ועדת הכספים דורשת גביית מס מקסימלית מחברות ענק במשק

יו"ר הוועדה גפני: "כשברקע גירעון תקציבי וגזירות כלכליות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס רווחי החברות הכלואות שמסתכמים בכ-100 מיליארד שקל"
יעל גרונטמן | (11)

בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים על מיסוי 'החברות הכלואות', שזכו להטבות מס ועתה אינן יכולות להשקיע את רווחיהן בחו"ל, קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאוצר "לנוכח הגזירות הכלכלית הצפויות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס מהחברות. מדובר בסכומים גדולים מאוד שיכולים לפתור את כל הבעיות התקציביות ואם הם היו משולמים, כל הגזירות הכלכליות היו הופכות למיותרות". שר האוצר, יובל שטייניץ לא נכח בדיון.

גפני הסיף, "אנחנו הולכים לתקופה קשה וכאן מדובר בסכומים אסטרונומיים ולכן על האוצר ללכת לפתרון של הוראת שעה ביחס לחוק לעידוד השקעות הון ולגבות את המס הגבוה ביותר שניתן מהחברות. אף אחד לא בהן לא ייפגע. בין האלטרנטיבה של פגיעה בחינוך, בבריאות, ברווחה או גזירות על הציבור לבין המס על החברות, עדיף שייגבו מקסימום מס מחברות הענק".

יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "מדברים על רווחים כלואים של כ- 100 מיליארד שקל, חברות שמקבלות פטור והקלות במסים, מס רווחי הון ומס חברות ואם מצטבר להן רווח שהן רוצות להשקיע בחו"ל, עליהן לוותר על הפטור. ההסדר לא עומד במבחן ולכן שר האוצר החליט לעשות מבצע. אם הן יאלצו לשלם את המס, ההערכה הגבוהה מדברת על בין 30 ל- 40 מיליארד שקל תוספת להכנסות המדינה. אך הן תקבלנה הנחה ויוציאו את הכסף מישראל. כפי הנראה, שר האוצר מקדם 'מבצע' של 15 מיליארד שקל וכפי הנראה זה משתלם לו כי זה סוגר לו חור בתקציב. זוהי קומבינה של מיליארדים שהציבור משלם עבורה. זהו ניסיון סחיטה אלים מצד חברות הענק ואם שר האוצר ייכנע זה מצב מחפיר. למה בכלל האוצר מנהל עימן מו"מ ולא פשוט קובע להן שומה? זה היה ההסדר במשך שנים, אז מה קרה עכשיו שהחברות מנסות להיאבק בו? למה כולם מתקפלים בפניהן?"

מנהלת מחלקה בכירה שוק ההון ברשות המסים, ליאת גרבר: שר האוצר טרם קיבל החלטה בעניין. אנחנו עדיין בשלב של איסוף נתונים ולימוד הנושא. כשהחברות רוצות לנצל את הרווחים העודפים עליהם לשלם את היקף מס החברות שקיבלו פטור וכן מס על דיבידנד. ביחד זה מגיע לכ- 36%. הסכומים גדולים מאוד אבל עדיין אין מספרים מדויקים. היועץ מקצועי למנהל רשות המסים, יעקב קרטה הוסיף, "מדובר בעודפים חשבוניים. לא מדובר בתזרים מזומנים".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הביע תרעומת על הימנעות אנשי רשות המסים מלציין את הסכומים בהם מדובר. "במדינות מתוקנות, כגון בארה"ב, פקידים מחויבים להציג את כל הנתונים שהם נדרשים בפני נבחרי הציבור; כך הדבר למשל בוועדת ההקצבות של הסנאט. מדוע חברות משקיעות או לא במדינת ישראל. הבעיה איננה המיסוי, אלא שאין עם מי לעבוד. המדען הראשי אומר דבר אחד, שר התמ"ת דבר אחד ושר האוצר אומר דבר אחר. נדרש שינוי בשיטת הניהול".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): "על האוצר להציג לוועדה מדיניות בתחום המסים; כיצד מתכוונים למסות חברות וכו'. תמיד יש את הפראיירים הקבועים; נוטלי המשכנתאות המשלמים ריביות גבוהות ואילו אלה שממנפים את כספי הציבור להשקעות ובסוף לא מחזירים את הכספים בזכות תספורות. יש עסק קטן שמרוויח עשרות ומאות אלפי שקלים ומשלם את מלוא המס ויש את מי שמרוויח 30 מיליון שקלים ומקבל פטורים. השאלה היא מה המדיניות. כפי הנראה מי שיסבול נכון לעכשיו, אלו בעלי העסקים הקטנים ומעמד הביניים". "לא יתכן שאני כחברת כנסת, חברת ועדת הכספים, אינני יודעת מה מדיניות המסים הכוללת של ישראל".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "דווקא יש מדיניות, שהיא קלוקלת ובעייתית המבוססת על אידיאולוגיה מוטעית; אם רק נתמרץ את החברות הן יניעו את כל המשק וכולם ייהנו. צריכים להבין שלא ניתן יותר להעניק מתנות לטייקונים. יש לומר למשרד האוצר, שבמקום גזירות על הציבור הרחב ופגיעה בעניים ובמעמד הביניים, קחו מאלה שיש להם הרבה יותר מדי".

