טל יעקובסון מנכל פריון
צילום: באדיבות החברה

פריון זינקה אחרי הדוחות והרכישה - האם החברה עושה קאמבק?

שיפור בדוחות, העלאת תחזיות ורכישת סטארטאפ בתחום הבינה המלאכותית שלחו את מניית פריון לרשום את שני ימי המסחר הטובים ביותר של החברה מאז 2021, אך השאלות הקשות עדיין כאן; חובת ההוכחה עדיין על החברה. 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פריון נטוורק

התגובה של מניית פריון לדוחות הרבעון הראשון של 2025 הייתה מרשימה במיוחד, עם עלייה של כמעט 20% תוך יומיים בלבד כשמאז היא ממשיכה לעלות. המהלך החיובי ביותר שהמניה רשמה מאז 2021, מה שהעלה את השאלה האם פריון מתחילה להשתקם, והאם היא אולי מצליחה לשכנע חלק מהמשקיעים שהרע מאחוריה?


אבל אחרי ההתלהבות הראשונית, נראה שהספקנות שוב התגנבה פנימה, כאשר המניה ירדה בימי המסחר הבאים, ועם הספקנות עלתה שוב השאלה האם משהו מהותי באמת השתנה בחברה, או שהתגובה החיובית הייתה פשוט תגובה לדוחות פחות רעים מהמצופה?


מצד אחד, הדוחות הציגו כמה סימני שיפור מהותיים. פריון הראתה סימני צמיחה בתחומי פרסום חדשים, כמו פרסום דיגיטלי חוץ-ביתי ופרסום בטלוויזיות חכמות, מגמות שבאמת מבשרות על הרחבת הפעילות מעבר לתלות במנועי ההכנסה הישנים, בעיקר שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט. בנוסף, הרכישה של Greenbids, סטארטאפ בתחום האופטימיזציה של פרסום דיגיטלי, התקבלה בשוק באופטימיות זהירה, ולו רק בגלל הפוטנציאל המבטיח של שילוב בינה מלאכותית בעולמות הפרסום. מהצד השני, סך ההכנסות ירד בכ-43% לעומת התקופה המקבילה ובשורה התחתונה נרשם הפסד (על בסיס GAAP) של 8.3 מיליון דולר.


המשקיעים המנוסים שמעו סיפורים כאלה בעבר: חברה במשבר, מיזוג או רכישה נוצצת, הכרזות על סינרגיות עתידיות ועל פוטנציאל רחב ידיים, והכל תחת ההבטחה הנצחית של ההייפ התורד (בינה מלאכותית) שתציל את המצב. אפשר בהחלט להבין אתהסקפטיות שמציפה את השוק, אז ננסה להבין איפה החברה נמצאת כיום:



מצב קופת המזומנים

ההתנהלות של פריון עם קופת המזומנים הגדולה שלה העלתה בעבר שאלות. בשנים האחרונות ביצעה החברה רכישות עצמיות של מניות בהיקף משמעותי, גם במחירים הגבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי של המניה. מדובר בהחלטה שאולי משדרת ביטחון עצמי לכאורה, אך בו בזמן מעלה את התהייה: האם הרכישות העצמיות הן אכן הדרך הטובה ביותר לשרת את האינטרסים של המשקיעים, או לא היה נכון יותר להשתמש בכסף לרכישות אסטרטגיות, דוגמת Greenbids, או אפילו חלוקת דיבידנד לבעלי המניות?


עד לאחרונה, היה מדובר ב"כרית ביטחון" למשקיעים, שנתנה מעיין דאונסייד מוגבל, אך האצת תכנית הרכישות העצמית בשילוב על רכישת החברה מצמצמים את המוזמנים שבקופה.

החברה מצידה ציינה באופן עקבי, שרכישות המניות העצמיות הן הכלי האפקטיבי ביותר להחזרת ערך לבעלי המניות בטווח הארוך, ושהמזומן שלה מאפשר לה לנצל הזדמנויות עסקיות באופן מהיר. אבל במבט לאחור, כשהמניה צנחה עמוק אחרי הרכישות האלו, אי אפשר שלא לתהות האם הבחירות האלו באמת היטיבו עם בעלי המניות או בעיקר ניסו לתמוך במניה באופן מלאכותי. לגבי דיבידנד, אפשר להסכים עם החברה שריקון הקופה באמצעות דיבידנד היה מקשה עליה לייצר פוטנציאל צמיחה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"



סיכון מול סיכוי


פריון מציגה את פלטפורמת Perion One  כבסיס האסטרטגי החדש שלה, עם שאיפה לאחד את כלל הפעילות תחת מערכת טכנולוגית אחת לניהול קמפיינים, לקוחות ומדדים. מדובר במהלך שנועד לחזק את השליטה של החברה לאורך שרשרת הפרסום ולשפר את היעילות התפעולית של הקמפיינים. לצד זאת, החברה מרחיבה את שיתופי הפעולה שלה עם פלטפורמות מוכרות כמו Google DV360 ו-The Trade Desk, ופועלת להעמקת הפעילות בתחומים שצומחים בשנים האחרונו. בשלב זה קשה להעריך את עוצמת האימפקט של הפלטפורמה בפועל או את רמת החדירה לשוק, אך מדובר בצעד שמבהיר את כיוון הפעולה של החברה בשוק התחרותי.


