ועדת הכספים דורשת גביית מס מקסימלית מחברות ענק במשק
בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים על מיסוי 'החברות הכלואות', שזכו להטבות מס ועתה אינן יכולות להשקיע את רווחיהן בחו"ל, קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאוצר "לנוכח הגזירות הכלכלית הצפויות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס מהחברות. מדובר בסכומים גדולים מאוד שיכולים לפתור את כל הבעיות התקציביות ואם הם היו משולמים, כל הגזירות הכלכליות היו הופכות למיותרות". שר האוצר, יובל שטייניץ לא נכח בדיון.
גפני הסיף, "אנחנו הולכים לתקופה קשה וכאן מדובר בסכומים אסטרונומיים ולכן על האוצר ללכת לפתרון של הוראת שעה ביחס לחוק לעידוד השקעות הון ולגבות את המס הגבוה ביותר שניתן מהחברות. אף אחד לא בהן לא ייפגע. בין האלטרנטיבה של פגיעה בחינוך, בבריאות, ברווחה או גזירות על הציבור לבין המס על החברות, עדיף שייגבו מקסימום מס מחברות הענק".
יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "מדברים על רווחים כלואים של כ- 100 מיליארד שקל, חברות שמקבלות פטור והקלות במסים, מס רווחי הון ומס חברות ואם מצטבר להן רווח שהן רוצות להשקיע בחו"ל, עליהן לוותר על הפטור. ההסדר לא עומד במבחן ולכן שר האוצר החליט לעשות מבצע. אם הן יאלצו לשלם את המס, ההערכה הגבוהה מדברת על בין 30 ל- 40 מיליארד שקל תוספת להכנסות המדינה. אך הן תקבלנה הנחה ויוציאו את הכסף מישראל. כפי הנראה, שר האוצר מקדם 'מבצע' של 15 מיליארד שקל וכפי הנראה זה משתלם לו כי זה סוגר לו חור בתקציב. זוהי קומבינה של מיליארדים שהציבור משלם עבורה. זהו ניסיון סחיטה אלים מצד חברות הענק ואם שר האוצר ייכנע זה מצב מחפיר. למה בכלל האוצר מנהל עימן מו"מ ולא פשוט קובע להן שומה? זה היה ההסדר במשך שנים, אז מה קרה עכשיו שהחברות מנסות להיאבק בו? למה כולם מתקפלים בפניהן?"
מנהלת מחלקה בכירה שוק ההון ברשות המסים, ליאת גרבר: שר האוצר טרם קיבל החלטה בעניין. אנחנו עדיין בשלב של איסוף נתונים ולימוד הנושא. כשהחברות רוצות לנצל את הרווחים העודפים עליהם לשלם את היקף מס החברות שקיבלו פטור וכן מס על דיבידנד. ביחד זה מגיע לכ- 36%. הסכומים גדולים מאוד אבל עדיין אין מספרים מדויקים. היועץ מקצועי למנהל רשות המסים, יעקב קרטה הוסיף, "מדובר בעודפים חשבוניים. לא מדובר בתזרים מזומנים".
ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הביע תרעומת על הימנעות אנשי רשות המסים מלציין את הסכומים בהם מדובר. "במדינות מתוקנות, כגון בארה"ב, פקידים מחויבים להציג את כל הנתונים שהם נדרשים בפני נבחרי הציבור; כך הדבר למשל בוועדת ההקצבות של הסנאט. מדוע חברות משקיעות או לא במדינת ישראל. הבעיה איננה המיסוי, אלא שאין עם מי לעבוד. המדען הראשי אומר דבר אחד, שר התמ"ת דבר אחד ושר האוצר אומר דבר אחר. נדרש שינוי בשיטת הניהול".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): "על האוצר להציג לוועדה מדיניות בתחום המסים; כיצד מתכוונים למסות חברות וכו'. תמיד יש את הפראיירים הקבועים; נוטלי המשכנתאות המשלמים ריביות גבוהות ואילו אלה שממנפים את כספי הציבור להשקעות ובסוף לא מחזירים את הכספים בזכות תספורות. יש עסק קטן שמרוויח עשרות ומאות אלפי שקלים ומשלם את מלוא המס ויש את מי שמרוויח 30 מיליון שקלים ומקבל פטורים. השאלה היא מה המדיניות. כפי הנראה מי שיסבול נכון לעכשיו, אלו בעלי העסקים הקטנים ומעמד הביניים". "לא יתכן שאני כחברת כנסת, חברת ועדת הכספים, אינני יודעת מה מדיניות המסים הכוללת של ישראל".
ח"כ דב חנין (חד"ש): "דווקא יש מדיניות, שהיא קלוקלת ובעייתית המבוססת על אידיאולוגיה מוטעית; אם רק נתמרץ את החברות הן יניעו את כל המשק וכולם ייהנו. צריכים להבין שלא ניתן יותר להעניק מתנות לטייקונים. יש לומר למשרד האוצר, שבמקום גזירות על הציבור הרחב ופגיעה בעניים ובמעמד הביניים, קחו מאלה שיש להם הרבה יותר מדי".
