"התעשיה בלחץ, אם לא תהיה אלטרנטיבה - הקרנות הכספיות ידעכו"

הקרנות הכספיות מנהלות 65 מיליארד שקל וחלק מהכספים מושקע בפקדונות בבנקים; לפי באזל 3 הבנקים לא יוכלו לתת לקרנות ריבית מועדפת
אבי שאולי |

תעשיה של 65 מיליארד שקל עלולה להיפגע קשות. הנחיית בנק ישראל שלא לאפשר לבנקים להישען על קרנות כספיות כחלק מהנזילות שלהם (לפי באזל 3) צפויה לפגוע בקרנות הכספיות. "התעשיה בלחץ כי אם לא תהיה אלטרנטיבה הקרנות הכספיות ילכו וידעכו", כך אומר ל-Bizportal דודי קטש, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות.

קרן כספית היא קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר. שני היתרונות הבולטים בהשקעה בקרן כספית הם: ריבית גבוהה יחסית לאלטרנטיבות (בטח בטווח הקצר) ונזילות יומית - ניתן לפרוע ללא קנס כפי שבנקים גובים בשבירת פיקדון. בנוסף, אסור לגבות דמי משמרת ודמי הניהול נמוכים יחסית.

הפקדונות הענקים של הקרנות הכספיות בבנקים נוצרו כיוון ששוק המק"מ "קטן" על הכספיות - אין בשוק מספיק מק"מים, בטח שלא קצרים. לכן מנהלי הקרנות הכספיות פונים לבנקים ומקבלים שם פקדונות ענק עם ריבית גבוהה יותר מאשר לקוח פרטי יכול לקבל.

לפי הוראות בנק ישראל, בהתאם לכללי באזל 3, הבנקים לא יוכלו לתת העדפה בריבית לקרנות הכספיות. דודי קטש: "עד היום קיבלנו ריבית גבוהה יחסית בבנקים, אך אם לא תהיה הטבת ריבית לפקדונות ג'מבו, זאת תהיה בעיה".

אז מה הפיתרון?

"בנק ישראל צריך לדאוג שיונפקו מק"מים ולהקל על הקרנות הכספיות. החשש הוא שלא יהיה לנו יתרון. לקוחות יעדיפו לפתוח בעצמם פיקדון או לקנות מק"מ".

יחס כיסוי הנזילות צפוי להיות מיושם בבנקים בישראל בהדרגה החל מינואר 2015 על פני ארבע שנים: עמידה ביחס של 60% בינואר 2015, שיעלה ב-10% בכל שנה עד לינואר 2019, אז תידרש עמידה ביחס כיסוי נזילות של 100%.

יישום הנחיות באזל 3 יבוצעו בהתאם להוראות בנק ישראל

במסגרת ההיערכות לאימוץ הנחיות באזל 3 בנושא הנזילות, המפקח על הבנקים, דוד זקן, הפיץ היום למערכת הבנקאית סקר לאומדן השפעה כמותית של יישום ההנחיות בישראל.

באזל 3 כולל שני תקנים בינלאומיים למדידת ההיקף המינימלי של נכסי נזילות שעל תאגיד בנקאי להחזיק ופוזיציית הנזילות של התאגיד:

הראשון - מדד נזילות קצר טווח - יחס כיסוי הנזילות. היקף הנכסים הנזילים שעל תאגיד בנקאי להחזיק ביחס לסך צרכי הנזילות הצפויים לו ב-30 הימים הבאים, בהנחה של תרחיש קיצון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השני - מדד נזילות מבנית ארוכת טווח - יחס מימון יציב. התקן משקף באיזו מידה פעילות התאגיד (למעט פעילות לטווח קצר) ממומנת על ידי מקורות מימון יציבים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?