברות במדד המעו"ף. הן חילקו בשנת 2014 סכום של 13.5 מיליארד שקל, זאת לעומת 12.4 מילאירד שקל בשנת 2013. מספר החברות שחילקו דיבידנד עלה בהדרגה בשנתיים האחרונות. אם בשנת 2012 רק 14 חברות חילקו דיבידנד בשנת 2013 מספרן עמד על 17 ובשנת 2014 כבר 18 מבין חברות המעו"ף חילקו דיבידנדים. 

בדומה לשנים האחרונות - את הדיבידנד המשמעותי ביותר חילקה חברת טבע 0.49% . חברת התרופות חילקה למשקיעים בחזרה סכום של 4.13 מיליארד שקל ותשואת הדיבידנד עמדה על 2.6%. חברת כיל ניצבת מאחוריה עם חלוקה של 3 מיליארד שקל, זאת לעומת 2.32 מיליארד שקל ב-2013. תשואת הדיבידנד שהניבה כיל למשקיעים בשנת 2014 עמדה על 8%.

חברות נוספות שחילקו דיבידנדים משמעותיים בשנת 2014 בקרב מניות המעו"ף: בזק -2.64% שחילקה 2.07 מיליארד שקל והניבה תשואת דיבידנד של 12%, דלק קבוצה -0.3% שחילקה 530 מיליון שקל והניבה תשואת דיבידנד של 3.5% ופז נפט שחילקה 500 מיליון שקל והניבה תשואת דיבידנד של 9.2%.

מבין מניות מדד ת"א 75 חלוקות הדיבידנד המשמעותיות ביותר בוצעו על ידי החברות הבאות: דלק רכב -1.16%  (326 מיליון שקל), הראל השקעות -5.54% (320 מיליון שקל), שיכון ובינוי (280 מיליון שקל), הפניקס ודסק"ש (200 מיליון שקל כ"א) ואמות (177 מיליון שקל).

לקינוח נציין כי רק חברה אחת מתחום מדעי החיים חילקה בשנה החולפת דיבידנד למשקיעים. מדובר בחברת אלרון -0.94% אשר החזירה למשקיעים 400 מיליון שקל בצורה של דיבידנד בעקבות העסקה למכירת גיוון אשר הניבה לה רווחים משמעותיים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מלך הדיבידנד 17/04/2015 23:34
    הגב לתגובה זו
    ליגה. רק בזק. הלוואי ותמשיך לחלק דיבידנד כל שנה בין 10-20 אחוז ולמשך כל השנים הבאות. חברים, זו החוכמה, תשואה קבועה גם אם המניה יורדת . לטווח ארוך, עם סבלנות.
  • 2.
    משקיע חכם 15/04/2015 13:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין שבכתבה אין מילה אחת על מניית : פועלים איביאיי מספר נייר 1084482, החברה חילקה ב2014 12% של דיב בלי לדבר על כך שעלתה באותה שנה קרוב ל30%. הכתבה במימון החברות שמוזכרות בה
  • 1.
    אין בושה 15/04/2015 12:27
    הגב לתגובה זו
    מפטרים עובדים כי "המצב קשה"
  • omri 22/04/2015 12:33
    הגב לתגובה זו
    רוצים להתייעל לא לפרנס סתם אוכלי חינם
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').