רמי לוי
צילום: ביזפורטל

דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים

רמי לוי נדל"ן שמשכירה את נכסי הנדל"ן לרשת הקמעונאית ניגשת לבורסה עם יעד גיוס של 900 מיליון שקל לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל אחרי הכסף; כ-570 מיליון שקל מהגיוס יועברו לבעלי השליטה כדיבידנד וכפירעון הלוואות וכ-240 מיליון שקל יופנו לפעילות השוטפת; במקביל, תנאי השכר של בני המשפחה יעודכנו משמעותית, כחלק מהיערכות להמשך העברת השליטה לדור הבא
מנדי הניג | (4)

הנפקת רמי לוי נדל"ן הולכת להיות אחת מההנפקות הגדולות בשוק המקומי בשנים האחרונות רמי לוי שמחזיק 100% מהחברה שואף לגייס 900 מיליון שקל מהציבור, לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל אחרי הכסף כשרוב הסכום לא יוזרם לפיתוח עסקי, אלא לחשבון של בעלי השליטה - רמי ועדינה לוי. ההנפקה מגיעה אחרי שנים של בחינה והיערכות, ועכשיו מתברר שהיא מקודמת כדי בראש ובראשונה לייצר נזילות למשפחה, ולשמר את מבנה השליטה בחברה.

רמי לוי נדל"ן בשליטת רמי לוי אפילו גדולה יותר מרמי לוי הרשת המצליחה - חברת הנדל"ן רוצה לגייס לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, בעוד שרמי לוי הרשת נסחרת ב-4.2 מיליארד שקל. רמי לוי עצמו מחזיק ב-100% מהנדל"ן  וב-40% מהרשת, כך שמהזווית שלו - הנדל"ן שווה יותר מפי 2 מהרשת עצמה. 

לפי התשקיף, כמחצית מהתמורה - 450 מיליון שקל - תחולק כדיבידנד מיוחד, ללא מדיניות חלוקת דיבידנדים מוצהרת. עוד 210 מיליון שקל ישמשו לפירעון הלוואות בעלים שהועמדו לחברה, כלומר כ-63% מהסכום הכולל ינותב אל כיסם של בני הזוג לוי. רק כ-240 מיליון שקל יישארו בידי החברה עצמה לשימושים עסקיים. מהלך כזה, שמציג מראית עין של "הצעת מניות לציבור", אינו כולל בפועל מכירת מניות קיימות אך משמש בפועל כהצעת מכר מרומזת.

השווי של רמי לוי נדל"ן אינו סופי. יכול להיות שהמוסדיים יבקשו לעשות "הנחה" במחיר. 

תלות גבוהה בשוכר עוגן

סוגיה מהותית שנחשפת בתשקיף היא התלות החריגה של החברה בשוכר עוגן יחיד רשת רמי לוי שיווק השקמה, שגם היא בשליטת בעל השליטה. לפי הנתונים, עד למחצית הראשונה של 2025, כ־50% מההכנסות המאוחדות מקורן בהשכרת נכסים לרשת הקמעונאות ולחברות הקשורות אליה. מדובר בהסכמים שבחלקם מבוססים על אחוז מהמחזור, וכוללים גם מנגנוני הצמדה ותנאים נוחים למדי לשוכרת. שיעורי התשואה על הנדל"ן המניב (NOI) עומדים בטווח של 5.4%–6.7%, עם תפוסה של כ־91%–96%, אך דמי השכירות עצמם נחשבים לנמוכים יחסית, בטווח ממוצע שנתי של כ־61–68 שקל למ"ר. המשמעות היא שמבנה ההכנסות הנוכחי אינו מספק גמישות תפעולית, וייתכן שהוא גם מושפע מהממשק הקרוב בין השוכר והמשכיר דבר שעלול להגביל את פוטנציאל ההשבחה של ההכנסות בעתיד.

