גרף

הזרים אוספים מהריצפה? המחזור של סלקום בארה"ב היה אמש הגבוה אי פעם, המניה משלימה זינוק מסחרר של 50%

בזמן שהמעו"ף טיפס 4%, מניות הסלולר החבוטות קמו מהקרשים וביצעו מהלך עליות דרמטי. ומה אומרים כעת האנליסטים בישראל?
יוסי פינק | (10)

בזמן שעם ישראל רואה במניות חברות הסלולר הותיקות שק חבטות, בחו"ל יש כאלה שהחליטו שהגיע הזמן לאסוף. בשורה התחתונה, מניית סלקום שזינקה היום בת"א ב-10.9%, והשלימה זינוק מסחרר של 50% מאז השפל שנרשם ב-23 ביולי, כלומר תוך פחות מחודש. וצריך להגיד שסלקום שאינה ידוע כמניית ארביטראז' קלאסית, זינקה היום בעקבות פער ארביטראז' מהותי שנוצר בה לאחר זינוק של 12.7% אמש בחו"ל.

פרטנר אומנם מפגרת ביחס לסלקום עם זינוק של 33% "בלבד" ובכל זאת בהשוואה למדד המעו"ף שטיפס באותם ימים ב-4%, מדובר בתשואת יתר נאה. סלקום נסחרת לפי שווי של 2.984 מיליארד שקלים ופרטנר לפי 2.527 מיליארד שקלים.

מי הקונה פה (כלומר שם)? בדיקה של Bizporta מגלה כי מחזור המסחר אמש בניו יורק היה הגבוה אי פעם בנייר (במניות, לא בכסף). 2.94 מיליון מניות החליפו ידיים, זאת מול מחזור ממוצע של 700 אלף מניות ביום בלבד. בכסף מדובר ב-21.9 מיליון דולר, כלומר כמעט 90 מיליון שקלים. ונציין כי מחזור המסחר של סלקום בבורסה בת"א היום עומד על 10.9 מיליון שקלים בלבד.

שתי החברות פרסמו השבוע את תוצאותיהן הכספיות ואומנם דיווחו על ירידה חדה ברווח (סלקום ירידה של 50% ופרטנר ירידה של 40%) אבל בשוק הביעו התלהבות מההתייעלות שהציגו החברות נוכח סביבת השוק החדשה.

ערן יעקבי, מנהל המחקר בדש ברוקראז', אומר היום ל-Bizportal כי אכן יש פעילות זרים, בעיקר בסלקום וזו כנראה גם הסיבה לכך שסלקום עלתה בשבועות האחרונים יותר מפרטנר כי מבחינת המוסדיים בארץ אין העדפה ברורה לסלקום." באופן כללי אומר יעקבי, כי "שוק ההון הבין שהנהלות החברות עובדות במרץ כדי להתאים את החברות למצב השוק ובדו"חות השבוע גם ראה שהתוצאות הגיעו מהר מהצפוי. לדעתי גם אחרי העליות האחרונות שתי החברות הללו הן עדיין זולות".

אורי ליכט, מנהל המחקר ב-IBI, אמר ל-Bizportal כי "הדו"חות שפורסמו השבוע הבהירו למשקיעים שלא הכל שחור, שתהליך ההתייעלות נושא פרי, שאפשר לשפר את התזרים ובעיקר - שלחברות הגדולות יש מענה לתחרות הגוברת. גם אחרי העליות האחרונות, בטווח של שנה קדימה אני מעריך שנראה את מניות הסלולר נותנות תשואת יתר על המעו"ף".

גרף מניית סלקום בניו יורק (בעיגול - המחזור החריג)

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מירו 16/08/2012 18:27
    הגב לתגובה זו
    הולכים לעשות על הפרייארים סיבוב חזק ,,לברוח מהמניות האלו כמו מאש.ראו הוזהרתם !!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 9.
    כל המומחים שאמרו משקל נמוך לתיקשורת (ל"ת)
    סוחר 16/08/2012 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עופרה 16/08/2012 16:40
    הגב לתגובה זו
    מבצעות תיקון וישר חזרה למגמת ירידה. אסור להיתקרב, חברות שעשקו את הלקוחות שלהם, חצופים, הלוואי שימחקו מהבורסה.
  • 7.
    משקיע 16/08/2012 16:34
    הגב לתגובה זו
    מפחידים כל יום כל פעם בענף אחר ומי שלוקח זרים שהם גופים גדולים ולא זרים פרטיים שהשוק הישראלי לא מעניין אותם תמשיכו עם ההפחדה ולא ישארו משקיעים פרטיים ישראלים שצוברים רק הפסדים מההצעות שלכם
  • 6.
    עמוס 16/08/2012 15:05
    הגב לתגובה זו
    הטובה ביותר.
  • 5.
    אמרו לקנות בבילון 16/08/2012 14:49
    הגב לתגובה זו
    מאז נחתה קשות,פשוט הפוך........
  • 4.
    דן 16/08/2012 14:16
    הגב לתגובה זו
    תראו מה קרה בטבע- 25 % מאז המלצת מכירה תראו מה קרה בסלולר- סלקום עלתה 50 % מאז המלצת מכירה גלזר עכשיו אומר אפריקה לא טובה.....
  • 3.
    אחמדינינג'ד אומר שימחק ישראל מהמפה. אז מדוע להשקיע כאן (ל"ת)
    חיים 16/08/2012 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    16/08/2012 14:07
    הגב לתגובה זו
    בחייך מר פינק הכתב הנכבד, מחזור קטן ועייף הופך למהלך דרמטי
  • 1.
    נילי 16/08/2012 14:05
    הגב לתגובה זו
    או שזה סתם מניפולציה ? בסה"כ מדובר כאן במחזורים עלובים ומישהו בנראה חומד לצון בעיקר זה שמוכר במחירי סוף העונה.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד