טל יעקובסון מנכל פריון
צילום: באדיבות החברה

האסיפה בדרך, הנהלת פריון לא יכולה למשוך יותר זמן

וואליו בייס והפניקס מאלצות את פריון לעבור מחדרים סגורים לאסיפה פומבית, ושמות על השולחן את גלולת הרעל שאושרה לאחרונה; עם זאת, ייתכן שזה רק השינוי הראשון מני רבים

תמיר חכמוף | (2)

לפני כשבועיים פרסמנו כאן את המתח שמבעבע מתחת לפני השטח בפריון פריון נטוורק 1.3%  . המניה אמנם ניסתה להתאושש אחרי הדוחות האחרונים והרכישה של Greenbids, אך מאחורי הקלעים נרקם עימות חריג בין ההנהלה לקרנות האקטיביסטיות שנכנסו למניה.

אז עוד כתבנו כי וואליו בייס, שמחזיקה בכ-5.8% מהחברה, נותרה לכאורה לבדה אחרי שקרן אלפא, שנרשמה כמי שהתעניינה בגיבוש כוח משמעותי, נסוגה או לכל הפחות בחרה לא לדחוף את המהלך. הנהלת פריון מצידה ניהלה פגישות "שקטות" עם הגופים המוסדיים הגדולים, המשיכה לבצע רכישות עצמיות, ולמעשה ניסתה לנצל את הזמן כדי לנטרל את הלחץ.

באותה הכתבה גם שאלנו מה עם הגופים הגדולים? על פי הדוחות האחרונים, בעלי המניות הגדולים מבין הגופים בישראל הם הראל, הפניקס, מיטב ומנורה. גופים אלו מחזיקים במניות פריון בכספי החוסכים. בינתיים הם בוחרים להישאר פסיביים, אולי מתוך שיקול אסטרטגי, אולי מחשש להיתפס ככוח מתערב שיצריך מהם דיווחים רחבים ותכופים יותר. אבל גם אם הם לא מעוניינים לפעול כאקטיביסטים, ניתן לצפות מהם לפחות לדרוש הסברים. בעוד חלק מהמוסדיים בחרו להגדיל החזקות לתוך הירידות האחרונות, אחרים, כמו כלל ביטוח, בחרו להיפרד מההשקעה בפריון לחלוטין בפעולה שנראית כמו הבעת דעה נחרצת לאחר הירידות החדות במניה לאחר אזהרות הרווח, ומכרו את המניות מהמחצית השנייה של שנת 2023 ועד סוף הרבעון הראשון של 2024.

אלא שבימים האחרונים התמונה השתנתה לחלוטין.

הפניקס מצטרפת והאסיפה בדרך

במכתב רשמי שיצא ב-26 ביוני ופורסם אתמול בשעת ערב באתר הרשות לניירות ערך בארה"ב (SEC), פנו וואליו בייס והפניקס במשותף לדירקטוריון פריון ודרשו לכנס אסיפה כללית חריגה של בעלי המניות, בהתאם לחוק החברות הישראלי ולתקנון פריון. ביחד הן מחזיקות כ-11.5% ממניות החברה, מעל הרף החוקי של 10% שנדרש מחברות דואליות, ולא משאירות הפעם מקום לפרשנות.


המכתב מבקש להעלות לסדר היום שני נושאים קריטיים:

  1. תיקון התקנון כדי לאפשר לאסיפה כללית של בעלי המניות, ברוב רגיל, לבטל תוכנית זכויות ולדרוש שכל תוכנית זכויות דומה שתאומץ בעתיד תיכנס לתוקף בכפוף לאישור האסיפה הכללית של בעלי המניות ברוב רגיל.

  2. בכפוף לאישור הסעיף הקודם - לבטל את מנגנון גלולת הרעל הנוכחי שאומץ באפריל האחרון, בכפוף לאישור התיקון.


במילים פשוטות, הדרישה היא לאפשר לבעלי המניות להחליט על אימוץ גלולת הרעל. מדובר בדרישה שמציבה את פריון בעמדה שבה היא כבר לא יכולה להסתמך רק על טיעונים טכניים או על פגישות הסברה שקטות מול המוסדיים, והיא תידרש לכנס אסיפה ולתת דין וחשבון לבעלי המניות.


