עסקת תנובה על סף חתימה: ברייטפוד הסינית תרכוש את השליטה בחברה
תנובה לאחר שנה ארוכה של מגעים, העסקה למכירת תנובה הישראלית לחברת ברייטפוד הסינית בשלבי סיכום אחרונים. השווי של תנובה לפי העסקה עומד על 8.6 מיליארד שקל. נזכיר כי 21% מתנובה מוחזק על ידי מבטח שמיר אשר מנוהלת על ידי מאיר שמיר. אייפקס מנוהלת בישראל על ידי זהבית כהן.
אייפקס רכשה 56% מתנובה ב-2008 כאשר השווי של החברה הוערך ב-3.9 מיליארד שקל. נראה כי ברייטפוד טרם הגיעה להבנות עם מבטח שמיר בכל הנוגע להעברת החזקה (21%). כמו כן, על מנת לאמוד את התמורה המלאה שתשלם ברייטפוד לאייפקס, ברייטפוד צריכה להגיעה להסכמות עם לאומי ובינלאומי בנוגע להלוואה בסך 1.8 מיליארד שקל.
- 6.בא 22/05/2014 09:11הגב לתגובה זוכן אז למה בישראל רק אחד משישה אנשים עובר חוויה חיובית .אתם מושחטים או מושחתים .
- 5.השלב הבא זה מכירת טבע , אינטל וכיל. (ל"ת)יופי 22/05/2014 06:22הגב לתגובה זו
- 4.למתנגדים 22/05/2014 05:55הגב לתגובה זולקנדים גם הייתם מתנגדים .ולא לדאוג לא ישימו לכם כלום בחלב רק שלא תציעו שהמדינה תקנה את תנובה.
- 3.KAMPOS 22/05/2014 01:15הגב לתגובה זומאז שרכשו את תנובה זימברו את הציבור במחירים מופרזים כאשר הריבון וחבורת חברי הכנסת המטומטמים נתנו לחולרות חזיריות לעשות מה בראש שלהם הכי מצחיק שמכל הרווחים האלו משרד האוצר לא יזכה לקבל מס והציבור ימשיך לשלם כגם לחזירים וגם לאוצר,
- א.מ 22/05/2014 07:38הגב לתגובה זותפסיקו לבלבל את הביצים חולירות!אתם ממש לא מסכנים מי שמסכן שוטף עכשיו חדרי מדרגות ולא מחרטט מול מחשב!
- 2.צריכה לעלות אבל במדינת הגמדים זה לא יקרה (ל"ת)מבטח שמיר 21/05/2014 23:12הגב לתגובה זו
- 1.טיפשים הבעלים הקודמים מכרו את החברה לאייפקס בנזיד עדשים (ל"ת)תום 21/05/2014 22:00הגב לתגובה זו
- לתום התמים 21/05/2014 23:11הגב לתגובה זולמה לא קנית את תנובה? מי הכריח אותם למכור? מספיק כבר לילל ולבכות על חלב שנפך. ככה זה שיש כלכלה חופשית בעולם רק פה כולם מיללים פלא שכולם בורחים מפה? גועל נפש
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
