ברם: "לבעל השליטה בבנק הפועלים יש אינטרס בעליית מחירי הדירות"

עו"ד אסף ברם המייצג מחזיקי אג"ח של התאגידים הגדולים במשק דורש מועדת הכספים שלא להקל בחוק הריכוזיות על בעלי שליטה בתאגיד פיננסי שהינו גם בעל שליטה בתאגיד ראלי - שם את קבוצת אריסון כדוגמא מעוותת

עו"ד אסף ברם, המייצג מחזיקי אג"ח של תאגידים מהגדולים במשק פנה לועדת הכספים במכתב בקשה בנוגע לחוק הריכוזיות וההקלות בו, בהקשר של אחזקת שליטה צולבת בתאגידים פיננסיים וריאלים.

במכתבו הוא מציין כי משרדו מייצג מחזיקי אג"ח של תאגידים מהגדולים במשק, בניהם דלק נדל"ן, אי.די.בי ושיכון ובינוי וכתוצאה מכך נחשף מקרוב, לעיוות העצום לדבריו הנוצר כשהמחוקק מאפשר לבעל שליטה השפעה בתאגיד פיננסי לשלוט ויכולת להשפיע על תאגידים ריאליים.

לדבריו הנזק החמור שנוצר לחוסכים, נזק, שבהיותו מתפזר על מיליוני חוסכים, לכאורה קטן יחסית לכל חוסך, אך במשקלו המצטבר עצום לכלכלת המדינה. נזק יסודי לתחרות בשוק, המזיקה לכיסו של כל צרכן. נזק ועיוות בהקצאת המקורות והשימושים במשק. "בכוחכם לתקן עיוות מהותי הזה. מחובתכם לעשות כן" אמר ברם.

לדבריו, שליטה מקבילה במוסד פיננסי, כדוגמת בנק ובחברות ריאליות, ע"י אותו גורם, טומנת בחובה ניגוד עניינים מובנה, שכן השיקולים הדומיננטיים בניהולם של שני סוגי העסקים (פיננסי וריאלי) הינם שונים לחלוטין. ברגיל בעלים של חברה ראלית זקוק לאשראי מהבנק והבנק, כגוף פיננסי שוקל את שיקולי מתן האשראי שלו ומחליט האם להיענות לבקשת האשראי או אם לאו. לעומת זאת, בעל שליטה המחזיק בשני סוגי העסקים (פיננסי וראלי) יכול לשקול שיקולים זרים בבואו לתת אשראי לגוף ראלי בשליטתו וגם בשיקולי האשראי שלו מול גופים ראלים אחרים המתחרים בגוף שבשליטתו.

הנזק למשק כתוצאה מהחזקה צולבת מגדיל את הריכוזיות, מדכא תחרות, מקטין צמיחה, עשוי לגרום לניפוח מחירים (בשוק הראלי בו בעל השליטה הפיננסי צד לו) ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין.

"ירידה במחירי הדיור בישראל שתועיל לציבור הרחב היא נגד האינטרס של בעלת השליטה בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים"

בנק הפועלים הוא הבנק הגדול בישראל. שיכון ובינוי היא חברת הנדל"ן מהמובילות בישראל. בשתי החברות שולטת קבוצת אריסון . קבוצת אריסון עצמה נושאת על גבה חוב פיננסי של 2.5 מיליארד שקל (ומול אחזקותיה בבנק הפועלים, בשיכון ובינוי וחברות ריאליות נוספות). המימון לחוב זה, הועמד לה, רק לאחרונה, ע"י בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, חברת הביטוח הראל, חברת הביטוח מגדל, חברות הביטוח הפניקס, חברת הביטוח מנורה, בית ההשקעות פסגות, בית ההשקעות אקסלנס וכן קרנות פנסיה וותיקות.

קבוצת אריסון התחייבה כלפי הגופים המממנים (שכולם ללא יוצא מן הכלל מחזיקים מיליארדים של שקלים מחסכונות הציבור ואמונים על שמירת ממונו של הציבור) לפרוע את החוב העצום הזה, בשנים הקרובות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יכולת הפירעון של קבוצת אריסון תלויה קשר הדוק ברווחיות הגופים העסקיים שבשליטתה וביכולתה למשוך דיבידנדים בהיקפים גבוהים מגופים אלה.

מגבלות שהטיל בנק ישראל מקשות על קבוצת אריסון למשוך דיבידנדים מבנק הפועלים. כך, מקור הדיבידנדים שלה הוא שיכון ובינוי והיא אכן מנצלת אותו היטב בשנים האחרונות. היא חייבת לנצל אותו, שמא היא עצמה תיקלע לבעיה קשה.

