ניתוח

חושפים תיק: אלה המניות בת"א שאליהן נכנס לאחרונה פסגות - צפו בטבלה

כתבה שלישית בסדרה: Bizportal מנתח את המניות החמות של פסגות: מיהי חברת הביומד היחידה בתיק? צפו בפרטים
תומר קורנפלד | (14)
נושאים בכתבה פסגות שוק ההון

בשבועות האחרונים סקרנו כאן ב-Bizportal את במניות המעניינות שאליהם נכנסו לאחרונה בתי ההשקעות ילין לפידות ואלטשולר שחם. היום, החלטנו לבדוק את בית ההשקעות פסגות - בית ההשקעות הגדול בישראל המנהל נכסים בהיקף של יותר מ-190 מיליארד שקל.

ניהול נכסים בהיקף שכזה הוא ללא ספק משימה מאתגרת שכן הגמישות בשינוי האלוקציה בתוך הרכיבים השונים בתיק ההשקעות אינה גבוהה. מצד שני, בבית השקעות בסדר גודל שכזה תינתן עדיפות להשקעה במניות של חברות יציבות, עם שווי משמעותי וסחירות גבוהה יחסית תוך עדיפות לחלוקת דיבידנדים.

בעל עניין ב-42 חברות בתל אביב

מבדיקת Bizportal עולה כי בית ההשקעות פסגות הוא בעל עניין ב-42 חברות בבורסה בתל אביב. חלק מן המניות הן מניות גדולות ויציבות כגון פועלים, נכסים ובנין, לאומי, דיסקונט, אלוני חץ, אורמת ועוד. עם זאת, מה שמעניין יותר מכל את המשקיעים אלו הפוזיציות אשר תפס לאחרונה בית ההשקעות במניות יתר.

אחת המניות המעניינות אליהן נכנס פסגות לאחרונה היא חברת ארד העוסקת בפיתוח,ייצור ושיווק מערכות למדידת מים. פסגות מחזיקים בכ-8% מהמניות של החברה בשווי של יותר מ-60 מיליון שקל. פסגות הפך לבעל עניין בחברה בחודש מארס האחרון לפי מחיר של כ-29.5 שקלים למניה - כ-9% פחות מהמחיר הנוכחי.

השקעה משמעותית נוספת ביצע פסגות בחברת לודן כאשר בפברואר האחרון הפך לבעל עניין עם אחזקה של כ-5% בשווי כספי של 4 מיליון שקל. לודן עוסקת במתן שירותי הנדסה,ניהול פרוייקטים ובתחום התוכנה ופרסמה לפני מספר שבועות דוחות שנתיים מצוינים. המניה השלימה זינוק של 62% ב-12 החודשים האחרונים ושווי השוק של החברה עומד על כ-80 מיליון שקל.

שתי השקעות מעניינות נוספות נחשפו לציבור בדצמבר האחרון כאשר פסגות הפכו לבעלי עניין בחברת טכנולוגיית המידע (IT) מטריקס בשווי כספי של יותר מ-50 מיליון שקל ובחברת הנדל"ן מניב מגה אור בהיקף של כ-20 מיליון שקל.

הצצה אל תיק ההשקעות מגלה כי אין לה כמעט חשיפה לתחום מדעי החיים. המנייה היחידה אשר בולטת ברשימת המניות שבהן הפכה פסגות לבעלי עניין היא אבוג'ן. כבר ב-2010 תפס בית ההשקעות פוזיציה בנייר - ומאז רשם על ההשקעה רווח של כמעט פי 3 על ההשקעה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השקעות מעניינות בנפט ובגז

בסקטור הנפט והגז לפסגות יש שתי מניות מעניינות בתיק. הראשונה היא רציו יהש עם החזקה של 140 מיליון שקל בקופות הגמל (ועוד כ-90 מיליון שקל דרך אחזקה פאסיבית באמצעות תעודות הסל). אחזקה מעניינת נוספת היא בקבוצת ישראמקו יהש כאשר לפסגות יש פוזיציה של כ-60 מיליון שקל בחברת אקויטל השולטת בשרשור בישראמקו.

מניה חביבה נוספת על בית ההשקעות פסגות הקשורה לקבוצה של קובי מימון וחיים צוף היא חברת הנדל"ן מניב ארפורט סיטי בשווי של כ-140 מיליון שקל. ההשקעה של פסגות בוצעה עוד בשנת 2010 ומאז בפסגות לא שינוי את הפוזיציה בצורה משמעותית.

