ועדת הכספים דורשת גביית מס מקסימלית מחברות ענק במשק

יו"ר הוועדה גפני: "כשברקע גירעון תקציבי וגזירות כלכליות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס רווחי החברות הכלואות שמסתכמים בכ-100 מיליארד שקל"
יעל גרונטמן | (11)

בדיון שנערך היום (ב') בוועדת הכספים על מיסוי 'החברות הכלואות', שזכו להטבות מס ועתה אינן יכולות להשקיע את רווחיהן בחו"ל, קרא יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לאוצר "לנוכח הגזירות הכלכלית הצפויות על הציבור, יש לגבות מקסימום מס מהחברות. מדובר בסכומים גדולים מאוד שיכולים לפתור את כל הבעיות התקציביות ואם הם היו משולמים, כל הגזירות הכלכליות היו הופכות למיותרות". שר האוצר, יובל שטייניץ לא נכח בדיון.

גפני הסיף, "אנחנו הולכים לתקופה קשה וכאן מדובר בסכומים אסטרונומיים ולכן על האוצר ללכת לפתרון של הוראת שעה ביחס לחוק לעידוד השקעות הון ולגבות את המס הגבוה ביותר שניתן מהחברות. אף אחד לא בהן לא ייפגע. בין האלטרנטיבה של פגיעה בחינוך, בבריאות, ברווחה או גזירות על הציבור לבין המס על החברות, עדיף שייגבו מקסימום מס מחברות הענק".

יוזמת הדיון, ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "מדברים על רווחים כלואים של כ- 100 מיליארד שקל, חברות שמקבלות פטור והקלות במסים, מס רווחי הון ומס חברות ואם מצטבר להן רווח שהן רוצות להשקיע בחו"ל, עליהן לוותר על הפטור. ההסדר לא עומד במבחן ולכן שר האוצר החליט לעשות מבצע. אם הן יאלצו לשלם את המס, ההערכה הגבוהה מדברת על בין 30 ל- 40 מיליארד שקל תוספת להכנסות המדינה. אך הן תקבלנה הנחה ויוציאו את הכסף מישראל. כפי הנראה, שר האוצר מקדם 'מבצע' של 15 מיליארד שקל וכפי הנראה זה משתלם לו כי זה סוגר לו חור בתקציב. זוהי קומבינה של מיליארדים שהציבור משלם עבורה. זהו ניסיון סחיטה אלים מצד חברות הענק ואם שר האוצר ייכנע זה מצב מחפיר. למה בכלל האוצר מנהל עימן מו"מ ולא פשוט קובע להן שומה? זה היה ההסדר במשך שנים, אז מה קרה עכשיו שהחברות מנסות להיאבק בו? למה כולם מתקפלים בפניהן?"

מנהלת מחלקה בכירה שוק ההון ברשות המסים, ליאת גרבר: שר האוצר טרם קיבל החלטה בעניין. אנחנו עדיין בשלב של איסוף נתונים ולימוד הנושא. כשהחברות רוצות לנצל את הרווחים העודפים עליהם לשלם את היקף מס החברות שקיבלו פטור וכן מס על דיבידנד. ביחד זה מגיע לכ- 36%. הסכומים גדולים מאוד אבל עדיין אין מספרים מדויקים. היועץ מקצועי למנהל רשות המסים, יעקב קרטה הוסיף, "מדובר בעודפים חשבוניים. לא מדובר בתזרים מזומנים".

ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הביע תרעומת על הימנעות אנשי רשות המסים מלציין את הסכומים בהם מדובר. "במדינות מתוקנות, כגון בארה"ב, פקידים מחויבים להציג את כל הנתונים שהם נדרשים בפני נבחרי הציבור; כך הדבר למשל בוועדת ההקצבות של הסנאט. מדוע חברות משקיעות או לא במדינת ישראל. הבעיה איננה המיסוי, אלא שאין עם מי לעבוד. המדען הראשי אומר דבר אחד, שר התמ"ת דבר אחד ושר האוצר אומר דבר אחר. נדרש שינוי בשיטת הניהול".

