האנליסטים על מזרחי: "חייבת להיסחר מעל ההון", מה מחיר היעד למניה?

מזרחי טפחות היה הבוקר הראשון לדווח על התוצאות לרבעון השלישי - הרוויח 301 מיליון שקל; האנליסטים מרוצים מהתוצאות
אבי שאולי |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

אחרי שבנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר את התוצאות לרבעון השלישי של השנה, האנליסטים המסקרים את הבנק מעדכנים את המלצותיהם. ההמלצה למניית החברה היא קנייה, אך מחיר היעד שונה.

מאיר סלייטר מבית ההשקעות מיטב-דש ממשיך להמליץ 'קנייה' על המניה ומעלה את מחיר היעד למניה מ-45 שקל ל-50 שקל.

סלייטר: "בנטרול השפעת המס, הוצאות השכר המעט גבוהות ונרמול המדד הגבוה, הבנק ממשיך להציג יכולת לייצר רווח רבעוני של 260-270 מיליון שקל. ברמה השנתית מדובר על רווח של 1.05-1.1 מיליארד שקל, המשקף תשואה להון של 11%-11.5%. הבנק נסחר הבוקר במכפיל הון של 1 ובמכפיל רווח של כ-8.9, מכפיל נמוך ביחס ליתר הבנקים".

מיטב-דש: "הבנקים צריכים להסחר במכפילי רווח גבוהים יותר"

הרווח של מזרחי טפחות הסתכם ברבעון השלישי ב-301 מיליון שקל (שיפור של 16%), התשואה על ההון 13.3% (לעומת 13%), הכנסות המימון 915 מיליון שקל (שיפור של 14%) והאשראי לציבור הגיע ל-136.7 מיליארד שקל.

מיטב-דש: "לאור רמת הריבית הנמוכה, הבנקים צריכים להסחר במכפילי רווח גבוהים יותר מהרמה הנוכחית המשקפת מכפיל רווח 10. מכפיל רווח גבוה יותר נובע מסביבת הריבית הנמוכה, מקיטון ברמת הסיכון של הבנקים ומהעובדה שהרווחיות שלהם תשתפר במתווה של ריבית עולה".

מזרחי טפחות מצליח לשמור על מעמדו בשוק המשכנתאות והוא מחזיק בנתח שוק של כ-36%. היקף המשכנתאות שהבנק מעניק הגיע לשיא של כל הזמנים מבחינתו - 82 מיליארד שקל, זינוק של 12% לעומת סוף ספטמבר 2012.

אקסלנס: "הבנק ממשיך להשתפר בהפרשות בגין חובות בעייתיים"

מיכה גולדברג, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט הבנקים של אקסלנס, נשאר בהמלצת 'קניה' לבנק עם מחיר יעד של 48.1 שקל. "הבנק ממשיך להצמיח את תיק האשראי שלו, ומתחילת השנה גדל התיק ב-6.3%! אנחנו ממשיכים להמליץ לקנות את המניה", מסביר גולדברג.

אקסלנס: "עם תשואה של 13%, הבנק חייב להיסחר מעל ההון. באופן קבוע ויציב ב-12 הרבעונים האחרונים, הבנק מייצר תשואה על ההון של כ-13%. עם אינפלציה, או בלי אינפלציה. עם ריביות נמוכות, ועם ריביות נמוכות אף יותר. בסביבת ריבית של כמעט אפס, בנק שיודע לייצר תשואה של 13% ויחלק דיבידנד בשיעור תשואה של כ-4% חייב להיסחר הרחק מעל ההון העצמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדברג: "הבנק ממשיך להשתפר, עם גידול בכמות ההפרשות בגין חובות בעייתיים שכבר זוהו, וירידה בשיעור החובות הבעייתיים ביותר. הבנק כבר הפריש כ-1 מיליארד שקל בגין בעיות פוטנציאליות בתיק המשכנתאות שלו, כך שגם הרעה בשוק הדיור לא אמורה לגרור הרעה מיידית ומשמעותית. בשורה תחתונה: בנק מזרחי נשאר הבנק הרווחי, היעיל והצומח בישראל".

פסגות: "דוח כספי טוב - מחיר היעד 50 שקל למניה"

טרנס קלינגמן, מבית ההשקעות פסגות מבהיר שמדובר בדוח כספי טוב והוא מעלה את מחיר היעד ל-50 שקל למניה (לעומת מחיר יעד קודם של 44 שקל). "הרווח הנקי הסתכם ב-301 מיליון שקל (המשקף תשואה על ההון של 12.7% על בסיס שנתי) מעבר לקונצנזוס האנליסטים שעמד על 285 מיליון שקל", מסביר קלינגמן.

פסגות: "מחיר היעד החדש משקף ירידה בתשואה ל-9.5% במקום 10% ביחד עם הגידול הצפוי בהון העצמי בשנה הקרובה. חידוש תזרים הדיבידנדים ביחד עם רמת הפרשות נמוכה תגדיל את התשואה על ההון לאזור ה-12% גם בסביבת ריבית ואינפלציה נמוכה. אין סיבה שמניית הבנק לא תיסחר משמעותית מעל ההון העצמי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.