האנליסטים על מזרחי: "חייבת להיסחר מעל ההון", מה מחיר היעד למניה?

מזרחי טפחות היה הבוקר הראשון לדווח על התוצאות לרבעון השלישי - הרוויח 301 מיליון שקל; האנליסטים מרוצים מהתוצאות
אבי שאולי |
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

אחרי שבנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר את התוצאות לרבעון השלישי של השנה, האנליסטים המסקרים את הבנק מעדכנים את המלצותיהם. ההמלצה למניית החברה היא קנייה, אך מחיר היעד שונה.

מאיר סלייטר מבית ההשקעות מיטב-דש ממשיך להמליץ 'קנייה' על המניה ומעלה את מחיר היעד למניה מ-45 שקל ל-50 שקל.

סלייטר: "בנטרול השפעת המס, הוצאות השכר המעט גבוהות ונרמול המדד הגבוה, הבנק ממשיך להציג יכולת לייצר רווח רבעוני של 260-270 מיליון שקל. ברמה השנתית מדובר על רווח של 1.05-1.1 מיליארד שקל, המשקף תשואה להון של 11%-11.5%. הבנק נסחר הבוקר במכפיל הון של 1 ובמכפיל רווח של כ-8.9, מכפיל נמוך ביחס ליתר הבנקים".

מיטב-דש: "הבנקים צריכים להסחר במכפילי רווח גבוהים יותר"

הרווח של מזרחי טפחות הסתכם ברבעון השלישי ב-301 מיליון שקל (שיפור של 16%), התשואה על ההון 13.3% (לעומת 13%), הכנסות המימון 915 מיליון שקל (שיפור של 14%) והאשראי לציבור הגיע ל-136.7 מיליארד שקל.

מיטב-דש: "לאור רמת הריבית הנמוכה, הבנקים צריכים להסחר במכפילי רווח גבוהים יותר מהרמה הנוכחית המשקפת מכפיל רווח 10. מכפיל רווח גבוה יותר נובע מסביבת הריבית הנמוכה, מקיטון ברמת הסיכון של הבנקים ומהעובדה שהרווחיות שלהם תשתפר במתווה של ריבית עולה".

מזרחי טפחות מצליח לשמור על מעמדו בשוק המשכנתאות והוא מחזיק בנתח שוק של כ-36%. היקף המשכנתאות שהבנק מעניק הגיע לשיא של כל הזמנים מבחינתו - 82 מיליארד שקל, זינוק של 12% לעומת סוף ספטמבר 2012.

אקסלנס: "הבנק ממשיך להשתפר בהפרשות בגין חובות בעייתיים"

מיכה גולדברג, מנהל מחלקת המחקר ואנליסט הבנקים של אקסלנס, נשאר בהמלצת 'קניה' לבנק עם מחיר יעד של 48.1 שקל. "הבנק ממשיך להצמיח את תיק האשראי שלו, ומתחילת השנה גדל התיק ב-6.3%! אנחנו ממשיכים להמליץ לקנות את המניה", מסביר גולדברג.

אקסלנס: "עם תשואה של 13%, הבנק חייב להיסחר מעל ההון. באופן קבוע ויציב ב-12 הרבעונים האחרונים, הבנק מייצר תשואה על ההון של כ-13%. עם אינפלציה, או בלי אינפלציה. עם ריביות נמוכות, ועם ריביות נמוכות אף יותר. בסביבת ריבית של כמעט אפס, בנק שיודע לייצר תשואה של 13% ויחלק דיבידנד בשיעור תשואה של כ-4% חייב להיסחר הרחק מעל ההון העצמי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גולדברג: "הבנק ממשיך להשתפר, עם גידול בכמות ההפרשות בגין חובות בעייתיים שכבר זוהו, וירידה בשיעור החובות הבעייתיים ביותר. הבנק כבר הפריש כ-1 מיליארד שקל בגין בעיות פוטנציאליות בתיק המשכנתאות שלו, כך שגם הרעה בשוק הדיור לא אמורה לגרור הרעה מיידית ומשמעותית. בשורה תחתונה: בנק מזרחי נשאר הבנק הרווחי, היעיל והצומח בישראל".

