אחרי המיזוג: איתי ברדה מונה למנכ"ל חברת הגמל והפנסיה של הלמן-אלדובי

כיהן כמנכ"ל הלמן-אלדובי סוכנות לביטוח ולפני כן שימש כסמנכ"ל המכירות בבית ההשקעות. מחליף את יאיר אהרוני
אבי שאולי | (13)

איתי ברדה מונה לתפקיד מנכ"ל חברת הגמל והפנסיה של בית ההשקעות הלמן-אלדובי. ברדה צפוי להיכנס לתפקידו ב-18 בינואר 2015 בכפוף לאישור הממונה על שוק ההון.

איתי ברדה כיהן כמנכ"ל הלמן-אלדובי סוכנות לביטוח והיה אחראי על פיתוח ערוצי ההפצה מול סוכני הביטוח ולקוחות פרטיים ועסקיים, במגוון מוצרים פנסיונים ופיננסיים. לפני כן שימש כסמנכ"ל המכירות בבית ההשקעות.

בעברו מילא איתי ברדה שורה של תפקידים בבית ההשקעות הדס-ארזים (שמוזג עם הלמן-אלדובי) וביניהם מנהל מחלקת קשרי לקוחות וסמנכ"ל המכירות.

לברדה תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעברו כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים הארצי בישראל והיה חבר במועצה להשכלה גבוהה.

