בנק מרכנתיל שמר על רווח נקי של 39 מיליון שקל ברבעון הראשון

תשואת הרווח הנקי הסתכמה בשיעור של 9.1%, לעומת 9.9% בתקופה המקבילה אשתקד
לירן סהר |

בנק מרכנתיל, חברת בנק של בנק דיסקונט מסכם את הרבעון הראשון של 2012 עם רווח נקי של 39 מיליון שקל, בדומה לתוצאות הרבעון המקביל אשתקד. היציבות ברווח הנקי בעיקר, מגידול בהכנסות הבנק, מחד - ומעליה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, מאידך.

תשואת הרווח הנקי על ההון ברבעון הראשון של שנת 2012 הסתכמה בשיעור של 9.1%, לעומת 9.9% ברבע המקביל אשתקד. תשואת הרווח הנקי על ההון, הנגזרת מיחס הון ליבה תיאורטי בשיעור של 7.5% (הנדרש על ידי בנק ישראל) הסתכמה בתקופת הדו"ח בשיעור של 12.6%, לעומת 12.8% בתקופה המקבילה אשתקד.

ההכנסות מריבית, נטו לפני הוצאות בגין הפסדי אשראי, הסתכמו ברבעון הראשון ב- 170 מיליון שקל, לעומת 174 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ירידה בשיעור של 2.3%. הירידה בהכנסות הריבית מוסברת בירידה בשיעור של 0.36 נקודות האחוז במרווח הריבית (ללא השפעת מכשירים נגזרים) ומירידה בסך של 6 מיליון שקל בתרומת ה"הון הפעיל" של הבנק, במגזר הצמוד למדד. השפעת גורמים אלו קוזזה על ידי גידול בשיעור של כ- 13.5% ביתרות המכשירים המניבים.

ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2012 בסך של 4 מיליון שקל, לעומת הכנסה בסך של 2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות נובע מעליה בהפרשות להפסדי אשראי בגין מספר לקוחות במגזר העסקי.

ההכנסות שאינן מריבית הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2012 ב- 104 מיליון שקל, לעומת 94 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עליה בשיעור של 10.6%. העליה בהכנסות שאינן מריבית נובעת, בעיקר, מגידול בסך של 23 מיליון שקל בהכנסות מפעילות במכשירים נגזרים, שקוזזה על ידי קיטון בשיעור של 4.2% בהכנסות מעמלות.

סך כל המאזן ליום 31.3.2012 הסתכם ב- 25.3 מיליארד שקל, עליה בשיעור של 1.1% לעומת 31.12.2011. האשראי לציבור ליום 31.3.2012 הסתכם ב- 15.6 מיליארד שקל, ירידה בשיעור של כ- 0.5% לעומת 31.12.2011. פקדונות הציבור ליום 31.3.2012 הסתכמו ב- 21.2 מיליארד שקל, עליה בשיעור של כ- 0.9% לעומת 31.12.2011.

ביום 29.5.2012 החליטה האסיפה הכללית של הבנק על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של 70 מיליון שקל. יחס ההון לרכיבי סיכון ליום 31.3.2012, הסתכם ב- 14%, לעומת 13.2% ביום 31.12.2011. השיעור הגבוה של נתון זה מצביע על איתנותו הפיננסית של הבנק.

מנכ"ל הבנק, מר יעקב טננבאום: "ברבעון הראשון שקד הבנק על ביצוע התוכנית למיקוד עסקי והתייעלות שאושרה בשלהי השנה הקודמת, ולוותה גם בהחלטות על שינויים אירגוניים בבנק. תוצאות הרבעון הראשון הושפעו הן מהמאמצים שהושקעו על ידי הבנק ביישום התוכנית כאמור, והן מההתרחבות העסקית במגזר הקמעונאי, תוך שמירה על איכות תיק האשראי וחיזוק איתנותו הפיננסית של הבנק".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.