ממה חוששת ההנהלה?


מנקודת מבטה של הנהלת פריון, כינוס אסיפה כזו עשויה להיות בעלת השלכות רבות הרבה יותר מאשר הצבעה טכנית על התקנון. זהו אירוע שעלול לערער את האמון בהנהלה ולפתוח תיבת פנדורה: קרנות ובעלי מניות עשויים לדרוש חלוקת דיבידנד מתוך קופת המזומנים, בלימת הרכישות החדשות והבייבק, ואף לבחון את הרכב ההנהלה עצמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יתרה מכך, אסיפה כזו תציף מחדש נושאים שההנהלה העדיפה עד כה לשמור בשקט יחסי, כמו מה הייתה מידת ההשפעה בפועל של הרכישה האחרונה, עד כמה פריון באמת מתקדמת עם פלטפורמת Perion One שהיא מציגה כאסטרטגיה מרכזית, והאם תגמול הבכירים, שהורחב דווקא בתקופה בה המניה התרסקה, אכן מוצדק בראי התוצאות.

החוק מעניק לחברה פרק זמן סביר להגיב ולארגן את האסיפה. פריון יכולה לנסות לעכב את הדיון בסדר היום המוצע או לטעון שחלק מהנושאים נמצאים בסמכות הדירקטוריון בלבד ואינם ראויים לאישור בעלי המניות. היא גם עשויה לנסות ו"לרצות " את בעלי המניות המוסדיים האחרים, במטרה שלא יצטרפו לצד הקרנות האקטיביסטיות בהצבעות.

אבל בסופו של דבר, נראה שההצבעה בדרך להתקיים.

מה מכאן?

ייתכן שלא רק הקרנות האקטיביסטיות דחפו להתקדמות המהלך, אלא גם הלחץ התקשורתי והעיסוק הציבורי בשאלה מה אחריות הגופים שמנהלים את כספי הפנסיות שלנו, כמו שהעלינו כאן לפני שבועיים התרגיל המלוכלך של הנהלת פריון, כשהאצבע הופנתה בין היתר גם לעבר המוסדיים הגדולים שישבו מהצד. לא בטוח שזה מה שהניע את הפניקס, שהייתה היחידה לעשות צעד קדימה ולקחת אחריות על כספי החוסכים, אבל קשה להתעלם מהעיתוי שבו דווקא היא, מהמוסדיות הגדולות בישראל, בחרה להצטרף באופן רשמי לדרישה ולהעלות את הסיפור מדרגה. כך או כך, ההתפתחויות האחרונות מבהירות שפריון כבר לא תוכל להסתפק במפגשים סגורים ותידרש בקרוב לתת תשובות ברורות מול כלל בעלי המניות.

בסופו של דבר, ייתכן שזה הרגע הנחוץ כדי לשקם את האמון בין ההנהלה לבין שוק ההון שדיי איבד את האמון, ואולי דווקא הצעד הזה, שההנהלה כל כך ניסתה לדחות, הוא מה שיאפשר לפריון לחזור ולהסתכל קדימה.

אם נסתכל מהצד של הנהלת פריון, יש מי שיטען שהמהלך לאמץ את גלולת הרעל הגיע ברגע חשוב, כששווי השוק של החברה היה כמעט זהה לסך יתרות המזומנים שלה, מצב שבו כל השתלטות חיצונית הייתה יכולה לשלול מהחברה ומהמשקיעים את הפוטנציאל העתידי. מאז, מניית פריון עלתה בכ-17%, ושווי הפעילות החל לגדול לעומת מצבה הקודם שבו נסחרה כמעט כמו קופת מזומנים בלבד. תמיכה במנגנון הגנה זמני כמו גלולת רעל עשויה להיתפס כצעד זהירות לגיטימי, כל עוד מדובר בטווח קצר שמאפשר להנהלה לייצר מהלכים אסטרטגיים מבלי חשש להשתלטות עוינת, אבל השאלה החשובה היא אם אכן זה המצב כאן.

