"תוספת שטחי המסחר המשמעותית בקניונים תוביל לגידול בתחרות ולירידת מחירים"
"בשנת 2012 הורגשה עלייה ברמת התחרות ובשנים הקרובות צפויה תוספת שטחי מסחר משמעותית", כך אומר ברי גנדנשטיין מלאומי פרטנרס בסקירתו על חברת הקניונים מליסרון. "הצפי הוא כי תוספת זו תגדיל את התחרות בענף ועלולה להביא לירידת מחירים, למרות שישראל טרם הגיעה ליחס מ"ר לנפש הממוצע באירופה."
גנדנשטיין טוען כי קבוצת מליסרון הינה אחת משתי החברות המובילות בתחום הקניונים בישראל, מבחינת איכות הנכסים ומיקומם, ומציגה שיעורי תפוסה גבוהים העומדים על כ-97%. "במסגרת רכישת בריטיש ישראל החברה נדרשת למכור 5 קניונים בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים ששווים מהווה כ-10% מסך שווי הנדל"ן להשקעה של החברה.
לחברה מדיניות דיבידנד אשר לפיה תודיע החברה בתחילת כל שנה על סכום החלוקה. סכום זה יחולק בצורה שווה בתום כל רבעון. בשנים 2010 ו - 2011 החברה חילקה 120 מיליון שקל בשנה שהיוו 64% ו-46% מה-FFO השנתי בהתאמה. בשנת 2012 חילקה 140 מיליון שקל שהיוו 36% מה-FFO. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בסך 150 מיליון שקל בשנת 2013, חלוקה בהיקף זה מגלמת תשואת דיבידנד בשיעור 4.8% ביחס למחיר המניה כיום.
לסיכום, בלאומי פרטנרס מדגישים כי לאור המינוף הגבוה ולפי הרגישות הגבוהה של השווי המתקבל לפרמטרים העיקריים (שיעור היוון NOI, שינוי ב-NOI, ריבית על החוב ומחיר ההון העצמי), נקבע מחיר היעד כממוצע שיטות היוון NOI ו-FFO העומד על 88 שקל למניה, אפסייד של 15% בהשוואה למחיר השוק העומד על 76.5 שקל למנייה.
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם וביטחון יתר
בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת.
צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן.
אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.
דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו - בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני.
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
- המשקיע הגדול ביותר של אנבידיה מוכר מניות ב-150 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.
גיא פרופר, צילום: לירון מולדובןמניית סוגת יקרה - הנה ההוכחה
קבוצת סוגת סוגת 0% שבשליטת קרן פורטיסימו חוגגת חודש להנפקה בתל אביב עם רכישה ראשונה - יצרנית הטונה "פילטונה" תמורת כ-55 מיליון שקל. על פניו, זה קיום ההבטחה של קרן פורטיסימו שמכרה למשקיעים ב-IPO: "גייסנו כסף, ונשתמש
בו כדי לקנות חברות סינרגטיות". אבל אם נתעמק מבט במכפילים של העסקה נראה פער משמעותי בין השווי של סוגת בבורסה לבין השווי של עולם המזון בשטח. כבר כתבנו וסיקרנו את ההנפקה, ועל כך שהנפקות באופן כללי הן מתכון להפסיד כסף - למה
סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר. מאז המניה לא עלתה, גם לא ירדה. המוסדיים נחלקים לשניים - חברות הביטוח אוהבות אותה, בכלל הן אוהבות הקעות שקשורות למשק הישראלי, אבל דווקא בתי ההשקעות לא בפנים. הם רויאם את הפונדמטלס היקר.
המספרים של עסקת פילטונה הם על פניו "מציאה". סוגת רוכשת חברה עם EBITDA של 14 מיליון שקל לפי שווי פעילות (EV) של כ-89 מיליון שקל. זה מכפיל EBITDA של כ-6.3. אם נסתכל על השורה התחתונה (מכפיל רווח), מדובר כנראה על אזור ה-7, מקסימום 1. כאן נשאלת השאלה: איך ייתכן שסוגת קונה פעילות ייצור וסיטונאות במכפיל 10, בעוד שהיא עצמה נסחרת בבורסה במכפיל רווח שנע סביב ה-30-40?
התשובה ברורה - יש לסוגת יתרון לגודל וזה שווה תמחור טוב יותר, יש לסוגת גם יתרון בכך שהיא ציבורית וזה כמובן שווה לשווי. חברות פרטיות בדיסקאונט על חברות נסחרות. יש גם את הגיוון בפעילות לעומת הנישה של נרכשת, ועדיין, זה לא פער שאפשר להסביר חוץ מאשר להעריך שסוגת כעת יקרה.
זה יכול להשתנות כי כאשר חברה קונה פעילות ועסקים במכפילי רווח נמוכים היא בעצם "מורידה" את מכפיל הרווח שלה עצמה. וזו המטרה של סוגת כשבמקביל היא נערכת לגידול אורגני ולשיפור ברווחיות. הכל טוב ויפה, אבל המוסדיים לא היו נוגעים במניה הזו בתמחור הזה, אם הם לא היו מקבלים סכומי עתק מהציבור. ההנפקה של סוגת כמו הנפקות אחרות, מלמדות על בועה - יש הרבה כסף שזורם לשוק ואין מנגד מספיק סחורה. אז קונים גם במכפילי רווח של 30-40. תחום המזון הסולידי הפך לתחום שנסחר במכפילי רווח של הייטק. מתישהו זה יכה בנו בחזרה - חודש, שנה, 3 שנים? אף אחד ל איודע.
התוצאות של סוגת
סוגת דיווחה בתשקיף על רווח נקי של כ-24.5 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים
של 2024. אם נניח לחברה קצב שנתי של 35-40 מיליון שקל רווח נקי שזה הרבה יותר מהקצב הנוכחי, אזי שווי השוק שלה (כ-1.2 מיליארד שקל) ישקף מכפיל רווח של מעל 30. לשם השוואה, ענקיות כמו שטראוס או דיפלומט נסחרות במכפילים נמוכים בהרבה. סוגת תדווח כנראה על דוח טוב, ככה
זה לרוב אחרי ההנפקה, אבל היא תצטרך לעבוד מאוד קשה כדי להצדיק את השווי הנוכחי.
