טל יעקובסון מנכל פריון
צילום: באדיבות החברה

התרגיל המלוכלך של הנהלת פריון

בעת שמניית פריון מנסה להתאושש, מאחורי הקלעים מתחזק הקרב על השליטה: הקרנות האקטיביסטיות דורשות כינוס אסיפה, בעוד ההנהלה מונעת את הכינוס; לאן זה יתפתח, מה יכולות לעשות הקרנות, וממה עשויה לפחד הנהלת פריון?

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה פריון נטוורק

בזמן האחרון נדמה היה כי פריון פריון נטוורק -2.01%  מתחילה להתרומם, לפחות מבחינת תגובת השוק לדוחות האחרונים, העלאת התחזית, והרכישה האחרונה שלה.  פריון זינקה אחרי הדוחות והרכישה - האם החברה עושה קאמבק? אבל מאחורי הקלעים ייתכן כי העניינים מתחממים בין ההנהלה לבין בעלי המניות האקטיביסטיים שלה.

קרן ההשקעות וואליו בייס, שמחזיקה ב-5.85% ממניות החברה, הודיעה על הפיכתה לבעל עניין בחברה באפריל 2025, והייתה הראשונה שביקשה לפעול כנגד גלולת הרעל של הנהלת פריון, אבל כעת מסתמן שהיא כבר לא לבד. מידע שהגיע לידי ביזפורטל מלמד כי קרנות גידור נוספות, לרבות קרן אלפא, ביצעו לאחרונה רכישה מהותית של מניות פריון. אלפא הגיעה להחזקה שקרובה ל-5%, מתחת לרף שמצריך דיווח כבעל עניין. המהלך נעשה ברקע עדכון המדדים במאי האחרון, יום שבו היקף המסחר במניה היה משמעותי ובו כ-13.5% מהמניות החליפו ידיים.

נראה כי המהלך התאפשר בגלל "אפקט גלולת הרעל": המנגנון שמונע מבעלי עניין להגדיל החזקות, אך לא מונע משחקנים חדשים לתפוס פוזיציה, כל עוד הם נשארים מתחת לסף. אף אחת מבעלות העניין הגדולות בפריון לא ניצלה את המחזור הגבוה להגדיל החזקה.

פריון לא ממהרת לכנס אסיפה

על פי חוק החברות בישראל, בעל מניות שמחזיק ביותר מ-5% יכול לדרוש כינוס אסיפה מיוחדת. בפריון, שמנייתה נסחרת גם בארה"ב ונרשמה כדואלית, נדרש רף של 10%. מה שאומר, שוואליו בייס לבדה לא יכלה לבקש לכנס את האסיפה, שכן היא מחזיקה ב-5.85% מהמניות, אך כעת מצטרפת לקריאה גם הקרן השנייה, ונראה כי סף ה-10% נחצה, אלא שבפועל האסיפה לא כונסה.

ועל פי מקורות פריון מקיימת פגישות שקטות עם גופים מוסדיים שמחזיקים במניה. מטרת הפגישות היא להסביר את הפעולות שלה ולשכנע בדרך שבחרה, ואולי גם למשוך זמן. בינתיים החברה ממשיכה ברכישות עצמיות של מניות, מבצעת עסקאות, כולל הרכישה של  Greenbids ומשדרת עסקים כרגיל. אבל כמו שאמרנו בעבר, ההתנהלות הזו מעלה חששות מריקון קופת המזומנים לפני שיתאפשר מהלך משמעותי לשינוי.

למה ההנהלה מתחמקת מכינוס האסיפה?

מנקודת המבט של הנהלת פריון, כינוס אסיפה כללית של בעלי מניות ביוזמת הקרנות עלול לפתוח תיבת פנדורה. הדרישה של וואליו בייס להעלות את מנגנון גלולת הרעל להצבעה ככל הנראה מייצרת חשש, שכן מדובר במהלך שיכול לסיים את ההגנה שההנהלה בנתה לעצמה מפני שינוי בשליטה. אבל זו כנראה רק ההתחלה. ברגע שנפתחת הבמה לאסיפה, בעלי מניות אקטיביים עשויים לדרוש גם חלוקת דיבידנד מתוך קופת המזומנים, בלימת רכישות נוספות או שינוי בתוכנית הבייבק, ועד בחינת שינויים בהרכב ההנהלה .