יאיר אהרוני, מנכ"ל החברה היוצא: "הייתה לי זכות גדולה להוביל את החברה כמנכ"ל ודירקטור בשבע השנים האחרונות שהיו אינטנסיביות ומאתגרות ואופיינו בהתפתחות מואצת שבאמצעותה צמחה החברה, באמצעות יישום אסטרטגיה מוצלחת של רכישות ומיזוגים, מהיקף נכסים של כ-700 מיליון שקל לכ-12 מיליארד שקל".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    השואל התמים 01/05/2015 23:50
    הגב לתגובה זו
    מר ברדה , למען השקיפות וכדי שלא נחשוד חלילה וחס בהתנהלות שאינה אתית , אינה מוסרית ואף יתכן שאינה חוקית: אם תוכל לספר לנו בבקשה אילו עמותות ניהלת תוך כדי עבודתך בהדס ארזים ובהלמן אלדובי וכמה כסף קיבלת בכל חודש עבור ה"ניהול" שלהן . ספר לנו בבקשה איך הגעת לתפקיד ניהול העמותות , מה קושר אותך אליהן ואיזה תקציב או הטבות אחרות השיגו העמותות תמורת דמי ה"ניהול" ששולמו לך באופן חודשי . והכי חשוב , ספר לנו בבקשה איך יתכן שעבדת במשרה מלאה בתור סמנכ"ל מכירות בהדס ארזים ולאחר מכן במשרה מלאה כסמנכ"ל מכירות בהלמן אלדובי ובו זמנית קיבלת שכר חודשי נוסף (שיש להניח שהסכום שלו היה רחוק מאוד מלהיות סימלי) עבור ניהול 2 עמותות . להבנתי אדם לא יכול לעבוד במשרה מלאה עבור שלושה מקומות בו זמנית (וגם לא עבור שניים) . ספר לנו האם לא חשת קצת חוסר נוחות עם כל העניין ? איזשהי בעיה ערכית אולי? האם לא חשת בחילה קלה ? אם אני טועה בעובדות , כמובן אשמח לתיקון .
  • 7.
    אחד מבפנים 20/03/2015 06:21
    הגב לתגובה זו
    כפי שכתבו לפני, המסר שעבר אלינו העובדים, הוא שלא צריך קישורים, אלא קשרים. ברדה הינו מקורב של אייזק סיטון (אחד מבעלי הלמן אלדובי והבעלים של הדס ארזים לשעבר) ונהג לתת ״שירותי ייעוץ״ בתשלום לסיטון. אביו של ברדה הוא אלי ברדה ראש עיריית מגדל העמק (מטעם הליכוד) אשר מקורב לאישים בצמרת הליכוד (שרים ובעלי השפעה נוספים). ככל הנראה בשל הקשרים של אביו יכל ברדה הבן לעזור לסיטון בקידום ענייניו העסקיים (לדוגמא על ידי פניות/פגישות עם גורמים בממשלה). ולאחר כחודשיים שברדה נמצא בתפקידו ניכר לכל בר דעת שאכן מדובר במישהו שאינו מבין בתחום עיסוקו (למעשה כלל לא ברור לעובדים באיזה תחום הוא כן מבין), נוהג לקחת החלטות נמהרות שמבוססות על תחושת בטן או איזשהו ידע שיטחי ולא על עובדות מוצקות ובדיקה מעמיקה ובעיקר עסוק בפוליטיקה תוך ארגונית מהזן הנמוך ביותר. מדובר במינוי העצוב ביותר שבוצע בהלמן אלדובי. מינוי שהוכיח לעובדים שהפוליטיקה הישנה הגיעה להלמן אלדובי.
  • קשרי הון שלטון 05/06/2015 19:33
    הגב לתגובה זו
    על שירותי הייעוץ שאיתי ברדה העניק לאייזיק סיטון הלמן אלדובי דווקא דיווחו במאיה במסגרת ההודעה על מינוי מנכ"ל. כי איש עסקים מנוסה כמו אייזיק סיטון הרי צריך ייעוץ מבחור צעיר כמו איתי ברדה שאין לו שום ניסיון בעסקים מה ששכחו בהלמן אלדובי זה לציין שאייזיק סיטון גם העניק לאיתי ברדה מניות בחברת האנרגיה שלו
  • 6.
    לא מבין 23/01/2015 18:16
    הגב לתגובה זו
    מצד שני עם כמו שהקרנות שלהם התרסקו פלא שבכלל קבסה עוד יושב על הכסא שם..........כנראה שעם לשון ארוכה במיוחד מסתדרים בחיים..............
  • 5.
    בוגר המכללה 20/12/2014 15:07
    הגב לתגובה זו
    איתי שיהיה לך בהצלחה
  • 4.
    משה פרץ 23/11/2014 23:59
    הגב לתגובה זו
    איתי כל הכבוד בהצלחה
  • 3.
    כל הכבוד! ושיהיה בהצלחה. אחד המוכשרים. (ל"ת)
    רווית 19/11/2014 09:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חזי 18/11/2014 09:15
    הגב לתגובה זו
    ולא מצניחים "כוכבים" מבחוץ. זה מסר חשוב לעובדים
  • מינוי לא מקצועי 17/01/2015 16:01
    הגב לתגובה זו
    נשמע מאוד לא מקצועי ומראה בדיוק כמה לא מקצועיים בהלמן אלדובי
  • אולי תפרט למה כוונתך 19/11/2014 18:49
    הגב לתגובה זו
    מדובר בעובד ספציפי שככל הנראה מתאים לתפקיד ואין למינוי שלו קשר לעובדים אחרים. אני באמת לא מבין היכן אתה רואה את המסר לעובדים.
  • אחד שיודע 23/01/2015 18:11
    ופיטר זה מסר טוב לעובדים?
  • 1.
    ממממ 17/11/2014 17:30
    הגב לתגובה זו
    התואר הראשון שלו ממכללת עמק יזרעאל ועכשיו הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטה העברית (כך פורסם ב"מאיה" בהודעה שהוציאה החברה)
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

נפילות באסיה בהמשך לירידות בוול סטריט. השוק בת"א יספוג את האווירה האדומה בשווקים וצפוי לרדת. זה גם בא לידי ביטוי במניות הדואליות ובחוזים העתידיים. באסיה, המדדים המרכזיים נסוגים בחדות בעקבות חששות גוברים מבועת הבינה המלאכותית ואזהרות של בכירי וול סטריט מפני תיקון חד. מדד הניקיי צונח בכ-3% לאחר רצף שיאים, כשמניות טכנולוגיה כמו סופטבנק ואדוונטסט יורדות בשיעור דו ספרתי. בקוריאה הירידות חדות יותר על רקע מימושים כבדים בסמסונג וחברות שבבים נוספות. החוזים בוול סטריט מאותתים על המשך מגמה שלילית, כשהחוזים על הנאסד"ק יורדים בכ-0.4% לאחר יום מסחר תנודתי שבו מניות הבינה המלאכותית הובילו את הירידות. לסקירת המסחר באסיה - נפילות באסיה: הניקיי יורד 3% אחרי הירידות בוול סטריט


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נמשיך עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 21.43%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.