ח"כ שכיב שנאן (העצמאות) מחה על הימנעות פקידי רשות המסים מלנקוב במספרים מפורשים על היקף החבות במס של אותן חברות. "אם לנו, חברי הכנסת, לא מוסרים נתונים אז למי כן?" תהה.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) דרש לקיים דיון נוסף בעניין בטרם קבלת החלטה בעניין ע"י האוצר "ואז יציגו בפנינו את כל הנתונים".

נשיא לשכת ארגוני העצמאים, יהודה טלמון: "מה כולא את חברות הענק האלה: הרצון שלא שלם מס. לגיטימי לחלק דיבידנדים לבעלי המניות ולגיטימי להוציא רווחים לחו"ל אך לגיטימי גם לשלם מס".

מנהל הכספים הראשי של טבע, איל דשא: "המס שמשלמת טבע עומדת על 4%. אין לנו כל רצון להימנע מתשלומי מס. טבע פועלת לישראל ותמשיך כך. מעסיקה כעשרת אלפים עובדים ובמעגל השני עוד כ- 40 אלף עובדים כולל ספקים, חברות קטנות ובינוניות. ב- 2011 טבע שילמה מסים בהיקף 834 מיליון שקל. אנחנו מעריכים שטבע מייצרת למדינה עוד 2 מיליארד שקל בשנה עקב הפעילות של המעגל השני. החוק לעידוד השקעות הון תרם לחיזוק החברה ובא לידי ביטוי בהגברת התעסוקה, כולל בפריפריה אך החוק יצר את בעיית הכספים הכלואים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אני 04/06/2012 13:33
    הגב לתגובה זו
    אינטל מייצרת רק שלב אחד ולא סופי בתהליך הייצור. הרווח שנצבר הוא ההפרש בין עלות הייצור ומחיר שרירותי שאינטל קבעה על מנת לא לשלם מס גבוה יותר בארה"ב. באים ידרשו מהם מס גבוה יותר בארץ הם יכולים לרשום מחיר שרירותי נמוך יותר ולהוציא את הכסף כהפסד. מס לא נראה מזה. הדרך לקבל מס כלשהוא היא להגעה אתם להסכם.
  • 8.
    קונספירציה 04/06/2012 13:25
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע מזמן שטבע משלמת מס של 4 אחוז. וגם אינטל ועוד כמה תאגידים גדולים. ואת הנטל מעמיסים על מעמד הביניים שקדורס ואין לו כוח סחיטה. רק שחיטה נותן לו הממשל של ביבי. עד מתי רשעים יעלוזו. ?!
  • 7.
    אלעד 04/06/2012 13:20
    הגב לתגובה זו
    תראו מי שמדבר!! אין לך בושה? אתה מייצג חבורה אחרת שגוזלת את כספי הציבור. טבע, אינטל ואחרות לפחות נותנים מקומות עבודה, מה אתה עושה חוץ מלסחוט תפוזים טעימים? (מעמד הביניים)
  • 6.
    עליבבה ברישיון (ל"ת)
    מרציאנו 04/06/2012 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עושה סדר 04/06/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    הוא מפנה את זעמו על החברות היצרניות שמספקות אלפי מקומות עבודה..שיפנה את אותו מרץ לגלות לנו כמה עולה תיקצוב הישיבות וכל שאר הפרזיטים שלא רק שלא מתגייסים לא גם לא עובדים?
  • צחי 04/06/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
    החרדים מתוקצים הרבה פחות מחלקם היחסי באוכלוסיה, לדוגמה בתקצבי תרבות המדינה משלמת מליונים כשהחרדים כלל לא נהנים מזה כגון ספורט, תעשית הסרטים ועוד ועוד. ומה שהחרדים לא עובדים רק מועיל לחילונים שיש להם עוד מקומות עבודה שאינם נתפסים על ידי החרדים!!!
  • 4.
    ממשלה פיאודלית הדמוקרטיה מתה (ל"ת)
    ני 04/06/2012 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדיניות ביבי:לקחת כמה שיותר ממעמד הביניים ולתת לטיקונים (ל"ת)
    מאיר 04/06/2012 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכיר 04/06/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
    רוצים למסות את הציבור בגלל שהחברות לא משלמות מס אמת וכתוצאה מכך צברו רווחי עתק.
  • 1.
    למה שחברה כמו טבע תשלם רק 4% מס ? (ל"ת)
    אחד 04/06/2012 12:37
    הגב לתגובה זו
  • אני בעד ביטול מס הכנסה לכווווווווווולם (ל"ת)
    משה 04/06/2012 22:06
    הגב לתגובה זו
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


עבור סרצ'לייט, מדובר בסגירת מעגל של כמה שנים. הקרן רכשה את השליטה בבזק בתקופה של אי־ודאות רגולטורית ומבנית, ובשנים האחרונות מימשה בהדרגה את השקעתה. מבחינתה, יציאה מלאה נראית כהמשך טבעי לתהליך. עם השלמת המהלך, בזק תצטרף כאמור לקבוצה מצומצמת של חברות ישראליות גדולות, כמו הבנקים וחלק מחברות הנדל"ן הציבוריות, שפועלות ללא גרעין שליטה.