הזרים אוספים מהריצפה? המחזור של סלקום בארה"ב היה אמש הגבוה אי פעם, המניה משלימה זינוק מסחרר של 50%
בזמן שעם ישראל רואה במניות חברות הסלולר הותיקות שק חבטות, בחו"ל יש כאלה שהחליטו שהגיע הזמן לאסוף. בשורה התחתונה, מניית סלקום שזינקה היום בת"א ב-10.9%, והשלימה זינוק מסחרר של 50% מאז השפל שנרשם ב-23 ביולי, כלומר תוך פחות מחודש. וצריך להגיד שסלקום שאינה ידוע כמניית ארביטראז' קלאסית, זינקה היום בעקבות פער ארביטראז' מהותי שנוצר בה לאחר זינוק של 12.7% אמש בחו"ל.
פרטנר אומנם מפגרת ביחס לסלקום עם זינוק של 33% "בלבד" ובכל זאת בהשוואה למדד המעו"ף שטיפס באותם ימים ב-4%, מדובר בתשואת יתר נאה. סלקום נסחרת לפי שווי של 2.984 מיליארד שקלים ופרטנר לפי 2.527 מיליארד שקלים.
מי הקונה פה (כלומר שם)? בדיקה של Bizporta מגלה כי מחזור המסחר אמש בניו יורק היה הגבוה אי פעם בנייר (במניות, לא בכסף). 2.94 מיליון מניות החליפו ידיים, זאת מול מחזור ממוצע של 700 אלף מניות ביום בלבד. בכסף מדובר ב-21.9 מיליון דולר, כלומר כמעט 90 מיליון שקלים. ונציין כי מחזור המסחר של סלקום בבורסה בת"א היום עומד על 10.9 מיליון שקלים בלבד.
שתי החברות פרסמו השבוע את תוצאותיהן הכספיות ואומנם דיווחו על ירידה חדה ברווח (סלקום ירידה של 50% ופרטנר ירידה של 40%) אבל בשוק הביעו התלהבות מההתייעלות שהציגו החברות נוכח סביבת השוק החדשה.
ערן יעקבי, מנהל המחקר בדש ברוקראז', אומר היום ל-Bizportal כי אכן יש פעילות זרים, בעיקר בסלקום וזו כנראה גם הסיבה לכך שסלקום עלתה בשבועות האחרונים יותר מפרטנר כי מבחינת המוסדיים בארץ אין העדפה ברורה לסלקום." באופן כללי אומר יעקבי, כי "שוק ההון הבין שהנהלות החברות עובדות במרץ כדי להתאים את החברות למצב השוק ובדו"חות השבוע גם ראה שהתוצאות הגיעו מהר מהצפוי. לדעתי גם אחרי העליות האחרונות שתי החברות הללו הן עדיין זולות".
אורי ליכט, מנהל המחקר ב-IBI, אמר ל-Bizportal כי "הדו"חות שפורסמו השבוע הבהירו למשקיעים שלא הכל שחור, שתהליך ההתייעלות נושא פרי, שאפשר לשפר את התזרים ובעיקר - שלחברות הגדולות יש מענה לתחרות הגוברת. גם אחרי העליות האחרונות, בטווח של שנה קדימה אני מעריך שנראה את מניות הסלולר נותנות תשואת יתר על המעו"ף".
גרף מניית סלקום בניו יורק (בעיגול - המחזור החריג)
- 10.מירו 16/08/2012 18:27הגב לתגובה זוהולכים לעשות על הפרייארים סיבוב חזק ,,לברוח מהמניות האלו כמו מאש.ראו הוזהרתם !!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 9.כל המומחים שאמרו משקל נמוך לתיקשורת (ל"ת)סוחר 16/08/2012 17:04הגב לתגובה זו
- 8.עופרה 16/08/2012 16:40הגב לתגובה זומבצעות תיקון וישר חזרה למגמת ירידה. אסור להיתקרב, חברות שעשקו את הלקוחות שלהם, חצופים, הלוואי שימחקו מהבורסה.
- 7.משקיע 16/08/2012 16:34הגב לתגובה זומפחידים כל יום כל פעם בענף אחר ומי שלוקח זרים שהם גופים גדולים ולא זרים פרטיים שהשוק הישראלי לא מעניין אותם תמשיכו עם ההפחדה ולא ישארו משקיעים פרטיים ישראלים שצוברים רק הפסדים מההצעות שלכם
- 6.עמוס 16/08/2012 15:05הגב לתגובה זוהטובה ביותר.
- 5.אמרו לקנות בבילון 16/08/2012 14:49הגב לתגובה זומאז נחתה קשות,פשוט הפוך........
- 4.דן 16/08/2012 14:16הגב לתגובה זותראו מה קרה בטבע- 25 % מאז המלצת מכירה תראו מה קרה בסלולר- סלקום עלתה 50 % מאז המלצת מכירה גלזר עכשיו אומר אפריקה לא טובה.....
- 3.אחמדינינג'ד אומר שימחק ישראל מהמפה. אז מדוע להשקיע כאן (ל"ת)חיים 16/08/2012 14:10הגב לתגובה זו
- 2.16/08/2012 14:07הגב לתגובה זובחייך מר פינק הכתב הנכבד, מחזור קטן ועייף הופך למהלך דרמטי
- 1.נילי 16/08/2012 14:05הגב לתגובה זואו שזה סתם מניפולציה ? בסה"כ מדובר כאן במחזורים עלובים ומישהו בנראה חומד לצון בעיקר זה שמוכר במחירי סוף העונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
