יגאל זמיר תאת
צילום: אתר החברה

תאת מדווחת על חוזה בהיקף 10 מיליון דולר עם אינטגרטור ישראלי

העסקה מעלה את סך החוזים של תאת ישראל בסקטור הביטחוני מתחילת השנה לכ-22 מיליון דולר, הכוללים שילוב של רכיבי OEM ושירותי תחזוקה (MRO) לחיל האוויר ולחברות ביטחוניות בארץ ובעולם

תמיר חכמוף |

תאת טכנולוגיות תאת טכנו -3.57%   מדווחת על קפיצה בפעילות מול הסקטור הביטחוני בישראל, החברה הודיעה על חוזה חדש בהיקף של כ-10 מיליון דולר עם אינטגרטור ביטחוני ישראלי מוביל, לאספקת רכיבי OEM.

החוזה מצטרף לשורה של עסקאות מאז תחילת השנה, כך שהיקף ההכנסות הצפויות מתאט ישראל מול לקוחות בתחום הביטחוני מגיע לכ-22 מיליון דולר מתחילת 2025. מדובר בשילוב של עסקאות OEM ושירותי תחזוקה (MRO), שמחזקים את מעמד החברה כספקית מרכזית לחיל האוויר ולתעשיות ביטחוניות בארץ ובעולם.

"החוזים תומכים בחיל האוויר הישראלי ובמובילים ביטחוניים עולמיים מדגישים את תפקידה האסטרטגי של תאת כספקית רכיבים וספקית שירותי תחזוקה קריטיים על פני פלטפורמות אוויריות מרובות", אמר יגאל זמיר, נשיא ומנכ"ל תאת. "לאור ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות והעלייה הנובעת מכך בתקציב הביטחון של ישראל, תאת נוקטת בצעדים פרואקטיביים כדי להבטיח שהיא ממוצבת היטב כדי לעמוד בביקוש הגובר."

מניית החברה הגיבה בעליות של 4.5% במסחר המאוחר בוול סטריט והתקרבה לשיא שקבעה בחודש מאי.

המשך למגמה החיובית

תאת דיווחה במאי על חתימת חוזה משמעותי בתחום ה-MRO (תחזוקה, תיקון ושיפוץ), לאספקת שירותי תחזוקה ליחידות APU במטוסי בואינג ואיירבוס. ההסכם, שנחתם לתקופה של חמש שנים, מוערך בהיקף של 45-55 מיליון דולר, ויכלול עבודות עבור לקוחות בינלאומיים מובילים. לדברי החברה, הביקוש הגובר לשירותי MRO נובע מגידול בצי המטוסים הפעיל והצורך בשדרוג תשתיות תחזוקה, ותאת פועלת להרחיב את כושר הייצור והיכולות הטכניות שלה במתקנים בארה״ב ובישראל כדי לעמוד בהזמנות.

המימוש של פימי

קרן פימי, שרכשה את השליטה בתאת טכנולוגיות בשנת 2013, החלה בשנה האחרונה לצמצם את האחזקה שלה בחברה, וכעת היא כמעט מחוץ לתמונה. פימי רכשה את השליטה בתאת ב-2013 תמורת כ-125 מיליון שקל והחזיקה בה לאורך עשור של שיפור תפעולי, הרחבת שווקים והתרחבות בפעילות הביטחונית והמסחרית.

במהלך ספטמבר 2024 מכרה פימי מחצית מהחזקותיה למשקיעים מוסדיים, במחיר של 54.95 שקל למניה, דיסקאונט של כ-11% על מחיר השוק דאז. העסקה בוצעה כחלק מהנפקה פרטית של תאת, שגייסה כ-36.5 מיליון שקל. בעקבות המכירה ירדה פימי מהחזקה של כ-52% ל-26.8%, תוך שהיא מממשת רווח של פי 2 על ההשקעה הראשונית. להרחבה - פימי מוכרת מחצית מאחזקותיה בתאת - המניה נופלת ב-6%

במאי 2025, חזרה פימי למכור: במסגרת הנפקה נוספת של כ-1.6 מיליון מניות חדשות על ידי תאת, הקרן הציעה למכירה כ-2.5 מיליון מניות נוספות, המהוות כ-87% מהחזקתה הנותרת. במידה והתחייבות החיתום תמומש במלואה, פימי עשויה לצאת לחלוטין מהחברה. להרחבה - תאת צוללת ב-11% - פימי בדרך למכירת האחזקות

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ולמרות הירידות ברקע המכירה, המניה התאושה וכאמור קרובה לשיא. מאז מכרה פימי לראשונה המניה כמעט והכפילה את עצמה ונסחרת סביב 108 שקל למניה, וצפויה לעלות היום ברקע הארביטרז החיובי.