עוד במבט קדימה, בשיחת המשקיעים פריון ציינה כי היא מצפה שהתרומה של Greenbids הנרכשת לשורה העליונה תהיה משמעותית יותר החל משנת 2026 ככל שהסינרגיות יבשילו, וכי העלאת התחזית של החברה מקורה בשיפור אורגני בהכנסות, כך שגם ללא הרכישה החברה הייתה מעלה את תחזית ההכנסות. מנגד, עדיין נותרו שאלות לגבי אבני הדרך העסקיות שעל פיהן ייקבע התשלום הנוסף של עד 22.5 מיליון דולר במסגרת העסקה, עניין שעליו החברה נמנעה מלהרחיב עד כה.


חשוב לציין גם את הצדדים החיוביים ברכישה Greenbids. מדובר בחברה צעירה, רזה מבחינת עלויות, וכבר עכשיו מציגה רווחיות על פי פריון. בנוסף, החברה מגיעה לשולחן עם פורטפוליו לקוחות הכולל כמה מהשמות הגדולים ביותר בשוק הפרסום העולמי, בהם מותגים מוכרים כמו פורד וספוטיפיי. ובכל זאת, המשקיעים הוותיקים כבר ראו לא מעט רכישות מבטיחות שמתבררות בסופו של דבר כפחות משמעותיות ממה שהוצג במצגות הראשונות. לכן, לצד הסיכוי הברור, גם הסיכון בהחלט קיים.


את מי משרתת גלולת הרעל?


ואם כבר עסקנו בהחלטות שנויות במחלוקת, אי אפשר לדלג על השאלה סביב גלולת הרעל. בשיאה של הירידה במחיר המניה והתגברות הביקורת הציבורית, פריון בחרה להפעיל מנגנון הגנה מפני השתלטות עוינת, צעד לגיטימי אך שנוי במחלוקת. ביקורת העיקרית ברורה: האם ההנהלה לא ניצלה את המצב כדי להגן על עצמה, במקום להתמודד בצורה שקופה ואמיצה עם אפשרויות לשינוי בהובלת החברה?


את התשובה אפשר לחלק לשניים, אלו שהשקיעו בחברה לאחרונה, ואלו שמלווים את החברה זמן רב.

מי שקנה את הירידות האחרונות במניה בוודאי כועס על המהלך, כאשר השתלטות חיצונית על החברה תוכל להביא להצפת ערך בטווח הקצר, כמו דיבידנד משמעותי, מכירת פעילויות נישתיות והתמקדות בפעילות מצומצמת אך רווחית. מנגד, אלו שהשקיעו בחברה בשערים גבוהים יותר ייתכן שמברכים על ההחלטה, שכן במצב של הצפת ערך עם דיבידנד ומכירת פעילות בזמן הקצר, הפוטנציאל ארוך הטווח לשנות את פני החברה נקטע.


אולי היה עדיף אם החברה הייתה מעלה להצבעת בעלי המניות את המהלך, אך גלולת הרעל היא אמצעי זמני בלבד, ויהיה מעניין לראות כיצד בעלי המניות יגיבו להתפתחויות האחרונות בחברה.




האמון מתחיל לחזור?


מעל לכל הדיון הזה מרחף עדיין משבר האמון המתמשך, שהחל בקריסה הפתאומית של שיתוף הפעולה עם מיקרוסופט בשנה שעברה. אז החברה נתפסה כמי שאיחרה בהסברים ובשקיפות, מה שהעמיק את אכזבת המשקיעים והגביר את החשדנות. השוק אולי סלח חלקית, אבל בטח לא שכח, ופריון עדיין צריכה לעבוד קשה כדי לשכנע את כולם שאפשר לתת בה אמון מחדש.


אם נשפוט את ההתפתחויות האחרונות, נראה כי החברה מודעת לחשיבות של שקיפות ותקשורת ברורה יותר עם המשקיעים. בשיחת הוועידה היא הדגישה שהאסטרטגיה כיום היא לבנות מודל הכנסות מגוון ויציב יותר, ללא תלות בלקוח מרכזי אחד, ואכן נראה שהחברה מפזרת את הסיכונים ולא בונה תלות בלקוח או סגמנט אחד. לזכותה יאמר שגם בתקופה הקשה, החברה הצליחה לשמור על תזרים חיובי, אך מבחן החזרה לצמיחה עדיין לפניה.

לאן הולכים מכאן?

פריון נמצאת בתקופה מאתגרת שבה היא מנסה לשכנע את השוק שהיא בדרך הנכונה להתאוששות וצמיחה מחודשת. סימני השיפור האחרונים, כמו העלאת התחזית ורכישת Greenbids, הם בהחלט סימנים חיוביים שההנהלה מנסה לפתור את הבעיות המהותיות של החברה. מהצד השני, עדיין עולים סימני שאלה סביב השקיפות כאשר הרכישה האחרונה עדיין לא מובנת במלואה (שאלות על הרווחיות, הסינרגיה, אבני הדרך ועוד).


בשורה התחתונה, אמון השוק הוא לא משהו שפריון תוכל לשקם בשני רבעונים טובים או ברכישה אחת. מה שיכריע את הכף יהיה שילוב של ביצועים פיננסיים עקביים עם אופק לצמיחה, שקיפות אמיתית וגם נכונות להתמודד עם שאלות קשות. אם היא תצליח בכך, סביר להניח שהמשקיעים יתחילו לתמחר מחדש את הסיכויים, ולא רק את הסיכונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.