אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי

לידר שוקי הון ופסגות עדכנו מטה את תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה ופותחים פתח להפחתת ריבית מוקדמת. התחזקות השקל, ירידה בפרמיית הסיכון ודעיכת הלחצים על המחירים מציבים את בנק ישראל בנקודת הכרעה

אביחי טדסה | (1)

האם הפחתת ריבית בישראל תגיע כבר בשבוע הבא? הסבירות לכך הולכת ועולה, לא רק בגלל התחזקות השקל והרגיעה הביטחונית, אלא גם בגלל עדכון תחזיות של הגופים הבכירים. לפי סקירות שפרסמו פסגות ולידר שוקי הון, האינפלציה צפויה לרדת לשיעור של 2.1% בלבד, חזרה לתוך תחום היעד של בנק ישראל, ובאופן שעשוי להצדיק צעד ראשון כבר ב־7 ביולי. האנליסטים מזהירים: להמתין להחלטת הפד זה שיקול מובן, אך לא בטוח שהוא רלוונטי לסביבה הכלכלית המקומית.


לידר: “סיכוי של 60% להורדת ריבית ביולי”


לפי לידר שוקי הון, תוצאות המלחמה מול איראן הן דיפלציוניות נטו, ויחד עם התחזקות של 5.2% בשקל וירידה בפרמיית הסיכון (ה־CDS ל־5 שנים ירד ב־5% נוספים), נוצרה סביבה מובהקת להורדת ריבית. התחזית המעודכנת של לידר צופה אינפלציה של 2.1% בלבד בשנה הקרובה, ירידה מ־2.2%, ואף מציינת סיכוי של 60% להפחתת ריבית כבר ביולי.


לצד זאת, האנליסטים בלידר מזהים עדיין מוקדי סיכון, בעיקר עליית מחירים צפויה בשכר הדירה בעקבות ההרס שנגרם במלחמה. אך גם הם מסכימים כי הסביבה הפיסקאלית תחת שליטה, האוצר שומר על קצב גיוס סולידי, ובזירה המוניטרית רוב המשתנים תומכים בהפחתת ריבית.


פסגות: ארבע הפחתות בשנה הקרובה

גם בפסגות הורידו את תחזית האינפלציה ל־2.2%, וצופים שמדד יוני יישאר ללא שינוי, מה שיוריד את האינפלציה ל־3%. ביולי צפוי מדד של 0.4% בלבד, שיוריד את האינפלציה ל־2.8%. התחזקות השקל, ירידה במחירי הדלק ובלימה בסעיפי הליבה תומכים במגמת ההתמתנות.

למרות ההנחה שבנק ישראל ימתין עד ספטמבר, בפסגות מציינים במפורש כי תהליך ההפחתות יהיה מהיר, וצופים ארבע הפחתות ריבית במהלך 12 החודשים הקרובים – תחזית נועזת יחסית לנוף האנליסטי המקומי.


לאחר שהשוק התייצב, האינפלציה נרגעת והסיכונים הביטחוניים דעכו, הדרישה להפחתת ריבית הופכת מותרות לכלי הכרחי לתמיכה בצמיחה ובמשקי הבית. אם בנק ישראל יבחר להמתין עד ספטמבר, הוא מסתכן באיחור במדיניות. שתי הסקירות שפורסמו בימים האחרונים שולחות מסר ברור: הנתונים כבר פה - נותר רק לקבל את ההחלטה הנכונה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חלומות באספמיה תפסיקו לפמפם הורדת ריבית ההפך כל הנטונים מראים שצריך להעלות ריבית (ל"ת)
    רועי 01/07/2025 11:38
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.