ברקע היציאה של פימי נכנסה הפניקס כבעלת עניין בחברה.

דוחות וביצועים

ברבעון הראשון של השנה רשמה תאת הכנסות של 42.1 מיליון דולר, עלייה של 23.6% לעומת הכנסות של 34.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי עמד על 10 מיליון דולר, שיפור של 40.9% לעומת 7.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. ה-EBITDA המתואם עמד על 5.7 מיליון דולר, עלייה של 56.2% לעומת 3.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עמד על 4.2 מיליון דולר, לעומת 2.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי עמד על 3.8 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. 

מניית החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-1.4 מיליארד שקל לאחר שעלתה כ-110% מתחילת השנה. מכפיל הרווח המייצג של החברה עומד באזור 27.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי -1.03%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז

חברת זוז אסטרטגיה, שהפכה בבת אחת מחברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה לחברת ביטקוין דואלית, נהנתה בחודשים האחרונים מפרמיה משמעותית על שווי הנכסים שבידיה, עד שהסתיימה תקופת החסימה של המשקיעים שקיבלו מניות בדיסקאונט משמעותי; לאחר נפילה של כמעט 50% ביום אחד מי שנשאר עם ההפסדים זה בעיקר המשקיעים הקטנים

תמיר חכמוף |

חברת זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה -3.27%  , לשעבר זוז פאוור שעסקה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה, עברה בשנה האחרונה שינוי פעילות משמעותי. החברה הפכה ממפתחת מערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. השינוי הזה לווה בהבטחות גדולות, גיוסי עתק, וגם בפרמיה מופרזת שהשוק העניק לה, עד שהבועה התפוצצה.

המניה של זוז החלה לעלות עוד לפני השינוי הרשמי בפעילות, בלי שהחברה סיפקה כל בשורה עסקית שתצדיק את הראלי. היא הפכה לחלק מגל ספקולטיבי רחב של מניות קטנות בוול סטריט ובתל אביב, מניות שמזנקות על בסיס סנטימנט בלבד. בתוך שבועות ספורים עלתה זוז ביותר מ-300% והגיעה לשיא של כמעט 4.5 דולר, בזמן ששווי השוק שלה קפץ בלי שינוי אמיתי בעסקי החברה, אך העליות רק העצימו את העניין סביב הנייר. כבר אז כתבנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי.

על הרקע הזה, ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון עצום ביחס לשווי השוק של החברה, בהיקף של עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של למעלה מ-70% לעומת מחיר השוק באותו מועד. בהנפקה השתתפו גופים זרים מתחום הקריפטו, קרנות כמו Pantera ו-FalconX, והמשקיעים הקטנים גילו לפתע כי החברה שבה הם מחזיקים תדולל משמעותית. ולא רק הקטנים,  גופים מוסדיים כמו מור והפניקס כבר היו אז בין המחזיקים, ויום לאחר ההודעה המניה צנחה בכ-45%. מאז המניה עוד הספיקה לעלות, הפעם על רקע הכרזת החברה על רכישות ביטקוין חדשות. המהלך נבנה כסיפור על “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, חברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין כעוגן פיננסי, כמה שנותן למשקיעים ערך ופרמיה.

זוז לאחרונה הודיעה כי השלימה רכישה של 1,036 ביטקוין, בעלות כוללת של כ-110 מיליון דולר, והציגה עצמה כראשונה בישראל שמחזיקה בנכס דיגיטלי בהיקף כזה, המאפשרת למשקיעים חשיפה בשקלים לנכס הקריפטוגפי. עם זאת שווי השוק של החברה זינק אך לא בהתאם לשווי הנכסים, ועמד עד לאחרונה על קרוב למיליארד שקל, פי שניים ויותר משווי הביטקוין שבידיה בפועל. במילים אחרות, השוק תימחר את זוז בפרמיה גבוהה מאוד, שנבעה בעיקר מההייפ סביב המטבע, ולא מתוצאות עסקיות. על הכל כתבנו כאן בזמן אמת - הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי