דוחות

המיזוג הקפיץ את התוצאות: ה-NOI של מליסרון זינק ב-190% ל-261 מיליון שקל ב-Q1

החברה רשמה רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של כ-114.5 מיליון שקל, זאת לעומת 21.5 מיליון שקל אשתקד, גידול של 433%
לירן סהר | (2)

חברת מליסרון מסכמת את הרבעון הראשון של 2012 עם הכנסות בהיקף של כ-330 מיליון שקל, זאת לעומת כ-112 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 195% הנובע בעיקר מאיחוד תוצאות בריטיש ישראל. יצוין, כי ב-27 במארס השנה הושלם מיזוגן של החברה ובריטיש, בדרך של 'מיזוג משולש הופכי', באופן שהחל ממועד זה מחזיקה החברה במלוא מניותיה של בריטיש.

הרווח נקי בתקופת הדו"ח, לאחר זקיפה של הוצאה חד פעמית בסך של כ-32 מיליון שקל בגין ביטול אופציית PUT למכירת הגרנד קניון בחיפה לבעלים הקודמים, הסתכם בכ-154 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון הראשון של השנה בכ-114.5 מיליון שקל, לעומת כ-21.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בהתאם להחלטת הדירקטוריון, בגין רווחי 2012, החברה צפויה לחלק דיבידנד בסך של 140 מליון שקל. מתוך האמור, החברה צפויה לחלק בגין רווחי הרבעון הראשון דיבידנד בסך של 35 מיליון שקל.

ההון העצמי של מליסרון (כולל זכויות מיעוט) הסתכם בסוף הרבעון הראשון של 2012 בכ-2.95 מיליארד שקל. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה מסתכם בכ-2.6 מיליארד שקל. סך המזומנים והנכסים הפיננסיים לזמן קצר של מליסרון, נכון ל-31 במארס 2012 עמד על כ-596 מיליון שקל. שווי הנדל"ן להשקעה, כולל נכסים המיועדים למכירה ונכסים בחברות בשליטה משותפת המוצגות בדוחות הכספיים על בסיס אקוויטי, הסתכם לסך של כ- 14.6 מיליארד שקל.

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון, מסר: "ברבעון הראשון של השנה הצגנו צמיחה חדה בכל הפרמטרים התפעוליים של מליסרון, זאת הודות להשלמת המיזוג עם בריטיש ישראל, המעניק לחברה יתרונות תפעוליים רבים ונקודת זינוק איתנה לקראת צמיחתה העתידית, בימים אלה אנו שוקדים על השבחה ופיתוח של נכסים משמעותיים שבבעלות החברה, אשר יבואו לידי ביטוי בשנים הקרובות."

ה-NOI של מליסרון ברבעון הראשון הסתכם בכ-261 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז הסתכם בכ-90 מיליון שקל. העלייה ב-NOI הושפעה בעיקר מאיחוד בריטיש ישראל, וכן מעלייה ריאלית בדמי השכירות, ייעול של פעילות חברות הניהול וההחזקה, מעליית המדד וכן מהשבחה ומשיפור בביצועים התפעוליים של הנכסים. יצוין כי, קצב ה-NOI השנתי המתוקנן (מבטא גילום של תוספות שכ"ד על פיחוזי שכירות חתומים והנבה מלאה של פרויקטים שהסתיימו) של הקבוצה עומד על כ 1.06 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חברה מצוינת לאורך שנים,הר של יציבות-כל הכבוד! (ל"ת)
    גל 20/05/2012 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה עם סנטראל אגח? האם ליאורה תתעלם מההתחייבות (ל"ת)
    שאבא שלה נתן בעל פה 20/05/2012 13:31
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?