מחברת פריון נמסר: החברה בוחנת את בקשת בעלי המניות הנ״ל ואת חוקיותה ותגיב כנדרש ובמועד הקבוע בדין. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 01/07/2025 21:40
    הגב לתגובה זו
    בדרך ל20 דולר במהירות
  • dw 01/07/2025 22:22
    הגב לתגובה זו
    זה יכול לקרות אחרי שהנמיכו תחזיות אבל זה עוד משהו שצריך לראות שקורה.לדעתי וליו בייס והפניקס צודקות ואין הצדקה לגלולת רעל כשמבחינתי כבעל מניות אם יתפתח מאבק שליטה של חברה גדולה אשר תרצה לבלוע את פריון בבקשה אבל עם פרמיה נאה. במחיר הנוכחי של 10$ אני לא מוכר. גם לא 11 וגם לא 12. ב 20 לא יודע.
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו

קמטק עם פער חיובי של 11.94%, טאואר סמיקונדקטור עם 6.5% ונובה עם 4.84%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תל אביב בורסה

השוק הישראלי יחזור לפעילות אחרי יום כיפור, ומניות השבבים נראות כמו המועמדות המובילות לעליות חדות. הארביטרז מצביע על פוטנציאל משמעותי: קמטק עם פער חיובי של 11.94%, טאואר סמיקונדקטור עם 6.5%, ונובה עם 4.84%.


מחוץ לסקטור השבבים, גילת מראה פער חיובי של 5.82% ותאת טכנולוגיות עם 4.7%, מה שמעיד שסקטור הטכנולוגיה הרחב עשוי להנות מהחזרה למסחר. טבע בולטת עם פער של 2.68%, מה שמצביע שלא רק השבבים יהנו.


בצד השני של הארביטרז, כן פייט ביופרמה מובילה עם פער שלילי של 32.98%, לייבפרסון עם 14.81% ופרפל ביוטק עם 11.41%. נייס, אחת ממניות הטכנולוגיה הגדולות, מראה פער שלילי של 4.9%.


טרם יום כיפור, הפוטנציאל לסיום המלחמה המשיך לתמוך בסנטימנט החיובי. המדדים זינקו - ת"א 35 עלה 2.77% וסגר ב-3,199 נקודות, ת"א 90 זינק 3.95% לל-3,295 נקודות. המשקיעים מתמחרים כבר את "היום שאחרי". הפעילות הייתה גבוהה במיוחד, כאשר מחזור המסחר הסתכם על 5.4 מיליארד שקל. הסקטורים שהובילו את העליות טרם יום כיפור היו הנדל"ן והביטוח. סקטור הביטוח זינק 6.5% עם הפניקס, מנורה, כלל ומגדל בחזית. עם זאת, שום דבר עדיין לא בטוח. ההסתברות שהמצב ימשך כמו שהוא גבוהה כאשר לארגון הטרור אין באמת אינטרס לסיים את המלחמה, היות המשמעות של סיום המלחמה לפי התנאים של טראמפ היא הסוף של חמאס. 


חשוב גם לזכור את המציאות שמאחורי האופוריה הזו. המשקיעים הפרטיים הפכו לקונים העיקריים בגל העליות הנוכחי, כשהם מציפים ביקושים על בסיס התקווה ש"היום שאחרי" קרוב. אבל מבט קרוב על השוק מגלה פער בין הציפיות לנתונים בפועל - הכלכלה עדיין מדשדשת, נתוני התמ"ג לרבעון השני היו חלשים מהצפי, והסביבה הביטחונית רחוקה מיציבות.


הנפקה ראשונית עליות IPO CHATGPTהנפקה ראשונית עליות IPO CHATGPT

ההנפקות של 2025: מי טסה ומי צללה?

