לחץ באג"ח של סקיילקס: ההסכם עם סמסונג מפיל את האג"חים עד 7%

לפני יומיים דיווחה סקיילקס על הארכת ההסכם עם סמסונג עד 2020. עם זאת, ההסכם כולל סעיף אחד שמטריד מאוד את מחזיקי האג"ח
תומר קורנפלד | (4)

הפאניקה חוזרת לאיגרות החוב של איש העסקים אילן בן דב. יומיים לאחר הדיווח על ההסכם המחודש של סקיילקס עם חברת סמסונג, נראה שהמשקיעים באחד העם מבינים את הבעייתיות בהסכם שנחתם ואיגרות החוב מגיבות בירידות שערים חדות.

על פי ההסכם שנחתם, חברת סקיילקס תמשיך לשווק את מכשירי הסלולר של סמסונג, זאת עד סוף שנת 2020, הארכה של שש שנים לעומת ההסכם המקורי. עם זאת, המכה למשקיעים מגיעה מכוונתה של סמסונג למכור ישירות מוצרים חדשים למפעילים הסלולריים בישראל.

על פי ההסכם מדובר על מוצרים חדשים אשר יושקו מסחרית אחרי ה-15 במארס 2014. כלומר, ייתכן מאוד ודגם הסמסונג החדש S5 אשר הושק השבוע בעולם וצפוי להגיע לישראל - יזכה לנתח שוק משמעותי דווקא ממכירות אשר מבוצעות על ידי חברות הסלולר הגדולות.

עד היום סקיילקס הייתה זו שמוכרת את המכשירים לחברות הסלולר הגדולות הפועלות בישראל ואלו היו משווקות את המוצר ללקוחות. המשמעות היא, כי נתח הרווחים של סקיילקס עלול להיפגע כתוצאה מכך. מי שעלולים לשלם את מחיר התחרות הם מחזיקי האג"ח של סקיילקס אשר להם רומן ארוך עם אילן בן דב אשר כולל לא מעט הסדרים.

כעת במסחר, איגרות החוב של סקיילקס מסדרה ח' צונחות ב-7%. מדובר באג"ח אשר כולל שעבוד שני על כ-9 מיליון מניות פרטנר, זאת כחלק מההסדר האחרון שבוצע. אותן מניות כיום משועבדות לטובת אג"ח י' אשר אינו סחיר. איגרת החוב האמורה נושאת מח"מ 3.8 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של כ-19%. חולשה נרשמת גם באיגרות החוב הארוכות האחרות כמו למשל סדרה ז' אשר צונחת ב-6.5% ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 20%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבין ומחזיק 26/02/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
    שווי מניות פרטנר+ שיש חוזה שיווק לסמסונג לעוד 7 שנים למרות שלא יפץ (כנראה למפעילים) עדיין אין בעיה בשירות חוב מלא ועוד שווי מניה הרבה יותר. פשוט לא מבינים ומוכרים בפאניקה
  • 3.
    יש היסטריה לא מובנת 26/02/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהמוניטין של בן דב גורם לאנשים לחשוש גם כשאין ממה. סדרות שנפדות בשנתיים הקרובות ומגובות במניות פרטנר בכלל לא אמורות להתעניין בסעיף הזה. הארכת הסכם עד 2020 הוא חדשות טובות, ויש כאן היסטריה לא ברורה. להבנתי המצב בטח לא פחות טוב מזה שהיה לפני ההודעה על הארכת ההסכם ולכן הירידות לא מובנות. הסיכויים והסיכונים באגח ידועים לכל, וכאמור לדעתי ההסכם הזה לא הרע את המצב. ג.נ.- מחזיק אגח סקיילקס קצר. לא ממליץ למכור/לקנות וכו'. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
  • 2.
    יריב 26/02/2014 12:49
    הגב לתגובה זו
    רק אם סבן יהיה מסוגל להראות שיפור רציני בפרטנר כפי שעשה בבזק מניות פרטנר ב 40 שקל יחזירו את החוב ואף יתנו שווי לסקיילקס. בכל התחשיבים של החזרי החוב נלקח בחשבון שווי של 400 מיליון לפעילות הסלולאר של סמסונג וזה עומד לרדת לכ 100-150 מיליון בגלל אובדן צפוי של כשני שליש מהמכירות. מכאן החשש בעיקר בארוכות - סדרות ח' ו ט'.
  • 1.
    hthr 26/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
    היתה לי תחושה שהבן-חוב ייאכל אותה אחרי שהוא מאכיל אותנו כל-כך הרבה זמן - כמה אפשר למשוך ולא להתפס
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.