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): "על האוצר להציג לוועדה מדיניות בתחום המסים; כיצד מתכוונים למסות חברות וכו'. תמיד יש את הפראיירים הקבועים; נוטלי המשכנתאות המשלמים ריביות גבוהות ואילו אלה שממנפים את כספי הציבור להשקעות ובסוף לא מחזירים את הכספים בזכות תספורות. יש עסק קטן שמרוויח עשרות ומאות אלפי שקלים ומשלם את מלוא המס ויש את מי שמרוויח 30 מיליון שקלים ומקבל פטורים. השאלה היא מה המדיניות. כפי הנראה מי שיסבול נכון לעכשיו, אלו בעלי העסקים הקטנים ומעמד הביניים". "לא יתכן שאני כחברת כנסת, חברת ועדת הכספים, אינני יודעת מה מדיניות המסים הכוללת של ישראל".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "דווקא יש מדיניות, שהיא קלוקלת ובעייתית המבוססת על אידיאולוגיה מוטעית; אם רק נתמרץ את החברות הן יניעו את כל המשק וכולם ייהנו. צריכים להבין שלא ניתן יותר להעניק מתנות לטייקונים. יש לומר למשרד האוצר, שבמקום גזירות על הציבור הרחב ופגיעה בעניים ובמעמד הביניים, קחו מאלה שיש להם הרבה יותר מדי".

ח"כ שכיב שנאן (העצמאות) מחה על הימנעות פקידי רשות המסים מלנקוב במספרים מפורשים על היקף החבות במס של אותן חברות. "אם לנו, חברי הכנסת, לא מוסרים נתונים אז למי כן?" תהה.

ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) דרש לקיים דיון נוסף בעניין בטרם קבלת החלטה בעניין ע"י האוצר "ואז יציגו בפנינו את כל הנתונים".

נשיא לשכת ארגוני העצמאים, יהודה טלמון: "מה כולא את חברות הענק האלה: הרצון שלא שלם מס. לגיטימי לחלק דיבידנדים לבעלי המניות ולגיטימי להוציא רווחים לחו"ל אך לגיטימי גם לשלם מס".

מנהל הכספים הראשי של טבע, איל דשא: "המס שמשלמת טבע עומדת על 4%. אין לנו כל רצון להימנע מתשלומי מס. טבע פועלת לישראל ותמשיך כך. מעסיקה כעשרת אלפים עובדים ובמעגל השני עוד כ- 40 אלף עובדים כולל ספקים, חברות קטנות ובינוניות. ב- 2011 טבע שילמה מסים בהיקף 834 מיליון שקל. אנחנו מעריכים שטבע מייצרת למדינה עוד 2 מיליארד שקל בשנה עקב הפעילות של המעגל השני. החוק לעידוד השקעות הון תרם לחיזוק החברה ובא לידי ביטוי בהגברת התעסוקה, כולל בפריפריה אך החוק יצר את בעיית הכספים הכלואים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אני 04/06/2012 13:33
    הגב לתגובה זו
    אינטל מייצרת רק שלב אחד ולא סופי בתהליך הייצור. הרווח שנצבר הוא ההפרש בין עלות הייצור ומחיר שרירותי שאינטל קבעה על מנת לא לשלם מס גבוה יותר בארה"ב. באים ידרשו מהם מס גבוה יותר בארץ הם יכולים לרשום מחיר שרירותי נמוך יותר ולהוציא את הכסף כהפסד. מס לא נראה מזה. הדרך לקבל מס כלשהוא היא להגעה אתם להסכם.
  • 8.
    קונספירציה 04/06/2012 13:25
    הגב לתגובה זו
    זה ידוע מזמן שטבע משלמת מס של 4 אחוז. וגם אינטל ועוד כמה תאגידים גדולים. ואת הנטל מעמיסים על מעמד הביניים שקדורס ואין לו כוח סחיטה. רק שחיטה נותן לו הממשל של ביבי. עד מתי רשעים יעלוזו. ?!
  • 7.
    אלעד 04/06/2012 13:20
    הגב לתגובה זו
    תראו מי שמדבר!! אין לך בושה? אתה מייצג חבורה אחרת שגוזלת את כספי הציבור. טבע, אינטל ואחרות לפחות נותנים מקומות עבודה, מה אתה עושה חוץ מלסחוט תפוזים טעימים? (מעמד הביניים)
  • 6.
    עליבבה ברישיון (ל"ת)
    מרציאנו 04/06/2012 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עושה סדר 04/06/2012 12:57
    הגב לתגובה זו
    הוא מפנה את זעמו על החברות היצרניות שמספקות אלפי מקומות עבודה..שיפנה את אותו מרץ לגלות לנו כמה עולה תיקצוב הישיבות וכל שאר הפרזיטים שלא רק שלא מתגייסים לא גם לא עובדים?
  • צחי 04/06/2012 14:24
    הגב לתגובה זו
    החרדים מתוקצים הרבה פחות מחלקם היחסי באוכלוסיה, לדוגמה בתקצבי תרבות המדינה משלמת מליונים כשהחרדים כלל לא נהנים מזה כגון ספורט, תעשית הסרטים ועוד ועוד. ומה שהחרדים לא עובדים רק מועיל לחילונים שיש להם עוד מקומות עבודה שאינם נתפסים על ידי החרדים!!!
  • 4.
    ממשלה פיאודלית הדמוקרטיה מתה (ל"ת)
    ני 04/06/2012 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדיניות ביבי:לקחת כמה שיותר ממעמד הביניים ולתת לטיקונים (ל"ת)
    מאיר 04/06/2012 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכיר 04/06/2012 12:39
    הגב לתגובה זו
    רוצים למסות את הציבור בגלל שהחברות לא משלמות מס אמת וכתוצאה מכך צברו רווחי עתק.
  • 1.
    למה שחברה כמו טבע תשלם רק 4% מס ? (ל"ת)
    אחד 04/06/2012 12:37
    הגב לתגובה זו
  • אני בעד ביטול מס הכנסה לכווווווווווולם (ל"ת)
    משה 04/06/2012 22:06
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פרטנר ודמרי יורדות עד 4%, אאורה 3%; לאומי והפועלים מובילים בעליות הבנקים

