תחת הסערה ב. יאיר מפרסמת דוחות: הרווח הנקי זינק פי 8 ל-35 מיליון שקל
ימים ספורים לאחר שהתפוצצה פרשת הלבנת ההון שבה מעורבת ב.יאיר, פרסמה חברת הנדל"ן הציבורית את התוצאות לסיכום הרבעון הראשון של השנה. ההכנסות צמחו ב-118% ל-162 מיליון שקל מיליון שקל ובשורה התחתונה זינק הרווח הנקי פי 8 ל-35 מיליון שקל. "פעילות החברה נמשכת כסדרה", מבהירה החברה.
בתקופת הדוח החלה החברה בהשכרת חלק משטחי המסחר בפרויקט "משכנות האומה" - שלב א' ובהתאם לכך רשמה שערוך נדל"ן להשקעה בהיקף של 30 מיליון שקל.
לפי החשד חברת ב. יאיר ומנהליה הלבינו עשרות מיליוני שקלים עבור העבריין יצחק אברג'יל באמצעות קבלני המשנה שמעון בלולו וניסים פינס.
חברת הנדל"ן מדווחת על 1,650 יחידות דיור בשלבי ביצוע ותכנון
לחברת ב.יאיר יש בישראל ובחו"ל (פראג ובודפשט) 1,650 יחידות דיור בשלבי ביצוע ותכנון. צבר ההזמנות עומד על 583 יחידות דיור בהיקף כספי של 636 מיליון שקל. במהלך הרבעון הראשון מכרה החברה בישראל 20 יחידות דיור תמורת 42 מיליון שקל.
הפרוייקטים של ב.יאיר שנמצעים בביצוע הם: משכנות האומה - שלב א', משכנות האומה - שלב ב', מגדלי Sky 2 בנתניה, פרוייקט באגן איילות בגבעת זאב, פרויקט שרי ישראל - שלב ב' בירושלים, פרויקט ברמת בית שמש, פרויקט בארנונה בירושלים, פרויקט ב.יאיר בציפור, מודיעין, פרויקט בצורה הדסה ופרויקט סאן וילג' - שלב ב' באילת.
בבעלות החברה קניון בירושלים בשווי של 218 מיליון שקל
לחברה יש גם קניון קטן בשם "קניון הפסגה" עם NOI של 16 מיליון שקל בשנה. הקניון שנמצא בשכונת פסגת זאב בצפון ירושלים רשום בספרים בשווי של 218 מיליון שקל.
- הערעור התקבל: בית המשפט העליון קבע יאיר ביטון יורשע במרמה
- בלי דירות בבניה או במלאי וכשההליך נגד הבעלים נמשך: ב. יאיר נמכרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מדווחת כי "ב-19 במאי משטרת ישראל ערכה חיפוש במשרדי החברה ואספה מסמכים שונים ממשרדיה. כמו כן, למיטב ידיעת החברה, מספר נושאי משרה בה נחקרו. יאיר ביטון, המכהן כיו"ר הדירקטוריון ויורם ביטון שהינו דירקטור ומנכ"ל חברת בת ב. יאיר 333 חברה קבלנית לעבודות בניה 2000 נעצרו ושוחררו למעצר בית".
לחברת ב.יאיר יש חובות של 1.2 מיליארד שקל
על פי הבהרת משטרת ישראל החקירה מתמקדת בפרויקטים של החברה באילת.
- 2.לא מבין 01/06/2014 10:58הגב לתגובה זומדינה של גנבים. כולם, החל מהקודקוד ועד אחרון הפועלים.
- 1.מאין לכם לדעת שהרווח לא מהלבנת הון? (ל"ת)אבי 01/06/2014 08:44הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