ח"כ שכיב שנאן (העצמאות) מחה על הימנעות פקידי רשות המסים מלנקוב במספרים מפורשים על היקף החבות במס של אותן חברות. "אם לנו, חברי הכנסת, לא מוסרים נתונים אז למי כן?" תהה.
ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) דרש לקיים דיון נוסף בעניין בטרם קבלת החלטה בעניין ע"י האוצר "ואז יציגו בפנינו את כל הנתונים".
נשיא לשכת ארגוני העצמאים, יהודה טלמון: "מה כולא את חברות הענק האלה: הרצון שלא שלם מס. לגיטימי לחלק דיבידנדים לבעלי המניות ולגיטימי להוציא רווחים לחו"ל אך לגיטימי גם לשלם מס".
מנהל הכספים הראשי של טבע, איל דשא: "המס שמשלמת טבע עומדת על 4%. אין לנו כל רצון להימנע מתשלומי מס. טבע פועלת לישראל ותמשיך כך. מעסיקה כעשרת אלפים עובדים ובמעגל השני עוד כ- 40 אלף עובדים כולל ספקים, חברות קטנות ובינוניות. ב- 2011 טבע שילמה מסים בהיקף 834 מיליון שקל. אנחנו מעריכים שטבע מייצרת למדינה עוד 2 מיליארד שקל בשנה עקב הפעילות של המעגל השני. החוק לעידוד השקעות הון תרם לחיזוק החברה ובא לידי ביטוי בהגברת התעסוקה, כולל בפריפריה אך החוק יצר את בעיית הכספים הכלואים".
- 9.אני 04/06/2012 13:33הגב לתגובה זואינטל מייצרת רק שלב אחד ולא סופי בתהליך הייצור. הרווח שנצבר הוא ההפרש בין עלות הייצור ומחיר שרירותי שאינטל קבעה על מנת לא לשלם מס גבוה יותר בארה"ב. באים ידרשו מהם מס גבוה יותר בארץ הם יכולים לרשום מחיר שרירותי נמוך יותר ולהוציא את הכסף כהפסד. מס לא נראה מזה. הדרך לקבל מס כלשהוא היא להגעה אתם להסכם.
- 8.קונספירציה 04/06/2012 13:25הגב לתגובה זוזה ידוע מזמן שטבע משלמת מס של 4 אחוז. וגם אינטל ועוד כמה תאגידים גדולים. ואת הנטל מעמיסים על מעמד הביניים שקדורס ואין לו כוח סחיטה. רק שחיטה נותן לו הממשל של ביבי. עד מתי רשעים יעלוזו. ?!
- 7.אלעד 04/06/2012 13:20הגב לתגובה זותראו מי שמדבר!! אין לך בושה? אתה מייצג חבורה אחרת שגוזלת את כספי הציבור. טבע, אינטל ואחרות לפחות נותנים מקומות עבודה, מה אתה עושה חוץ מלסחוט תפוזים טעימים? (מעמד הביניים)
- 6.עליבבה ברישיון (ל"ת)מרציאנו 04/06/2012 13:14הגב לתגובה זו
- 5.עושה סדר 04/06/2012 12:57הגב לתגובה זוהוא מפנה את זעמו על החברות היצרניות שמספקות אלפי מקומות עבודה..שיפנה את אותו מרץ לגלות לנו כמה עולה תיקצוב הישיבות וכל שאר הפרזיטים שלא רק שלא מתגייסים לא גם לא עובדים?
- צחי 04/06/2012 14:24הגב לתגובה זוהחרדים מתוקצים הרבה פחות מחלקם היחסי באוכלוסיה, לדוגמה בתקצבי תרבות המדינה משלמת מליונים כשהחרדים כלל לא נהנים מזה כגון ספורט, תעשית הסרטים ועוד ועוד. ומה שהחרדים לא עובדים רק מועיל לחילונים שיש להם עוד מקומות עבודה שאינם נתפסים על ידי החרדים!!!
- 4.ממשלה פיאודלית הדמוקרטיה מתה (ל"ת)ני 04/06/2012 12:55הגב לתגובה זו
- 3.מדיניות ביבי:לקחת כמה שיותר ממעמד הביניים ולתת לטיקונים (ל"ת)מאיר 04/06/2012 12:44הגב לתגובה זו
- 2.שכיר 04/06/2012 12:39הגב לתגובה זורוצים למסות את הציבור בגלל שהחברות לא משלמות מס אמת וכתוצאה מכך צברו רווחי עתק.
- 1.למה שחברה כמו טבע תשלם רק 4% מס ? (ל"ת)אחד 04/06/2012 12:37הגב לתגובה זו
- אני בעד ביטול מס הכנסה לכווווווווווולם (ל"ת)משה 04/06/2012 22:06הגב לתגובה זו

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את
השוק, ימצאו את עצמם בבעיה
הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.
פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.
אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.
כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- ירידות קלות באסיה; החוזים על וול סטריט במינוס 0.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.