לחץ באג"ח של סקיילקס: ההסכם עם סמסונג מפיל את האג"חים עד 7%

לפני יומיים דיווחה סקיילקס על הארכת ההסכם עם סמסונג עד 2020. עם זאת, ההסכם כולל סעיף אחד שמטריד מאוד את מחזיקי האג"ח
תומר קורנפלד | (4)

הפאניקה חוזרת לאיגרות החוב של איש העסקים אילן בן דב. יומיים לאחר הדיווח על ההסכם המחודש של סקיילקס עם חברת סמסונג, נראה שהמשקיעים באחד העם מבינים את הבעייתיות בהסכם שנחתם ואיגרות החוב מגיבות בירידות שערים חדות.

על פי ההסכם שנחתם, חברת סקיילקס תמשיך לשווק את מכשירי הסלולר של סמסונג, זאת עד סוף שנת 2020, הארכה של שש שנים לעומת ההסכם המקורי. עם זאת, המכה למשקיעים מגיעה מכוונתה של סמסונג למכור ישירות מוצרים חדשים למפעילים הסלולריים בישראל.

על פי ההסכם מדובר על מוצרים חדשים אשר יושקו מסחרית אחרי ה-15 במארס 2014. כלומר, ייתכן מאוד ודגם הסמסונג החדש S5 אשר הושק השבוע בעולם וצפוי להגיע לישראל - יזכה לנתח שוק משמעותי דווקא ממכירות אשר מבוצעות על ידי חברות הסלולר הגדולות.

עד היום סקיילקס הייתה זו שמוכרת את המכשירים לחברות הסלולר הגדולות הפועלות בישראל ואלו היו משווקות את המוצר ללקוחות. המשמעות היא, כי נתח הרווחים של סקיילקס עלול להיפגע כתוצאה מכך. מי שעלולים לשלם את מחיר התחרות הם מחזיקי האג"ח של סקיילקס אשר להם רומן ארוך עם אילן בן דב אשר כולל לא מעט הסדרים.

כעת במסחר, איגרות החוב של סקיילקס מסדרה ח' צונחות ב-7%. מדובר באג"ח אשר כולל שעבוד שני על כ-9 מיליון מניות פרטנר, זאת כחלק מההסדר האחרון שבוצע. אותן מניות כיום משועבדות לטובת אג"ח י' אשר אינו סחיר. איגרת החוב האמורה נושאת מח"מ 3.8 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של כ-19%. חולשה נרשמת גם באיגרות החוב הארוכות האחרות כמו למשל סדרה ז' אשר צונחת ב-6.5% ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 20%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבין ומחזיק 26/02/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
    שווי מניות פרטנר+ שיש חוזה שיווק לסמסונג לעוד 7 שנים למרות שלא יפץ (כנראה למפעילים) עדיין אין בעיה בשירות חוב מלא ועוד שווי מניה הרבה יותר. פשוט לא מבינים ומוכרים בפאניקה
  • 3.
    יש היסטריה לא מובנת 26/02/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהמוניטין של בן דב גורם לאנשים לחשוש גם כשאין ממה. סדרות שנפדות בשנתיים הקרובות ומגובות במניות פרטנר בכלל לא אמורות להתעניין בסעיף הזה. הארכת הסכם עד 2020 הוא חדשות טובות, ויש כאן היסטריה לא ברורה. להבנתי המצב בטח לא פחות טוב מזה שהיה לפני ההודעה על הארכת ההסכם ולכן הירידות לא מובנות. הסיכויים והסיכונים באגח ידועים לכל, וכאמור לדעתי ההסכם הזה לא הרע את המצב. ג.נ.- מחזיק אגח סקיילקס קצר. לא ממליץ למכור/לקנות וכו'. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
  • 2.
    יריב 26/02/2014 12:49
    הגב לתגובה זו
    רק אם סבן יהיה מסוגל להראות שיפור רציני בפרטנר כפי שעשה בבזק מניות פרטנר ב 40 שקל יחזירו את החוב ואף יתנו שווי לסקיילקס. בכל התחשיבים של החזרי החוב נלקח בחשבון שווי של 400 מיליון לפעילות הסלולאר של סמסונג וזה עומד לרדת לכ 100-150 מיליון בגלל אובדן צפוי של כשני שליש מהמכירות. מכאן החשש בעיקר בארוכות - סדרות ח' ו ט'.
  • 1.
    hthr 26/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
    היתה לי תחושה שהבן-חוב ייאכל אותה אחרי שהוא מאכיל אותנו כל-כך הרבה זמן - כמה אפשר למשוך ולא להתפס
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?