שותף לאריק קוטלר במלרג: מי השחקן שבנה גוש חוסם של 25% בנייר?

דני מגן, המנכ"ל של טופ אלפא בנה פוזיציה של 24.7% בחברת התשתיות. המשמעות: אריק קוטלר אשר שולט היום במלרג יידרש לקבל את הסכמתו לכל מהלך אותו ירצה להוביל בחברה
תומר קורנפלד | (4)

מניות היתר הקטנות הנסחרות בבורסה בתל אביב נחשבות בדרך כלל לבית קברות של המשקיעים. מחזורי מסחר דלים וחוסר העניין גורמים לשחקנים קטנים ובינוניים לאתר פתרונות פיננסיים יצירתיים בכדי להגיע לנתח משמעותי בכדי ללחוץ את בעלי השליטה. מהלך שכזה בוצע בימים האחרונים בחברת מלרג המוחזקת על ידי ארקו החזקות שבשליטת אריק קוטלר.

לפני מספר ימים פקעו כתבי האופציה של חברת התשתיות, כאשר מרבית האופציות מומשו. האופציות שנסחרו ברמה הקרובה לכסף מומשו כמעט במלואן והכניסו כסף לקופת החברה. עם זאת, מתברר כי פרט לארקו החזקות אשר מימשה את האופציות, שחקן גדול נוסף פעל בנייר והפך לבעל מניות מרכזי בחברה עם החזקה של 24.7%.

מי שאחראי על המהלך הוא דני מגן אשר מנהל את בית ההשקעות הקטן טופ-אלפא. מגן השקיע כ-2 מיליון שקל מכספו האישי ברכישת המניות. בימי המסחר האחרונים באופציה רכש מגן כתבי אופציה במחיר של אגורה אחת. ביום המסחר האחרון הוא מימש את האופציות תמורת 20 אגורות ובכך הפך לבעל המניות השני בחברה אחרי ארקו שמחזיקה ב-51.7% מהחברה.

חברת מלרג היא חברת תשתיות אשר נקלעה להסדר חוב. על החברה השתלטה ארקו החזקות במחיר זעום והעמידה לה הלוואת מימון כדי שתוכל להמשיך את פרוייקטי התשתית שהתעכבו בשל ההסדר. הכסף שתקבל החברה מהשלמת הפרוייקטים שביצעה טרום ההסדר ישמשו להחזר עבור מחזיקי האג"ח.

מדוע דני מגן החליט להשקיע בחברה? בשיחה עם Bizportal הוא סירב לחשוף את התוכניות שלו. כנראה שמגן עשה את המתמטיקה הפשוטה והבין כי לא יוכל להשתלט על החברה. לכן, ניתן להניח שאופי ההשקעה הינו פיננסי. מבחינתו של מגן, הוא יכול כעת למנוע מאריק קוטלר לבצע עסקאות בעלי עניין, או הקצאה פרטית מהותית.

מבחינה פונדמנטלית, נראה שמגן עשה גם כן עסקה מצוינת. מימושי האופציות הכניסו לקופתה של מלרג כ-4.5 מיליון שקל. נכון לסוף ספטמבר היו בקופת החברה כ-6 מיליון שקל והיא החזיקה בפקדונות משועבדים בסכום של 15 מיליון שקל כנגד הסכמי המימון לביצוע הפרוייקטים של התשתית. נכון להיום, החברה נסחרת בשווי של כ-7-8 מיליון שקל בלבד.

בדיקת ההון העצמי של החברה מגלה כי בסוף ספטמבר הסתכם הונה של מלרג ב-22 מיליון שקל. מימוש האופציות מעמיד את ההון על כ-26 מיליון שקל. כאשר החברה נסחרת בשווי שוק הנמוך ביחס לפוטנציאל המזומנים שבקופה, ייתכן שדני מגן עשה חשבון פשוט וגילה שבתמחור הזה פשוט אין לו מה להפסיד.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד מי יודע.. 02/01/2013 16:28
    הגב לתגובה זו
    וזו רק ההתחלה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    עדי 02/01/2013 15:56
    הגב לתגובה זו
    ויראה לו שהמשקיעים הקטנים לא פראייארים !!! ארקו לא תזוז בלי המשקיעים הקטנים .
  • Mjh 02/01/2013 18:13
    הגב לתגובה זו
    הכפילה את עצמה ועוד תשלששש אז אל תקשקש
  • וכך היה !!! תעקבו אחרי ארקו החזקות !!! (ל"ת)
    רון 02/01/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?