גרף

הזהב של שמלצר: איזו חברה סולידית של טייקון הרכב טסה 900% ב-5 שנים?

כולם מכירים את פעילות הרכב של שלמה שמלצר, פחות אנשים מכירים את מניית גולד שהשנה זינקה עוד 60%. הנה הסיפור
אבי שאולי | (6)

שמו של שלמה שמלצר נקשר אוטומטית לעסקי הרכב, אך אחזקה של 28.5% בחברה ציבורית לא מוכרת הניבה לשמלצר הרבה נחת בשנים האחרונות. הרחק מאור הזרקורים, מניית חברת גולד זינקה מתחילת השנה בכ-60% ובמבט רחוק יותר היא הכפילה את שוויה בתוך שנה וזינקה פי 10 מהשפל שבו הייתה לפני חמש שנים. והכל במחזור יומי ממוצע של 85 אלף שקלים ביום (בשנה האחרונה).

הפעילות העיקרית של חברת גולד היא מתן שירותים למסוף המטענים הימי באשדוד (אחסון, הובלה, מכס וכולי). פעילות נוספת היא אחזקה של 20.25% בחברת מספנות ישראל, העוסקת בבניית כלי שייט צבאיים ואזרחיים ובעבודות מתכת גדולות המיועדות בעיקר למתקני תשתיות. ביתר המניות של מספנות ישראל מחזיקים שלמה שמלצר, שלומי פוגל וסמי קצב.

לצידו של שלמה שמלצר בעלי שליטה חזקים גם כן בחברת גולד: שלומי פוגל ומשפחת בורכרד (משפחה יהודית אנגלית) וביחד שלושתם מחזיקים ב-86% מהון המניות של חברת גולד. שווי החברה כבר הגיע ל-364 מיליון שקל.

המנכ"ל: "אנחנו חברת שירותים שעושה זאת טוב וכך מצטרפים עוד לקוחות"

אריה קרמן, מנכ"ל גולד, הסביר ל-Bizportal כי "החברה מציגה יציבות לאורך שנים כמו גם יציבות של בעלי השליטה. אנחנו לא מייצרים משהו מיוחד במינו, אלא חברת שירותים ואנו עושים זאת טוב ומצטרפים עוד ועוד לקוחות בזכות השירות והאמינות".

גולד סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם הכנסות של 51 מיליון שקל ורווח נקי של 16 מיליון שקל. החברה מחלקת דיבידנדים באופן רצוף כבר 5 שנים. האפסייד של החברה עשוי להגיע מתחום הספנות ויתכן שזה מה שסיפק דלק לעליות השערים החדות בשנה האחרונה. לפני שנה חתמה מספנות ישראל על

עסקה גדולה לחמש שניםבהיקף של 70 מיליון אירו בשנה.

דירוג גבוה של A מינוס מחברת מעלות S&P

עד שהכסף יגיע מעסקי הספנות, גולד נסמכת על פעילות המטענים והיא עדיין זקוקה למזומנים. בחודש אוגוסט זכתה לדירוג גבוה של A מינוס עם אופק יציב מחברת מעלות S&P לקראת גיוס אג"ח. האנליסט איתי רפל, מנהל תחום תשתיות ופרויקטים: "הביצועים התפעוליים ימשיכו להיות טובים למרות תחרות מתגברת".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    למה לא כתבתם לפני ה 900 ? (ל"ת)
    חכם לאחר מעשה 10/10/2013 19:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולד 10/10/2013 09:37
    הגב לתגובה זו
    מי שקונה שייקח בחשבון שהוא יכול להיתקע שם הרבה... הכתבה נראית כמו הרצה בשביל מישהו שרוצה להתפטר מהסחורה. ראו את ההיצעים...
  • 3.
    אנונימי 10/10/2013 09:29
    הגב לתגובה זו
    המניה כבר עשתה את גל העליות שלה. מי שיקנה עכשיו רוב הסיכויים שיפסיד לטווח הבינוני ארוך. מזל טוב לשמלצר על הרווח שלו על הנייר. עכשיו מחפש את הפראיירים שיקנו ממנו במחיר הזה?
  • 2.
    זה לא מקרי שיש לו פרצוף של נוכל עלוב נפש (ל"ת)
    יעקב 10/10/2013 09:26
    הגב לתגובה זו
  • אלון 10/10/2013 20:06
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לאחרים
  • 1.
    אחרוני הפרייאירים לקנות היום (ל"ת)
    גולד 10/10/2013 08:25
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.