רונן טוב: "כשלפנינו מחאה צודקת ורגולציה מעיקה זה לא מבשר טובות"
מנכ"ל פסגות היוצא, רונן טוב, הרצה הערב (ג') במסגרת פורום מנכ"לים של הכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא:"השפעת אירועים גיאופוליטיים על הכלכלות בארץ ובעולם". עוד הרצה גם פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, בנושא: "אתגרים בהשתלבות ישראל בכלכלה העולמית".
רונן טוב עסק בהרצאתו בהשפעת אירועים גיאופוליטיים בשוק ואמר "המצב המדיני מזיז את מצב השוק, בפרט בישראל. היום האירועים הגיאופוליטיים המשפיעים הם האיום האיראני, האיום הגיאופוליטי בעולם הערבי- האביב הערבי, הבחירות במצרים והצניחה בארה"ב. מה שקורה בישראל לא בהכרח משפיע על העולם, מה שקורה בעולם משפיע בהכרח על ישראל".
טוב התייחס למצב האקטואלי, ואמר כי "היום, ברגע שאיטליה וספרד נכנסות לאזור המסוכן כל עוד אין פיתרון שם ברור לכולנו שכל תנודה שפוליטיקאי שם יעשה תערער את כל מדינות העולם. מחוץ לאירופה המצב הכלכלי לא מזהיר, ארה"ב עדיין לא התאוששה ממשבר 2008, גם בברזיל והודו יש בעיות כלכליות, הכלכלות העולמיות מתמודדות עם מצבים לאט בעוד שכולן מושפעות כל העת משינויים גלובליים."
טוב התייחס למחאה החברתית שמתעצמת מחדש בימים אלו כשסיכם את תוצאות המחאה הקודמת "כולנו ראינו בקיץ האחרון שנפל דבר בישראל- הציבור הישראלי יצא לרחובות ומחא על יוקר המחייה וצדק חברתי אך מה שהוא באמת דרש זה שינוי כלכלי: נדל"ן בהישג יד, יותר שירותים מהממשלה וכו', אולם בפועל המחאה גרמה להעלאת מיסים לבעלי הכנסה גבוהה ולרגולציה מחמירה על חברות".
המנכ"ל היוצא "התקשורת הפכה מאוד אלימה סביב דה-לגיטימציה בטענה שכולם גנבים, כולם לא ראויים, כשלמעשה גם עכשיו כששונו דמי הניהול, נשארו אותם הארגונים לשירות הצרכן. לכן, החיבור של רגולציה מאוד תובענית שמכה פעם בבורסה ובפעם בגופים המוסדיים מביאה לכך שדש ומיטב מתמזגות למשל, בזמן שבתי השקעות בישראל היו צריכים להיות תחליפים ראויים גם לבנקים וגם לחברות הביטוח".
הסקטור הפיננסי, נכנס גם הוא תחת המיקרוסקופ של טוב: "הריכוזיות מאפיינת גם את עולם הבנקאות ואם היה מאוזן יותר היה טוב יותר למשק. כרגע קיימים פחות שחקנים וזה משפיע על החוסך הישראלי. כל אחד חובש 3 כובעים- הצרכן- כולנו הרווחנו הורידו את מחיר הקוטג' והסלולר וכו', העובד- כולנו נפגענו הביטחון התעסוקתי נפגע וחברות מפטרות היום עובדים, והחוסך- שוק ההון בעייתי ולכן כולנו נפגעים. בנוסף, הזרים מדירים רגליהם מהשווקים המקומיים שלנו. כשלפנינו מחאה חברתית צודקת ורגולציה מעיקה קשה להגיד שזה מבשר טובות. לכן, אני ממליץ להתכונן למשבר על ידי שמירה על תיק השקעות מאוזן, לא להיכנס לפינות בתיק, פיזור אפיקי השקעה, מניות אג"ח מדינה וקונצרטיות ופיזור גיאוגרפי."
