רק קרנות נאמנות מסורתיות: 7.8 מיליארד שקל גוייסו מתחילת 2012

מיטב: את הגיוסים הובילו מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ-5.3 מיליארד שקל, בסה"כ כ-100% מהגיוסים הופנו לקרנות המסורתיות. ביוני גייסו קרנות הנאמנות כ-900 מיליון שקל
יעל גרונטמן | (2)

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל גייסה כ-7.8 מיליארד שקל בחצי הראשון של שנת 2012. את הגיוסים הובילו מתחילת השנה קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ-5.3 מיליארד שקל, בסה"כ כ-100% מהגיוסים הופנו לקרנות המסורתיות. כך עולה מאומדנים והערכות שבוצעו עלי ידי כלכלני מיטב

נכסיהן של הקרנות הכספיות נותרו ללא שינוי לאחר שברבעון הראשון נרשם בהן פידיון גדול וברבעון השני נרשם בהן גיוס גדול. תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-30 ביוני 2012 כ-151.5 מיליארד שקל, מהם קרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-116.6 מיליארד שקל.

אפיק נוסף שזכה לפופולאריות בחצי הראשון של 2012 הוא אפיק אג"ח חו"ל, שזכה לאמונם של המשקיעים בעקבות התחזקות הדולר וכתוצאה מכך גייסו קרנות אג"ח חו"ל כ-1 מיליארד שקל.

האפיק המנייתי סבל מפדיונות חדים, כאשר הקרנות המנייתיות איבדו כ-0.5 מיליארד שקל מתחילת השנה בהובלת הקרנות המניתיות המשקיעות בישראל והקרנות המעורבות.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות 90/10, סיכמו את החצי הראשון של 2012 בפדיונות חדים של כ-1.7 מיליארד שקל, כהמשך ישיר למגמת הפדיונות שנרשמה ב-2011.

סיכום חודש יוני

בחודש החולף גייסה תעשיות קרנות הנאמנות כ-900 מיליון שקל, כאשר מסך זה הקרנות המסורתיות גייסו כ-350 מיליון שקל, ירידה חדה של כ-70% ביחס לגיוסים שנרשמו באפיק זה בחודש מאי. הגיוסים בקרנות הכספיות שגם הן משוייכות לקרנות המסורתיות עמדו על כ-560 מיליון שקל וכ-470 מיליון שקל גוייסו לקרנות השקליות.

בעקבות הירידות החדות בשווקים, המשקיעים חזרו ל"בונקר" של קרנות אג"ח מדינה שגייסו כ- 1.1 מיליארד שקל בחודש יוני. רק בשבוע האחרון של יוני גייסו קרנות אלה כ-160 מיליון שקל. הגיוסים בקרנות האג"ח מדינה היו הגדולים ביותר שנרשמו מאז יוני 2010.

מן הצד השני, נרשמו ביוני פדיונות כבדים בקרנות אג"ח כללי ובקרנות המנייתיות שמהם ניפדו כ-760 מיליון שקל ו כ-220 מיליון שקל בהתאמה. אפיק האג"ח הכללי קיבל את התואר המפוקפק - "האפיק הפודה ביותר לחודש יוני".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין איפה להסתתר (ל"ת)
    אין שוק 02/07/2012 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אילן רז 02/07/2012 14:29
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט לציבור יגמר הסבלנות לחקות שהקרנות יעלו ואז ימשכו את הכסף והכול התמוטט כי אין זרים יותר בבורסה שיעלו אותה ולקרנות יגמר הכסף כדי להחזיק את השערים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.