לחץ באג"ח של סקיילקס: ההסכם עם סמסונג מפיל את האג"חים עד 7%
הפאניקה חוזרת לאיגרות החוב של איש העסקים אילן בן דב. יומיים לאחר הדיווח על ההסכם המחודש של סקיילקס עם חברת סמסונג, נראה שהמשקיעים באחד העם מבינים את הבעייתיות בהסכם שנחתם ואיגרות החוב מגיבות בירידות שערים חדות.
על פי ההסכם שנחתם, חברת סקיילקס תמשיך לשווק את מכשירי הסלולר של סמסונג, זאת עד סוף שנת 2020, הארכה של שש שנים לעומת ההסכם המקורי. עם זאת, המכה למשקיעים מגיעה מכוונתה של סמסונג למכור ישירות מוצרים חדשים למפעילים הסלולריים בישראל.
על פי ההסכם מדובר על מוצרים חדשים אשר יושקו מסחרית אחרי ה-15 במארס 2014. כלומר, ייתכן מאוד ודגם הסמסונג החדש S5 אשר הושק השבוע בעולם וצפוי להגיע לישראל - יזכה לנתח שוק משמעותי דווקא ממכירות אשר מבוצעות על ידי חברות הסלולר הגדולות.
עד היום סקיילקס הייתה זו שמוכרת את המכשירים לחברות הסלולר הגדולות הפועלות בישראל ואלו היו משווקות את המוצר ללקוחות. המשמעות היא, כי נתח הרווחים של סקיילקס עלול להיפגע כתוצאה מכך. מי שעלולים לשלם את מחיר התחרות הם מחזיקי האג"ח של סקיילקס אשר להם רומן ארוך עם אילן בן דב אשר כולל לא מעט הסדרים.
- טאו של בן דב ולאומי ישלמו לנושים בין 105 ל-113 מיליון שקל
- לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת במסחר, איגרות החוב של סקיילקס מסדרה ח' צונחות ב-7%. מדובר באג"ח אשר כולל שעבוד שני על כ-9 מיליון מניות פרטנר, זאת כחלק מההסדר האחרון שבוצע. אותן מניות כיום משועבדות לטובת אג"ח י' אשר אינו סחיר. איגרת החוב האמורה נושאת מח"מ 3.8 שנים ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של כ-19%. חולשה נרשמת גם באיגרות החוב הארוכות האחרות כמו למשל סדרה ז' אשר צונחת ב-6.5% ונסחרת בתשואה ברוטו לפידיון של 20%.
- 4.מבין ומחזיק 26/02/2014 13:24הגב לתגובה זושווי מניות פרטנר+ שיש חוזה שיווק לסמסונג לעוד 7 שנים למרות שלא יפץ (כנראה למפעילים) עדיין אין בעיה בשירות חוב מלא ועוד שווי מניה הרבה יותר. פשוט לא מבינים ומוכרים בפאניקה
- 3.יש היסטריה לא מובנת 26/02/2014 13:18הגב לתגובה זוכנראה שהמוניטין של בן דב גורם לאנשים לחשוש גם כשאין ממה. סדרות שנפדות בשנתיים הקרובות ומגובות במניות פרטנר בכלל לא אמורות להתעניין בסעיף הזה. הארכת הסכם עד 2020 הוא חדשות טובות, ויש כאן היסטריה לא ברורה. להבנתי המצב בטח לא פחות טוב מזה שהיה לפני ההודעה על הארכת ההסכם ולכן הירידות לא מובנות. הסיכויים והסיכונים באגח ידועים לכל, וכאמור לדעתי ההסכם הזה לא הרע את המצב. ג.נ.- מחזיק אגח סקיילקס קצר. לא ממליץ למכור/לקנות וכו'. שכל אחד יעשה מה שהוא מבין.
- 2.יריב 26/02/2014 12:49הגב לתגובה זורק אם סבן יהיה מסוגל להראות שיפור רציני בפרטנר כפי שעשה בבזק מניות פרטנר ב 40 שקל יחזירו את החוב ואף יתנו שווי לסקיילקס. בכל התחשיבים של החזרי החוב נלקח בחשבון שווי של 400 מיליון לפעילות הסלולאר של סמסונג וזה עומד לרדת לכ 100-150 מיליון בגלל אובדן צפוי של כשני שליש מהמכירות. מכאן החשש בעיקר בארוכות - סדרות ח' ו ט'.
- 1.hthr 26/02/2014 11:34הגב לתגובה זוהיתה לי תחושה שהבן-חוב ייאכל אותה אחרי שהוא מאכיל אותנו כל-כך הרבה זמן - כמה אפשר למשוך ולא להתפס
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
