לחץ באג"ח של סקיילקס: ההסכם עם סמסונג מפיל את האג"חים עד 7%
הפאניקה חוזרת לאיגרות החוב של איש העסקים אילן בן דב. יומיים לאחר הדיווח על ההסכם המחודש של סקיילקס עם חברת סמסונג, נראה שהמשקיעים באחד העם מבינים את הבעייתיות בהסכם שנחתם ואיגרות החוב מגיבות בירידות שערים חדות.
על פי ההסכם שנחתם, חברת סקיילקס תמשיך לשווק את מכשירי הסלולר של סמסונג, זאת עד סוף שנת 2020, הארכה של שש שנים לעומת ההסכם המקורי. עם זאת, המכה למשקיעים מגיעה מכוונתה של סמסונג למכור ישירות מוצרים חדשים למפעילים הסלולריים בישראל.
על פי ההסכם מדובר על מוצרים חדשים אשר יושקו מסחרית אחרי ה-15 במארס 2014. כלומר, ייתכן מאוד ודגם הסמסונג החדש S5 אשר הושק השבוע בעולם וצפוי להגיע לישראל - יזכה לנתח שוק משמעותי דווקא ממכירות אשר מבוצעות על ידי חברות הסלולר הגדולות.
עד היום סקיילקס הייתה זו שמוכרת את המכשירים לחברות הסלולר הגדולות הפועלות בישראל ואלו היו משווקות את המוצר ללקוחות. המשמעות היא, כי נתח הרווחים של סקיילקס עלול להיפגע כתוצאה מכך. מי שעלולים לשלם את מחיר התחרות הם מחזיקי האג"ח של סקיילקס אשר להם רומן ארוך עם אילן בן דב אשר כולל לא מעט הסדרים.
- טאו של בן דב ולאומי ישלמו לנושים בין 105 ל-113 מיליון שקל
- לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת במסחר, איגרות החוב של סקיילקס מסדרה ח' צונחות ב-7%. מדובר באג"ח אשר כולל שעבוד שני על כ-9 מיליון מניות פרטנר, זאת כחלק מההסדר האחרון שבוצע. אותן מניות כיום משועבדות לטובת אג"ח י' אשר אינו סחיר. איגרת החוב האמורה נושאת מח"מ 3.8 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של כ-19%. חולשה נרשמת גם באיגרות החוב הארוכות האחרות כמו למשל סדרה ז' אשר צונחת ב-6.5% ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 20%.
- 4.מבין ומחזיק 26/02/2014 13:24הגב לתגובה זושווי מניות פרטנר+ שיש חוזה שיווק לסמסונג לעוד 7 שנים למרות שלא יפץ (כנראה למפעילים) עדיין אין בעיה בשירות חוב מלא ועוד שווי מניה הרבה יותר. פשוט לא מבינים ומוכרים בפאניקה
- 3.יש היסטריה לא מובנת 26/02/2014 13:18הגב לתגובה זוכנראה שהמוניטין של בן דב גורם לאנשים לחשוש גם כשאין ממה. סדרות שנפדות בשנתיים הקרובות ומגובות במניות פרטנר בכלל לא אמורות להתעניין בסעיף הזה. הארכת הסכם עד 2020 הוא חדשות טובות, ויש כאן היסטריה לא ברורה. להבנתי המצב בטח לא פחות טוב מזה שהיה לפני ההודעה על הארכת ההסכם ולכן הירידות לא מובנות. הסיכויים והסיכונים באגח ידועים לכל, וכאמור לדעתי ההסכם הזה לא הרע את המצב. ג.נ.- מחזיק אגח סקיילקס קצר. לא ממליץ למכור/לקנות וכו'. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
- 2.יריב 26/02/2014 12:49הגב לתגובה זורק אם סבן יהיה מסוגל להראות שיפור רציני בפרטנר כפי שעשה בבזק מניות פרטנר ב 40 שקל יחזירו את החוב ואף יתנו שווי לסקיילקס. בכל התחשיבים של החזרי החוב נלקח בחשבון שווי של 400 מיליון לפעילות הסלולאר של סמסונג וזה עומד לרדת לכ 100-150 מיליון בגלל אובדן צפוי של כשני שליש מהמכירות. מכאן החשש בעיקר בארוכות - סדרות ח' ו ט'.
- 1.hthr 26/02/2014 11:34הגב לתגובה זוהיתה לי תחושה שהבן-חוב ייאכל אותה אחרי שהוא מאכיל אותנו כל-כך הרבה זמן - כמה אפשר למשוך ולא להתפס
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