גם התמחור שמבקשים במסגרת ההנפקה מעורר סימני שאלה ביחס למצב המאזני של החברה. רמי לוי נדל"ן שואפת להיסחר לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל, כשלפי הדוחות, ההון העצמי מסתכם בכ־2.5 מיליארד שקל כלומר, מדובר במכפיל של כ־1.8 על ההון. החלק המרכזי במאזן הוא נדל"ן להשקעה, כולל נכסים בהקמה וקרקעות. אומנם ייתכן ששווי הקרקעות בספרים משקף ערכים שמרניים, אך בפועל, חלק לא מבוטל מהנכסים טרם מניבים הכנסות, ולא בהכרח יצרו תזרים בטווח הקרוב. אין גם מגמה ברורה של צמיחה בהכנסות – ולהפך: הנתונים מראים על יציבות יחסית, עם תלות גדולה מדי ברשת הקמעונאות והיעדר מנועי צמיחה ברורים קדימה.


תוצאות הפעילות לשנת 2024 מציגות רווח נקי של כ־180 מיליון שקל, אבל מתוכם 104 מיליון נובעים משיערוכי נכסים, ולא מהכנסה תפעולית שוטפת. המשמעות היא שרווח נקי "מנוטרל" עומד על כ־84 מיליון שקל בלבד. בהינתן שווי חברה של 4.5 מיליארד שקל, מדובר במכפיל גבוה על הרווח התפעולי הנקי, שלא בהכרח משקף פרופיל צמיחה מובהק. גם קדימה, לא מוצגת תחזית של האצה בפעילות, ונראה כי העובדה שחלק ניכר מהנדל"ן מושכר לרשת הסופרים של לוי עצמו מגבילה את היכולת להעלות מחירים או למצות את הפוטנציאל המסחרי של הנכסים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


תחום נדל"ן להשקעה - הקבוצה פועלת לאיתור ולייזום השקעות להקמת פרויקטים של נדל"ן להשקעה בישראל; ועוסקת בהשכרה, פיתוח, השבחה והקמה של נכסי נדל"ן להשקעה, המושכרים לשימושים מגוונים, לרבות לצרכי קניונים ומסחר, תעשייה ולוגיסטיקה ומשרדים. למועד התשקיף, הקבוצה מחזיקה באמצעות החזקה ישירה של החברה, או באמצעות חברות בנות המאוחדות 100% בדוחותיה הכספיים של החברה, ב41- נכסים, מהם 18 נכסים מניבים המסווגים כ"נדל"ן להשקעה"; 4 נכסים המסווגים כ"נדל"ן להשקעה בהקמה"; ו19- נכסים המסווגים כ"עתודות קרקע". בנוסף, החברה מחזיקה בעקיפין, באמצעות חברות כלולות בשיעורי החזקה שונים, ב9- נכסים מניבים, או שעשויים להיות מניבים בעתיד. נכסים אלה אינם מסווגים כנדל"ן להשקעה, אלא מוצגים תחת החזקה בחברות כלולות. עם זאת, החברה רואה בהם חלק בלתי נפרד מפעילותה בתחום הנדל"ן המניב.

תחום נדל"ן יזמי - הקבוצה מקדמת ייזום, פיתוח, ביצוע, שיווק ומכירה של פרויקטים בתחום הבנייה למגורים בישראל, לרבות בתחום ההתחדשות העירונית ובתחום המשרדים. למועד התשקיף , החברה מקדמת במסגרת פעילותה בתחום זה 4 פרויקטי נדל"ן יזמי בשלבי הקמה שונים, המסווגים כמלאי, ו4- נכסים מסוג עתודות קרקע. בנוסף, החברה מחזיקה בעקיפין, באמצעות חברות כלולות בשיעורי החזקה שונים, ב12- פרויקטים בשלבי תכנון או הקמה שונים. פרויקטים אלה אינם מסווגים כמלאי או כעתודות קרקע, אלא מוצגים תחת החזקה בחברות כלולות. עם זאת, החברה רואה בהם חלק בלתי נפרד מפעילותה בתחום הנדל"ן היזמי.





מאזן:

דוחות:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רבחן 31/08/2025 22:51
    הגב לתגובה זו
    אם זה לא הכרח אני לא אקנה בכל מה שקשור לרמי לוי.בסוף באסטונר נשאר באסטונר כמו שחתול נשאר חתול...
  • 2.
    קתרינה 31/08/2025 12:54
    הגב לתגובה זו
    זה יביא לה ברכה והצלחה
  • כי עכשיו אין לה (ל"ת)
    אנונימי 03/09/2025 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רמי מעריץסוחר מעולה ולכן כדאי להיות שותף שלו אבל קשה מאוד לעשות איתו עסקים (ל"ת)
    מאיר 31/08/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.