הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
לידר שוקי הון ופסגות עדכנו מטה את תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה ופותחים פתח להפחתת ריבית מוקדמת. התחזקות השקל, ירידה בפרמיית הסיכון ודעיכת הלחצים על המחירים מציבים את בנק ישראל בנקודת הכרעה
האם הפחתת ריבית בישראל תגיע כבר בשבוע הבא? הסבירות לכך הולכת ועולה, לא רק בגלל התחזקות השקל והרגיעה הביטחונית, אלא גם בגלל עדכון תחזיות של הגופים הבכירים. לפי סקירות שפרסמו פסגות ולידר שוקי הון, האינפלציה צפויה לרדת לשיעור של 2.1% בלבד, חזרה לתוך תחום
היעד של בנק ישראל, ובאופן שעשוי להצדיק צעד ראשון כבר ב־7 ביולי. האנליסטים מזהירים: להמתין להחלטת הפד זה שיקול מובן, אך לא בטוח שהוא רלוונטי לסביבה הכלכלית המקומית.
לידר: “סיכוי של 60% להורדת ריבית ביולי”
לפי
לידר שוקי הון, תוצאות המלחמה מול איראן הן דיפלציוניות נטו, ויחד עם התחזקות של 5.2% בשקל וירידה בפרמיית הסיכון (ה־CDS ל־5 שנים ירד ב־5% נוספים), נוצרה סביבה מובהקת להורדת ריבית. התחזית המעודכנת של לידר צופה אינפלציה של 2.1% בלבד בשנה הקרובה, ירידה מ־2.2%, ואף
מציינת סיכוי של 60% להפחתת ריבית כבר ביולי.
לצד זאת, האנליסטים בלידר מזהים עדיין מוקדי סיכון, בעיקר עליית מחירים צפויה בשכר הדירה בעקבות ההרס שנגרם במלחמה. אך גם הם מסכימים כי הסביבה הפיסקאלית תחת שליטה, האוצר שומר על קצב גיוס סולידי,
ובזירה המוניטרית רוב המשתנים תומכים בהפחתת ריבית.
פסגות: ארבע הפחתות בשנה הקרובה
גם בפסגות הורידו את תחזית האינפלציה ל־2.2%, וצופים שמדד יוני יישאר ללא שינוי, מה שיוריד את האינפלציה ל־3%. ביולי צפוי מדד של 0.4% בלבד, שיוריד
את האינפלציה ל־2.8%. התחזקות השקל, ירידה במחירי הדלק ובלימה בסעיפי הליבה תומכים במגמת ההתמתנות.
- מצרים מפחיתה ריבית בפעם החמישית השנה: האינפלציה בירידה
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההנחה שבנק ישראל ימתין עד ספטמבר, בפסגות מציינים במפורש כי תהליך ההפחתות יהיה מהיר, וצופים ארבע הפחתות ריבית במהלך 12 החודשים הקרובים – תחזית
נועזת יחסית לנוף האנליסטי המקומי.
לאחר שהשוק התייצב, האינפלציה נרגעת והסיכונים הביטחוניים דעכו, הדרישה להפחתת ריבית הופכת מותרות לכלי הכרחי לתמיכה בצמיחה ובמשקי הבית. אם בנק ישראל יבחר להמתין עד ספטמבר, הוא מסתכן באיחור במדיניות.
שתי הסקירות שפורסמו בימים האחרונים שולחות מסר ברור: הנתונים כבר פה - נותר רק לקבל את ההחלטה הנכונה.
- 1.חלומות באספמיה תפסיקו לפמפם הורדת ריבית ההפך כל הנטונים מראים שצריך להעלות ריבית (ל"ת)רועי 01/07/2025 11:38הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