בנוגע לתספורות לבעלי ההון, אמר טוב כי "לא פופולארי לומר זאת אבל- לדעתי חברה בע"מ נוצרה כדי לעשות הפרדה בהון בין החברה לבין המנהל שלה. האחריות היא קודם כל על מי שהלווה את הכסף ולא על מי שלווה את הכסף. חובה על הגופים המוסדיים לתת כסף במחיר ראוי למי שהסיכון תואם את כללי המשחק. גם אם טועים בשיקול הדעת והחברה פשטה את הרגל ויש לו, הון הייתי מצפה שיעזור לי ויבוא לקראת הלקוחות שלי או שיש להעניש אותו, לא לתת לו יותר כסף ולשקול לקחת את החברה. השאלה מה קורה אחרי השתלטות או פירוק החברה והאם זה עדיף מאשר תספורת שתאפשר להחזיר את החלק הארי."
- 1.משה ראשל"צ 26/06/2012 23:36הגב לתגובה זוהמחאה של שנה שעברה היתה אתר בילוי למשפחות שבאו לראות מופעים במימון קדימה נכון להיום שמשפחות יודעות שיש אלימות במחאה הם לא יבואו כי החברה של המחאה הם אוסף אנרכיסטים שמלאנים שממומנים על ידי האיחוד האירופי
הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?
רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.
הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה.
בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד.
פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים.
- אל על: למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי עלה ל-202.6 מיליון דולר
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון.
עוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגרמבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים
הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ל-129 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים זהים בישראל צמח ל-208 מיליון שקל וה-AFFO (המתואם) עלה ב-2% ל-158 מיליון שקל; שיעור התפוסה בישראל עלה ל-94.1% לקראת אכלוס פרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתחילת 2026
חברת מבנה נדל"ן מבנה 1.03% , העוסקת בנדל"ן להשקעה לתעשיה,משרדים ומרכזים מסחריים, וייזום פרוייקטי בנייה - דיווחה על תוצאות די טובות לרבעון השלישי של השנה, מהן עולה תמונה של יציבות וצמיחה מתונה בפרמטרים התפעוליים המרכזיים. הרווח הנקי לבעלי המניות עלה בכ-4% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הנקי בכ-33% והגיע ל-550 מיליון שקל, בעיקר בזכות שערוכים ועליית ערך נדל"ן להשקעה כמו גם מכירת דירות בפרויקט "מבנה הסוללים" בתל אביב לקרן מגוריט מגוריט 1.21% .
במהלך הרבעון נרשמה גם עלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים בישראל, שהסתכם בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-200 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס לעליית דמי השכירות הריאליים ולעליית המדד. ה-NOI הכולל עמד על כ-218 מיליון שקל ומצביע על עלייה מתונה לעומת 216 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה מציינת כי העלייה בישראל קוזזה חלקית על ידי ירידה בפעילות בחו"ל, לאחר מימוש נכסים כחלק מהאסטרטגיה להתמקדות בשוק המקומי. כמו כן, החברה אשררה את תחזיתה השנתית ל-NOI בטווח של 850-875 מיליון שקל.
מדד נוסף המצביע על יציבות יחסית מבחינה תפעולית הוא ה-AFFO (FFO לפי גישת ההנהלה), שעלה ברבעון בכ-2% והסתכם בכ-158 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם כאן החברה שומרת על תחזית שנתית של 600-620 מיליון שקל.
- אמות: יציבות בהכנסות וב-FFO, מאשררת את התחזית השנתית
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום התפוסה, מציגה מבנה שיפור יחסי: שיעור התפוסה בנכסים בישראל עלה ל-94.1%, זאת בנטרול נכסים המצויים בשלבי אכלוס ראשוני. לשם השוואה, שיעור התפוסה עמד על 93.6% בסוף 2024 ועל 92.7% בסוף 2023. נראה כי המגמה החיובית נובעת הן מגידול בביקוש לנכסים מניבים בתחומי תעסוקה ולוגיסטיקה, והן מהמשך השבחת נכסים קיימים ברחבי הארץ.ההון העצמי המאוחד של החברה עלה לכ-8.6 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2024, וזאת למרות חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל וביצוע רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-194 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי המזומנים עמדו בסוף ספטמבר על כ-665 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו הסתכם בכ-8 מיליארד שקל.