אירפורט סיטי עוסקת בייזום, בנייה, השכרה וניהול של פרוייקט נדל"ן ליד נתב"ג, ושולטת בחברת הנדל"ן מניב נצבא. מניית החברה טסה 80% בשנה החולפת והיא אחת המניות הבולטות בסקטור הנדל"ן בשנה האחרונה. במקביל, ניתן לראות כי בפסגות גם מאוד אוהבים את איגרות החוב של הקבוצה והם נטלו פוזיציה בגיוס האג"ח האחרון של החברה.

2 מניות שלא מספקות נחת

שתי מניות יתר נוספות אשר אינן מספקות נחת לבית ההשקעות בימים האחרונים הן חברת טכנולוגיית המידע טלדור אשר הודיעה לאחרונה על בעיות חשבונאיות הקשורות למלאי ובחברת חממה סחר אשר מתמודדת עם בעיות איכות במפעלים שלה.

בין מניות היתר הנוספות אשר נמצאות בתיק של פסגות ניתן לציין את אורביט, אורתם סהר, אילקס מדיקל, אמנת, אמת, אפריקה נכסים, אשטרום נכסים, בריל, טלסיס, חמת, סינאל, ספאנטק, ספקטרוניקס, פלרם ועוד.

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יאללה אפריקה (ל"ת)
    קוף סגול 10/04/2014 12:27
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    עוף החול 10/04/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    כולם לוטשים עיניים להנפקת זכויות הקרובה באפריקה. המהלך של טאואר יהיה פראייר לעומתה
  • 12.
    קונה אגח 08/04/2014 10:14
    הגב לתגובה זו
    מוכר כמגן מס. עסקה תמורת מזומן. פרטים במיל: [email protected]
  • 11.
    זהירות מונעת אסון 08/04/2014 10:04
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה על בסיס ידיעה כזו ולא על בסיס הפרמטרים הנדרשים,כורה לעצמו בור לבתי ההשקעות אינטרסים שונים מאשר למשקיע הפרטי והרי רק לאחרונה שמענו על כתבי האישום שהוגשו נגד כמה מנהלי השקעות. שערו כמה לא נתפסו. ושוב: זהירות וראש פתוח.
  • 10.
    אברהם והקריתים 08/04/2014 09:19
    הגב לתגובה זו
    תומר כל הכבוד, מניות של חברה מכובדת, כמו בזמנים הטובים שכל המלצה שלך היה רווח, תמשיך חג שמח, אברהם והקריתים
  • 9.
    יופיטר שוקי הון 08/04/2014 09:16
    הגב לתגובה זו
    אני חפץ לגייס 30 מיליון שח להזרקה לתל אביב 100 מתחנן לסיוע מיידי 972532855155
  • 8.
    ברוך 08/04/2014 09:06
    הגב לתגובה זו
    והאנליסטים חגגו כל הזמן על חשבונכם ככה זה שמפרסמים כל דפוק באתרים כל הדרקים האילו רק יפריעו שהבורסה תעלה ובגלל זה מחיר המניות נמוך מאד
  • 7.
    מה עם לאומי ואשטרום נכסים לא זזות! (ל"ת)
    יופיטר שוקיי הון 08/04/2014 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דופק שורט על כל הניירות האלה על הבוקר (ל"ת)
    אחד שמבין 08/04/2014 08:51
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי 08/04/2014 08:17
    הגב לתגובה זו
    תפרסמו שאתם קונים ולא שאתם מוכרים תיתקעו עם סחורה
  • 4.
    יופיטר שוקי הון 08/04/2014 08:14
    הגב לתגובה זו
    אני חפץ לגייס 30 מיליון שח להזרקה לתל אביב 100 מתחנן לסיוע מיידי 972532855155
  • 3.
    לא מקנהב שחקניה לונג יחי קסם שורט פי שלוש-ניקנה אתמול. (ל"ת)
    קובי 08/04/2014 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אז איך לאומי ואשטרום לאהזזות? (ל"ת)
    יופייר שוקי הון 08/04/2014 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עם אשטרום נכסים תעלה בקרוב? (ל"ת)
    יופיטר שוקי הון 08/04/2014 07:24
    הגב לתגובה זו
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.