לחץ באג"ח של סקיילקס: ההסכם עם סמסונג מפיל את האג"חים עד 7%

לפני יומיים דיווחה סקיילקס על הארכת ההסכם עם סמסונג עד 2020. עם זאת, ההסכם כולל סעיף אחד שמטריד מאוד את מחזיקי האג"ח
תומר קורנפלד | (4)

הפאניקה חוזרת לאיגרות החוב של איש העסקים אילן בן דב. יומיים לאחר הדיווח על ההסכם המחודש של סקיילקס עם חברת סמסונג, נראה שהמשקיעים באחד העם מבינים את הבעייתיות בהסכם שנחתם ואיגרות החוב מגיבות בירידות שערים חדות.

על פי ההסכם שנחתם, חברת סקיילקס תמשיך לשווק את מכשירי הסלולר של סמסונג, זאת עד סוף שנת 2020, הארכה של שש שנים לעומת ההסכם המקורי. עם זאת, המכה למשקיעים מגיעה מכוונתה של סמסונג למכור ישירות מוצרים חדשים למפעילים הסלולריים בישראל.

על פי ההסכם מדובר על מוצרים חדשים אשר יושקו מסחרית אחרי ה-15 במארס 2014. כלומר, ייתכן מאוד ודגם הסמסונג החדש S5 אשר הושק השבוע בעולם וצפוי להגיע לישראל - יזכה לנתח שוק משמעותי דווקא ממכירות אשר מבוצעות על ידי חברות הסלולר הגדולות.

עד היום סקיילקס הייתה זו שמוכרת את המכשירים לחברות הסלולר הגדולות הפועלות בישראל ואלו היו משווקות את המוצר ללקוחות. המשמעות היא, כי נתח הרווחים של סקיילקס עלול להיפגע כתוצאה מכך. מי שעלולים לשלם את מחיר התחרות הם מחזיקי האג"ח של סקיילקס אשר להם רומן ארוך עם אילן בן דב אשר כולל לא מעט הסדרים.

כעת במסחר, איגרות החוב של סקיילקס מסדרה ח' צונחות ב-7%. מדובר באג"ח אשר כולל שעבוד שני על כ-9 מיליון מניות פרטנר, זאת כחלק מההסדר האחרון שבוצע. אותן מניות כיום משועבדות לטובת אג"ח י' אשר אינו סחיר. איגרת החוב האמורה נושאת מח"מ 3.8 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של כ-19%. חולשה נרשמת גם באיגרות החוב הארוכות האחרות כמו למשל סדרה ז' אשר צונחת ב-6.5% ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 20%.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבין ומחזיק 26/02/2014 13:24
    הגב לתגובה זו
    שווי מניות פרטנר+ שיש חוזה שיווק לסמסונג לעוד 7 שנים למרות שלא יפץ (כנראה למפעילים) עדיין אין בעיה בשירות חוב מלא ועוד שווי מניה הרבה יותר. פשוט לא מבינים ומוכרים בפאניקה
  • 3.
    יש היסטריה לא מובנת 26/02/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    כנראה שהמוניטין של בן דב גורם לאנשים לחשוש גם כשאין ממה. סדרות שנפדות בשנתיים הקרובות ומגובות במניות פרטנר בכלל לא אמורות להתעניין בסעיף הזה. הארכת הסכם עד 2020 הוא חדשות טובות, ויש כאן היסטריה לא ברורה. להבנתי המצב בטח לא פחות טוב מזה שהיה לפני ההודעה על הארכת ההסכם ולכן הירידות לא מובנות. הסיכויים והסיכונים באגח ידועים לכל, וכאמור לדעתי ההסכם הזה לא הרע את המצב. ג.נ.- מחזיק אגח סקיילקס קצר. לא ממליץ למכור/לקנות וכו'. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
  • 2.
    יריב 26/02/2014 12:49
    הגב לתגובה זו
    רק אם סבן יהיה מסוגל להראות שיפור רציני בפרטנר כפי שעשה בבזק מניות פרטנר ב 40 שקל יחזירו את החוב ואף יתנו שווי לסקיילקס. בכל התחשיבים של החזרי החוב נלקח בחשבון שווי של 400 מיליון לפעילות הסלולאר של סמסונג וזה עומד לרדת לכ 100-150 מיליון בגלל אובדן צפוי של כשני שליש מהמכירות. מכאן החשש בעיקר בארוכות - סדרות ח' ו ט'.
  • 1.
    hthr 26/02/2014 11:34
    הגב לתגובה זו
    היתה לי תחושה שהבן-חוב ייאכל אותה אחרי שהוא מאכיל אותנו כל-כך הרבה זמן - כמה אפשר למשוך ולא להתפס
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.