הבנקים בעליות, כשלאומי והפועלים מובילים עם עלייה של עד 1%. מרכז טאוב מזהיר שהוצאות המלחמה דוחפות את הגירעון והחוב למעלה ומכבידות על הצמיחה. מניית אר פי אופטיקל יורדת לאחר שבעלי עניין מכרו כ-14% מהון החברה בעסקת בלוק בדיסקאונט. אחרי ירידות של קרוב ל-9% במדד הביטוח, היום נפתח בהתאוששות מסוימת, ונראה אם המגמה תימשך לאורך היום. מתקרבים לסיום שנה מדהימה - ומה צפוי בשנה הבאה?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בתל אביב נפתח הבוקר במגמה חיובית מתונה, כשהמדדים המובילים נסחרים סביב יציבות עם נטייה לעליות. לאחר הפתיחה החיובית, הבורסה עוברת למגמה מעורבת: המדד המרכזי נסחר סביב שערי הפתיחה בנטייה קלה לירידות, בעוד ת"א 90 מוביל את הירידה ומאבד באזור ה-0.9%. הבנקים מציגים התאוששות עם עלייה באזור ה-0.8%, לצד תנועה חיובית גם בסקטורים דפנסיביים נוספים, וברקע בולטת גם תנועה חיובית באנרגיה, בעוד שוק האג"ח ממשיך להיסחר ביציבות יחסית.

הבורסות באסיה נסגרו במגמה מעורבת. מדד קוספי בסיאול מתחזק ב-2.2%, מדד ניקיי בטוקיו נחלש ב-0.4%, מדד שנגחאי בעלייה קלה של 0.04% והאנג סנג בהונג קונג בירידה של 0.7%. סיאול עולה בהמשך לעלייה בייצוא מדרום קוריאה שחצה השנה את רף 700 מיליארד הדולר לראשונה אי פעם. הכסף זינק לשיא חדש של 83.5 דולר לאונקיה, אך בהמשך ירד ל-80 דולר. ברקע בטייוואן, סין פתחה בתרגילים צבאיים נרחבים סביב האי בתגובה לאישור חבילת נשק אמריקאית בהיקף של כ-11 מיליארד דולר, אך בשווקים בינתיים לא נרשמת תגובה חריגה גם לתרגיל וגם לסנקציות שסין הטילה בימים האחרונים על חברות ביטחוניות בארה"ב.

בוול סטריט נרשמה בשבוע החולף מגמה חיובית, כאשר שלושת המדדים המרכזיים סגרו בעליות. דאו ג'ונס עלה ב-1.2%, מדד S&P 500 התחזק ב-1.2%, ונאסד"ק הוסיף 1.4%. השבוע הקרוב צפוי להתמקד בפרסום פרוטוקול ישיבת דצמבר של הפד, שבה הופחתה הריבית ברבע נקודת אחוז, לצד נתוני שוק הנדל"ן בארה"ב ונתוני התביעות השבועיות לדמי אבטלה, על רקע המשך המעקב אחר ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על השווקים.