סוחר עקץ משקיעים ב-2,300 עסקאות פיקטיביות - כמה זמן יישב בכלא?
השופטת מיכל ברק-נבו הציבה הבוקר רף ענישה גבוה לעברות בשוק ההון - הטילה עונש של 5 שנות מאסר בפועל על אלון נאור. הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בת"א בעברות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה והשפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.
הינו פעיל ותיק בשוק ההון ובקיא ברזי המסחר בבורסה. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום - בין חודש יוני 2007 לבין חודש יוני 2008 - עסק הנאשם במסחר בניירות ערך, באמצעות חשבונות שהיו בשליטתו. עבור עצמו פעל באותה תקופה במסחר בניירות ערך באמצעות שני חשבונות: האחד, על שם אימו, והאחר, על שם אימו וסבתו.
הזרים הוראות מחשבונותיו ובמקביל הוראות נגדיות מחשבונות משקיעים
בנוסף פעל בחשבונותיהם של 6 משקיעים נוספים: בני הזוג זוארץ, בני הזוג יצחקי, משה הלר, מרדכי עמר, דוד בנשבת ויעקב אטיאס [המשקיעים]. בכל אחד מהחשבונות פעל באמצעות האינטרנט, בהרשאת בעלי החשבונות. הוא קיבל מהם שם משתמש וסיסמת גישה לחשבונותיהם, וביצע פעולות עבורם במסחר, על פי שיקול דעתו הבלעדי.
הנאשם הזרים הוראות מחשבונותיו ובמקביל הזרים הוראות נגדיות מחשבונות המשקיעים, באופן שיצר עסקאות עצמיות. השערים של העסקאות העצמיות בהם רכש הנאשם מניות מהמשקיעים עבור חשבונותיו, היו נמוכים משערי העסקאות העצמיות בהם מכר הנאשם את אותן מניות למשקיעים. הוא ביצע עסקאות סיבוביות בין חשבונות המשקיעים לחשבונותיו, באופן שבו הפיק רווח מובטח לחשבונותיו והפסד מובטח לחשבונות המשקיעים.
ביצע כ-2,300 עסקאות עצמיות מול המשקיעים, וכי נבע לו רווח של עשרות אלפי שקלים על חשבונם.
עמדת הנאשם לעונש - ביצע את מעשיו בתום לב
הסנגור ציין את הקושי הניצב בפניו במצב שבו ניתנה הכרעת דין שסותרת את תחושת הנאשם, כי ביצע את מעשיו בתום לב. בנוסף, הסנגור ביקש לראות בפרשה ארוע אחד והזכירה שלמרות מאמצי המדינה לכמת את הרווחים של הנאשם, היא הציעה במקרה הזה שלוש דרכי חישוב, שהניבו שלוש תוצאות שונות, כשבסופו של יום בית המשפט לא אימץ אף אחת מהן.
הנאשם ציין שבעת ביצוע המעשים לא ראה את הדברים כפי שהוא רואה אותם היום. אילו ראה את הדברים כפי שקבע בית המשפט, לא היה עושה את שעשה. הכל נעשה בתום לב, גם אם זה לא נחזה כך.
המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט לא הצליחו להבין כמה כסף הוא גקרף לכיסו, אך העריכו את הסכום בלפחות 292 אלף שקל.
השופטת מיכל ברק-נבו: "אין זו הרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירות תרמית בניירות ערך. הנאשם הוא שבחר לשוב ולבצע עבירות פליליות חמורות, תוך הונאת אחרים וגניבת כספם, למרות ההזדמנות שניתנה לו על ידי בית המשפט, שהתחשב בנסיבותיו האישיות בתיק הקודם".
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 3.חרטה !! דג קטן ! הרשות לא עושה כלום ! כל יום יש הרצה (ל"ת)נוחי 21/07/2014 18:26הגב לתגובה זו
- 2.למה לפצות רק ב 10K? 21/07/2014 16:01הגב לתגובה זומה זה הקנס הקיקיוני הזה? צריך לפצות ב 300,000 ש"ח. כל משקיע ב 50,000 ש"ח לפחות. חוץ מפיצוי שצריך לתת על הרמאות שלו.
- 1.YL 21/07/2014 13:13הגב לתגובה זולכן הגש ערר לעליון שם רחמנים בני רחמנים על חלאות שכמותך וכמו דנקנר אבל תקפד לקחת את אותה נבחרת שקיבל דנקנר להגנה

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?