יתרה מכך, אסיפה כזו עשויה להאיר באור זרקורים על נושאים שההנהלה הייתה מעדיפה לשמור ברקע, כמו השיקולים מאחורי הרכישה האחרונה ורמת האימפקט בפועל שלה (שכן בהודעה הרשמית היו חסרים פרטים) וכן בחינת תנאי השכר ששודרגו ברקע הירידות החדות במניה. גם אם לא תתקבל אף החלטה, עצם קיום האסיפה עשוי להעביר מסר ביקורתי כלפי ההנהלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יש להדגיש כי מבחינה חוקית, פריון אינה בהכרח מחויבת להיענות לבקשה לקיום אסיפה, במיוחד כאשר מדובר בנושאים כמו חלוקת דיבידנד או ביטול מנגנון גלולת הרעל, החלטות שעל פי התקנון של החברה נמצאות בסמכות הדירקטוריון בלבד ואינן דורשות אישור של בעלי המניות. יתרה מכך, גם כאשר קיימת עילה רשמית לכינוס אסיפה, החוק מעניק לחברה פרק זמן סביר לקיום דיון פנימי גם מול הפונים, טרם ביצוע האסיפה בפועל. כך שגם אם הדרישה התקבלה, ייתכן כי אחת הקרנות בחנה את התהליך, ולאחר שהבינה כי ההצבעה לא תכלול נושאים מהותיים שבסמכות בעלי המניות בחרה למשוך את הבקשה, לפחות לעת עתה.

מה עם הגופים הגדולים?

על פי הדוחות האחרונים, בעלי המניות הגדולים מבין הגופים בישראל הם הראל, הפניקס, מיטב ומנורה. גופים אלו מחזיקים במניות פריון בכספי החוסכים. בינתיים הם בוחרים להישאר פסיביים, אולי מתוך שיקול אסטרטגי, אולי מחשש להיתפס ככוח מתערב שיצריך מהם דיווחים רחבים ותכופים יותר. אבל גם אם הם לא מעוניינים לפעול כאקטיביסטים, ניתן לצפות מהם לפחות לדרוש הסברים. בעוד חלק מהמוסדיים בחרו להגדיל החזקות לתוך הירידות האחרונות, אחרים, כמו כלל ביטוח, בחרו להיפרד מההשקעה בפריון לחלוטין בפעולה שנראית כמו הבעת דעה נחרצת לאחר הירידות החדות במניה לאחר אזהרות הרווח, ומכרו את המניות מהמחצית השנייה של שנת 2023 ועד סוף הרבעון הראשון של 2024.

מה יכולות הקרנות לעשות?

המשמעות של אי כינוס אסיפה עשויה להיות גם כלכלית. אם הקרנות האקטיביסטיות יבחרו להכריח את החברה להתכנס דרך הליך משפטי, זה מהלך שיגרור בזבוז משאבים, הוצאות משפטיות, מה שיפגע עוד יותר בקופת המזומנים של פריון ובסופו של דבר בבעלי המניות. האלטרנטיבה של הקרנות יהיה פשוט למכור את ההחזקה ולחתוך הפסדים, תרחיש שעלול להוביל ללחץ מחודש במניה. אז כאן נשאל את השאלה: אם לחברות מותר לפעול באסטרטגיה של "התשה", ומי בדיוק מגן על האינטרס של בעלי המניות?

שאלה של כוונות

לכאורה, מה שהקרנות מבקשות לא מורכב: לכנס אסיפה כללית, לדון בצעדים של החברה ולהרגיע בעניין גלולת הרעל. פריון מצידה טוענת כי המנגנון נועד לשמור על טובת בעלי המניות ולמנוע השתלטות שתחתוך את הפוטנציאל לטווח הארוך. אבל אם זו באמת הכוונה, למה לא לתת לבעלי המניות להצביע על כך?

ייתכן שכינוס האסיפה יוכל להמשיך ולשקם את האמון בחברה, להסיר את הספק ולאותת שהיא לא רק מדברת על שקיפות, אלא גם מוכנה לפעול כך. אם לא, נראה שכולם יצאו מפסידים.

תגובת פריון

מחברת פריון נמסר: "החברה מתנהלת על פי דרישות הדין, לרבות בכל הקשור לכינוס אסיפות בעלי מניות ודיווחים לציבור".

בשורה התחתונה

אם תתקיים, כינוס האסיפה עשוי להיות רגע מבחן עבור כל הגורמים המעורבים, מההנהלה, דרך הקרנות האקטיביסטיות ועד הגופים המוסדיים. ההנהלה תוכל להמשיך בשיקום וחיזוק האמון מול המשקיעים, הקרנות יוכלו לקבל במה לתת את הצעותיהן ודאגותיהן, והמוסדיים יוכלו להצביע מבלי להיות להידרש לבצע פעולות אקטיביסטיות. זה עשוי לשמש לא כמקום להתנגשות, אלא כהזדמנות להשיב על שאלות, לקבל החלטות ולקדם יחד מסלול שיוביל את החברה קדימה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ניסן 18/06/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    למה חברה שמחזיקה 5 אחוז תרצה לפגוע בפריון הרי הפסד של פריון זה הפסד שלהם אלה אם יש משהו נסתר שלא ברור פה כנל לגבי חברות הביטוח הם לא מצטרפים כי קשה להם לנעל טפסים ומעדיפים להפסיד היה טוב שהכתבה הייתה קצת יותר מוסברת
  • יהושפט 19/06/2025 07:29
    הגב לתגובה זו
    יש לחברה הרבה כסף בקופה מי שבעמדת כח לקחת אותו לוקח והשאר רוצים גם את חלקם
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.