כך, ללא כחל ושרק, לקבוצת אריסון יש אינטרס גלוי וישיר, ששיכון ובינוי תשגשג, אף על חשבון מתחרותיה, קרי, שמתחרותיה יחלשו, שמחירי הדיור יעלו ועוד. והדברים ברורים.

ברם טוען כי לשיכון ובינוי סך מאזן של 10.6 מיליארד שקל, אך בסיס ההון העצמי שלה הוא 1.2 מיליארד בלבד. דהיינו חובות החברה, יחס המינוף שלה, הוא 89 אחוזים. יחס מסוכן מאוד. כך, שיכון ובינוי חייבת למחזיקי האג"ח שלה, שהלוו לה כספים, סכום עצום של 2.7 מיליארד שקל (ללא ביטחונות). לבנקים חייבת שיכון קרוב ל 3 מיליארד שקל. בין הבנקים הממנים את שיכון ובינוי נמצא, כמובן, בנק הפועלים.

עיון במאזנה של שיכון ובינוי מראה שהיא תלויה בשני פרמטרים גביית חובות מלקוחות (נכסיה של החברה מורכבים, בין היתר, מחובות עצומים של לקוחות, בעיקר בחו"ל, שוודאות הגבייה לגביהם אינה ברורה) ומחירי הדיור בישראל. ירידה במחירי הדיור בישראל שתועיל לציבור הרחב היא נגד האינטרס של בעלת השליטה בשיכון ובינוי ובבנק הפועלים. למעשה, לבעלת השליטה יש אינטרס לעודד את עליית מחירי הדיור (זה ישפיע ישירות על יכולתה למשוך דיבידנדים משיכון ובינוי ממנה כבר משכה דיבידנדים של מאות מיליוני שקל באחרונה).

מדובר בעיוות זועק, לא מוסתר, ברור וחמור לבעל השליטה בבנק הגדול בישראל יש אינטרס ישיר בעליית מחירי הדירות, בפגיעה בתחרות בשוק הנדל"ן בישראל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מאמר מוצדק ונכון. תודה על הפניית הזרקור למקום הנכון. (ל"ת)
    ממש ניגוד עניינים 19/06/2013 01:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    עם מינוף של 90% - ומאזן של 10 מיליארד - צפו לנפילה (ל"ת)
    שמשון קורא הדוחות 18/06/2013 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עושים מיליארדים ע"ח העם הפראייר=בועה50%בפיצוץ בפני הגנב (ל"ת)
    קבלן,בנק,ממשל=גנבים 18/06/2013 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריסון עושק במסגרת ה 18/06/2013 17:13
    הגב לתגובה זו
    60 ראשי עריות בחקירה זה רק מה שידוע שרים פוליטקאים רוב המנהיגים ומנהלים של כל מערכות המדינה בכל תחום דורכים עלינו לא מענין אותם הציבור בירוקרטיה דורסת מעוותת איך אנחנו נותנים להם לעשוק לגנוב לדרוס לשקר לעוות והכל במסגרת החוק מי קובע את החוקים ויכול לשנות המנהיגים אבל הם לא רוצים תבינו לא מעונינים טוב להם יש הכל בתים יאכטות כסף מה רע שיחנק העולם . את אומרת שאת רוצה עולם טוב יותר ושותפה לתוכניות הוליסטיות אלק אז למה לגנוב את הציבור עם על העמלות לא לקחת ריביות מופרזות על המינוס תיהיה הוגנים תתני ריבית על הפלוס ועוד דברים על מי את עובדת בנקים גנבים את גוזלת זה גזל אומנם בחוק אבל תכלס גזל אז אל תחרטטי אותנו איכס מגעיל
  • 3.
    לבדוק מי נתן לה אשראי ולהעמיד אותו לדין! (ל"ת)
    ועדת חקירה 18/06/2013 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחד שיודע 18/06/2013 16:01
    הגב לתגובה זו
    היא והריכוזיות החוצה!
  • 1.
    הבינלאומי 18/06/2013 15:54
    הגב לתגובה זו
    לאחרונה חילקה דיבידנד ועומדת מפני נסיקה ברווחיות כאשר במקביל היא מגדילה את פעילות העיסקית שלה בשוק המקומי הן במגזר העיסקי והן במשק הבית. בנק הבינלאומי הוא בנק החזק במערכת הבנקאית זאת ועוד היא נסחרת הרבה מתחת לשוויה האמיתי כ 10 מילארד שח !!! לאור כל זאת שווה !!שווה!!!!! קנייה חזקה!!! שער 65 שח למנייה לפחות...לא לפספס...
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):