רק קרנות נאמנות מסורתיות: 7.8 מיליארד שקל גוייסו מתחילת 2012
תעשיית קרנות הנאמנות בישראל גייסה כ-7.8 מיליארד שקל בחצי הראשון של שנת 2012. את הגיוסים הובילו מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ-5.3 מיליארד שקל, בסה"כ כ-100% מהגיוסים הופנו לקרנות המסורתיות. כך עולה מאומדנים והערכות שבוצעו עלי ידי כלכלני מיטב
נכסיהן של הקרנות הכספיות נותרו ללא שינוי לאחר שברבעון הראשון נרשם בהן פידיון גדול וברבעון השני נרשם בהן גיוס גדול. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30 ביוני 2012 כ-151.5 מיליארד שקל, מהם קרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-116.6 מיליארד שקל.
אפיק נוסף שזכה לפופולאריות בחצי הראשון של 2012 הוא אפיק אג"ח חו"ל, שזכה לאמונם של המשקיעים בעקבות התחזקות הדולר וכתוצאה מכך גייסו קרנות אג"ח חו"ל כ-1 מיליארד שקל.
האפיק המנייתי סבל מפדיונות חדים, כאשר הקרנות המנייתיות איבדו כ-0.5 מיליארד שקל מתחילת השנה בהובלת הקרנות המניתיות המשקיעות בישראל והקרנות המעורבות.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות 90/10, סיכמו את החצי הראשון של 2012 בפדיונות חדים של כ-1.7 מיליארד שקל, כהמשך ישיר למגמת הפדיונות שנרשמה ב-2011.
סיכום חודש יוני
בחודש החולף גייסה תעשיות קרנות הנאמנות כ-900 מיליון שקל, כאשר מסך זה הקרנות המסורתיות גייסו כ-350 מיליון שקל, ירידה חדה של כ-70% ביחס לגיוסים שנרשמו באפיק זה בחודש מאי. הגיוסים בקרנות הכספיות שגם הן משוייכות לקרנות המסורתיות עמדו על כ-560 מיליון שקל וכ-470 מיליון שקל גוייסו לקרנות השקליות.
בעקבות הירידות החדות בשווקים, המשקיעים חזרו ל"בונקר" של קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ- 1.1 מיליארד שקל בחודש יוני. רק בשבוע האחרון של יוני גייסו קרנות אלה כ-160 מיליון שקל. הגיוסים בקרנות האג"ח מדינה היו הגדולים ביותר שנרשמו מאז יוני 2010.
מן הצד השני, נרשמו ביוני פדיונות כבדים בקרנות אג"ח כללי ובקרנות המנייתיות שמהם ניפדו כ-760 מיליון שקל ו כ-220 מיליון שקל בהתאמה. אפיק האג"ח הכללי קיבל את התואר המפוקפק - "האפיק הפודה ביותר לחודש יוני".
- 2.אין איפה להסתתר (ל"ת)אין שוק 02/07/2012 15:43הגב לתגובה זו
- 1.אילן רז 02/07/2012 14:29הגב לתגובה זועוד מעט לציבור יגמר הסבלנות לחקות שהקרנות יעלו ואז ימשכו את הכסף והכול התמוטט כי אין זרים יותר בבורסה שיעלו אותה ולקרנות יגמר הכסף כדי להחזיק את השערים
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