פסגות: "דוח כספי טוב - מחיר היעד 50 שקל למניה"

טרנס קלינגמן, מבית ההשקעות פסגות מבהיר שמדובר בדוח כספי טוב והוא מעלה את מחיר היעד ל-50 שקל למניה (לעומת מחיר יעד קודם של 44 שקל). "הרווח הנקי הסתכם ב-301 מיליון שקל (המשקף תשואה על ההון של 12.7% על בסיס שנתי) מעבר לקונצנזוס האנליסטים שעמד על 285 מיליון שקל", מסביר קלינגמן.

פסגות: "מחיר היעד החדש משקף ירידה בתשואה ל-9.5% במקום 10% ביחד עם הגידול הצפוי בהון העצמי בשנה הקרובה. חידוש תזרים הדיבידנדים ביחד עם רמת הפרשות נמוכה תגדיל את התשואה על ההון לאזור ה-12% גם בסביבת ריבית ואינפלציה נמוכה. אין סיבה שמניית הבנק לא תיסחר משמעותית מעל ההון העצמי".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

פרישה
צילום: Anukrati Omar on Unsplash

לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025

גל פרישות ומינויים מחדש בתאגידי ענק בארה״ב נכנס לשיאו עם תחילת השנה, כשקמעונאות וצריכה עוברות לדור הנהלה שמגיע עם דגש חזק על תפעול, טכנולוגיה ועמידה בלחצים חיצוניים

ליאור דנקנר |

תחילת השנה מביאה איתה רצף של חילופי הנהלה בחברות מהגדולות בשוק האמריקאי, בעיקר בקמעונאות ובמוצרי צריכה. מעבר השרביט אינו נקודתי, והוא מתרחש במקביל בכמה מותגים מוכרים, אחרי שנים שבהן המנכ״לים הובילו תקופות ארוכות יחסית. ברקע נמצאים תחרות שמחריפה, שינוי בהרגלי קנייה, והצורך לקבל החלטות מהירות יותר סביב מלאי, תמחור, ושירות.

בענף הקמעונאות, השיח על התאמת הכישורים של ההנהלה לתנאים החדשים מתחזק. היום נדרשת יותר שליטה בשרשרת האספקה ובמערכות תפעול, לצד הבנה טכנולוגית שמתחברת לסחר דיגיטלי ולפלטפורמות שמשפיעות על הצרכן, כמו אמזון וטיקטוק. בתוך סביבה כזו, המעבר ממנכ״לים ותיקים למנהלים חדשים נתפס כחלק ממאמץ להישאר רלוונטיים ולשפר ביצועים בזמן אמת.


ברקשייר האת׳וויי עוברת ידיים אחרי עשורים של הנהגה אחת

וורן באפט מסיים את כהונתו כמנכ״ל ברקשייר האת׳וויי Berkshire Hathaway Inc -0.21%   עם תחילת השנה, אחרי יותר מחמישה עשורים בתפקיד. את מקומו תופס גרג אייבל, שכבר נחשב למועמד ההמשך המתבקש בתוך הארגון. באפט נשאר יו״ר הדירקטוריון, כך שהמעבר מתמקד בניהול היומיומי ובאחריות הביצועית ולא בניתוק מוחלט מהחברה.

המשמעות בשוק אינה רק סמלית. ברקשייר היא קונגלומרט עם פעילות רחבה והחזקות משמעותיות, וההחלפה מייצרת ציפייה למדיניות ניהול מעט אחרת, גם אם לא בהכרח שינוי חד. כשדמות שמזוהה כל כך עם קבלת ההחלטות עוזבת את עמדת המנכ״ל, נוצר מבחן כפול, גם רציפות תפעולית וגם היכולת של ההנהלה החדשה לשמור על אמון לאורך זמן.


לקריאות מעניינות נוספות: