שחקני אופציות המעו"ף התייבשו גם: המחזור באוגוסט - הנמוך מאז 2004

באופציות על מדד ת"א-25, חלה ירידה בפעילות ונסחרו כ-175 אלף יחידות ביום בממוצע באוגוסט. המחזור היומי במניות - רק 886 מ' ש'
יעל גרונטמן | (13)

עוד הוכחה למשבר העמוק בשוק ההון המקומי התקבל היום מכיוונה של הבורסה לני"ע. הסקירה החודשית של הבורסה הראתה עד כמה הבורסה מיובשת וזאת 8 חודשים לאחר שהמס על רווחי הון עלה ל-25%, הישראלים הסיטו כספים לחו"ל והזרים ברחו.

מהסקירה עולה כי בחודש אוגוסט, החודש השני לפגרת הקיץ, הסתכם המחזור היומי במניות בכ-886 מיליון שקל בלבד, גבוה אך במעט לעומת החודש הקודם ונמוך בכ-20% לעומת המחזור הממוצע במחצית הראשונה של השנה. מתחילת השנה נסחרו מניות בהיקף של כמיליארד שקל ביום, מחזור הנמוך בכ-40% לעומת המחזור הממוצע בכל שנת 2011.

הירידה במחזורים לא פסחה גם על הפעילות של שחקני האופציות על מדד המעו"ף (ת"א 25). על פי נתוני הבורסה באופציות על מדד ת"א-25, חלה ירידה בפעילות ונסחרו כ-175 אלף יחידות ביום בממוצע באוגוסט המחזור הנמוך ביותר מאז נובמבר 2004. מתחילת 2012 נסחרו כ-237 אלף אופציות ביום מחזור הנמוך בכ-35% מהמחזור הממוצע בשנת 2011.

באופציות הדולריות התמתנה הפעילות הערה, שאפיינה את המסחר בהן בחודשיים הקודמים, ונסחרו כ-36 אלף יחידות בממוצע ביום באוגוסט גבוה אך במעט מהמחזור הממוצע מתחילת השנה ונמוך בכ-20% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2011.

באוגוסט התאפיין המסחר במניות בבורסה בתל-אביב בתנודתיות והסתכם במגמה מעורבת. מדד ת"א-25 ירד במחצית הראשונה של החודש בכ-2% ולאחר מכן התהפכה המגמה ונרשמו עליות שערים. בסיכום חודשי עלה המדד בכ-1.3% וכעת הוא גבוה בכ-3% מהרמה בה היה בתחילת השנה. מדדים שבלטו לחיוב בחודש החולף היו ת"א תקשורת ות"א-פיננסים, שעלו בכ-17% וכ-7% בהתאמה, לאחר ירידה של כ-50% וכ-17% מתחילת השנה. מאידך, מדד ת"א בלוטק-50, שבלט עם עלייה של כ-31% מתחילת השנה, ומדד נדל"ן-15 רשמו החודש ירידה של כ-3%.

הקיץ השחון לא דילג גם מעל לשוק הנפקות, כאשר בשוק המניות הראשוני גויסו כ-105 מיליון שקל בלבד: כ-55 מיליון שקל גויסו בשתי הנפקות, מתוכם כ-52 מיליון שקל בהנפקת זכויות ע"י אקויטל, וכ-50 מיליון שקל גויסו בארבע הקצאות פרטיות מהם כ-40 מיליון שקל בהקצאה פרטית שביצעה הכשרה אנרגיה. בסה"כ מתחילת השנה גויסו כ-2.5 מיליארד שקל סכום הנמוך בכ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

פעילות האוצר בשוק האג"ח הובילה למחזורים ערים

אפשר היה לחשוב שהמחזורים הערים שנרשמו בשוק האג"ח ישפר את תמונת המצב, אבל המחזורים הערים נרשמו בעיקר על רקע ירידות חדות שנרשמו במרבית סוגי אגרות החוב שנסחרות בבורסה המקומית והמחזורים הערים נרשמו גם על רקע פעילות ערה של האוצר בשוק האג"ח כאשר גייס במהלך החודש כ-8.1 מיליארד שקל בהנפקות אג"ח, 70% לא צמודות ו-30% צמודות מדד. מנגד, נרשמו פדיונות ענק באג"ח ממשלתיות מסוג "גליל" בסך כ-9.3 מיליארד שקל. כלומר, סך הפדיונות נטו הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל באוגוסט.

המחזור היומי באיגרות חוב, באוגוסט, הסתכם בכ-4.2 מיליארד שקל דומה למחזור הממוצע מתחילת השנה וגבוה בכ-10% מהמחזור הממוצע בכל שנת 2011.

איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד והממשלתיות שקליות מסוג "שחר" ירדו בכ-0.9%, כאשר איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד ירדו בכ-0.2% ואילו איגרות החוב הממשלתיות שקליות מסוג "גילון" נותרו החודש ללא שינוי.

איגרות החוב הלא-ממשלתיות (כלומר קונצרניות) צמודות המט"ח, שבלטו עם עלייה של כ-9% מתחילת השנה, ירדו החודש בכ-0.1% וזאת חרף התחזקות הדולר בכ-0.8% מול השקל באוגוסט.

במק"מ הסתכם המחזור היומי בכ-562 מיליון שקל באוגוסט, נמוך בכ-14% מהמחזור בחודשיים הקודמים. מתחילת השנה נסחרו מק"מ בסך כ-627 מיליון שקל ביום מחזור הנמוך בכ-47% מהמחזור הממוצע בשנת 2011.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    עוז זהבי 04/09/2012 21:05
    הגב לתגובה זו
    צריכים להודות בכשלונם וללכת הביתה,צריך להשליך את הדוח הזה לפח הזבל של ההיסטוריה-ערן יעקב-קח אחריות בתור סמנכל התכנון ותתפטר ביחד עם כל העוזרים שלך.
  • 12.
    דודו 04/09/2012 18:12
    הגב לתגובה זו
    ההחלטות לא תואמות את המציאות הכלכלית הישראלית והעולמית.
  • 11.
    שמיל 04/09/2012 17:42
    הגב לתגובה זו
    המחדל שהוא וכל ה"כלכלנים" הדגולים בוועדת טרכטנברג צריכים לגנוז את הדו"ח המביש הזה.
  • 10.
    שגיא טובי 04/09/2012 16:02
    הגב לתגובה זו
    בפגישתנו בשבוע שעבר עם ערן יעקב,סמנכ"ל תכנון בראשות המיסים נאמר לנו שלדעתם צריך להעלות את המס עוד ושסוחרים קטנים אינם צריכים לסחור באופציות מעו"ף.....התשובות התקבלו היום.
  • 9.
    גיא 04/09/2012 15:55
    הגב לתגובה זו
    האיש הזה כבר גרם למדינה נזק בל ישוער, שמישהו יעצור את הטירוף הזה. חייבים להוריד את המס כדי ששוק ההון יחזור לתפקד.
  • 8.
    מורן 04/09/2012 15:46
    הגב לתגובה זו
    הביצה שוקעת ואתה מפזז מקוקטייל לקוקטייל.רד לעם תתעורר.שגית-הגדולה להודות בטעות ולתקנה.
  • 7.
    גיי פילד 04/09/2012 13:05
    הגב לתגובה זו
    התופעה היא כלל עולמית, אצלנו להבדיל מקטרים...
  • 6.
    שחון 04/09/2012 13:03
    הגב לתגובה זו
    שכה ישארי ב''ה שלא יראו אור יום שחקנים ,גזלנים אלוהים יקח אותם גזלו את כספיי הציבור הלוואי שיגיע היום שתמחק הבורסה הזו וכל בתי ההשקעות יתאדו כלא היו נבלות רשעים ארורים.
  • 5.
    שעות מסחר קצרצרות! עמלות מינימום! עודף רגולציה! (ל"ת)
    lepxii 04/09/2012 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דה 04/09/2012 12:47
    הגב לתגובה זו
    שאנשים הבינו ששחקני המעו"ף כותבים בשני הכיוונים ודואגים לשחיקת הקונים בפוזיציה. גם אני הפסקתי לאור המחזורים הנמוכים בבורסה, שמקלה על התרמית שהשחקנים חותרים אליה. ומי שעוד לא הבין זאת, כנראה גם לא יבין...
  • 3.
    קניין רוחני 04/09/2012 12:42
    הגב לתגובה זו
    ככלל ביוטכנולוגיה מנייה חזקה ויציבה שאני מחכה לירידה של עוד קצת אצלה...אקנה בסכום לא מבוטל....בנוסף לדעתי מניית אודיוקודס תעלה 300 אחוז בערך בשנה הקרובה-אנשים לא תופסים את הפוטנציאל. אין המלצה.
  • 2.
    אם המס ירד - המחזורים יעלו. מתמטיקה פשוטה (ל"ת)
    כולנו מושקעים בשוק 04/09/2012 12:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    SEMFINANCE 04/09/2012 12:34
    הגב לתגובה זו
    המחזור היה קטן יותר.
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

אנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צאנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צ

פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה

רן קידר |

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות. 

המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה. 

מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש. 

חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות." 

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."