שוק ההנפקות בתל אביב מתעורר עם 20 חברות חדשות שהגיעו לבורסה השנה בהנפקות ומיזוגים, אך הפערים בין ההנפקות משמעותיים; המשקיעים בררניים מתמיד ומתגמלים רק מי שמביאה הצלחה ותמחור נכון

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הנפקות

בשנים האחרונות, שוק ההנפקות בישראל היה בקיפאון אחרי הירידות מהשיאים של שנת 2022. למשל, בשנת 2024 הונפקו בבורסה בתל אביב רק חמש חברות חדשות ב-IPO רגיל, וגויסו כ-832 מיליון שקל, נתון נמוך מאוד ביחס לפוטנציאל בשוק. בשנת 2023 המצב היה אפילו גרוע יותר, כאשר הונפקה רק חברה אחת, חברת האנרגיה המתחדשת זפירוס, שגייסה כ-145 מיליון שקל. המשקיעים זכרו את השנים שלפני, בהם הגיעו חברות לא תמיד בשלות בשווים מנופחים ורשמו ירידות חדות, תוך שהן מסבות למשקיעים הפסדים כבדים.

ברקע העליות של שנת 2024 שוק ההנפקות שידר סימנים של התאוששות, כאשר חברות רבות הגישו תשקיפים כדי להגיע לבורסה, ומתחילת השנה כ-20 חברות החלו להיסחר בבורסה. ברקע חזרת ההנפקות לת״א, ניתן לראות תמונה חיובית עם כוכבית. בממוצע, ההנפקות של 2025 הניבו כ-14.1% מאז יום המסחר הראשון, אך החציון עומד רק על 3.63%, כלומר מספר קטן של הצלחות גדולות דוחף למעלה את הממוצע, בעוד מניות רבות מדשדשות. בקצה העליון בולטת חברה ביטחונית, ובקצה התחתון, בעיקר נדל״ן.


המובילות של 2025


בראש רשימת ההצלחות השנה עומדת אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -6.86%  , יצרנית מערכות אלקטרו-אופטיות לתחום הביטחוני, שהונפקה לפי שווי של כ-700 מיליון שקל וגייסה כ-150 מיליון. החברה רוכבת על גל אדיר של עניין בחברות ביטחוניות מקומיות, שנוצר בעקבות הביקושים חסרי התקדים למערכות מתקדמות מאז תחילת הלחימה והעלייה בהשקעות ביטחוניות בעולם. בצד הדוחות, ההכנסות במחצית הראשונה עלו ב-31% ל-20.1 מיליון דולר, והרווח הנקי קפץ ב-48% ל-3.4 מיליון דולר. שיעור הרווחיות הגולמית נשמר גבוה, כ-42% מההכנסות, וה-EBITDA המתואם זינק בכ-45% לכ-5 מיליון דולר. במקביל, צבר ההזמנות תפח ל-110 מיליון דולר נכון לאוגוסט, לעומת כ-66 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד, כשהחברה מדווחת גם על הזמנה מהותית של כ-12 מיליון דולר מלקוח ביטחוני מרכזי. המניה זינקה ביותר מ-120% מאז ההנפקה, כשהחברה נהנית מהמשך הביקוש למערכות מתקדמות על רקע המצב הביטחוני ועסקאות חדשות מול לקוחות צבאיים.

במקום השני נמצאת אלעד תוכנה אלעד תוכנה 0.58%  , חברת IT ותיקה המתמחה בשירותים מנוהלים ובפיתוח מערכות לעסקים גדולים, שהונפקה בתחילת השנה לפי שווי של כ-370 מיליון שקל וגייסה כ-70 מיליון שקל. ההנפקה בוצעה בתמחור שמרני יחסית אחרי תהליך בדיקה עמוק מול המוסדיים, והמניה נהנית מאז מהערכת השוק למודל היציב של החברה. בדוחות החצי שנתיים החרבה רשמה קפיצה, עם עלייה דו ספרתית בהכנסות ושיפור במרווחים, שהגיע עד לשורה התחתונה שם רשמה זינוק של 62% ברווח הנקי. המניה טיפסה בכ-65% מאז ההנפקה, כשהשוק מתגמל את הצמיחה ושיפור השורה התחתונה. מי שזוכר את הסקירה האחרונה שלנו ודאי זוכר שאלעד מערכות רשמה תשואה אפסית, כך שבחודשים האחרונים החברה עשתה את הקפיצה שלה. התשואה בהנפקות האחרונות - מי מובילה ומי אחרונה?