יוסי אלמלם מנכל רימון
צילום: דוד מוסקוביץ
דוחות

הכנסות רימון ברבעון עלו ב-20% ל-244 מ' שקל; הצבר עלה ל-2.3 מיליארד שקל

העלייה החדה מבין מגזרי הפעילות נרשמה במגזר פתרונות גלובליים שהציג הכנסות של 34.5 מיליון שקל לעומת 9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל; הצבר עמד על 2.3 מיליארד שקל לעומת 2.2 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה רימון יוסי אלמלם


קבוצת רימון רימון 2.89%  , מדווחת כי ההכנסות ברבעון צמחו בכ-20% לכ-243.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-202.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הגידול נובע בעיקר מגידול במגזר ביצוע תשתיות, מגזר פתרונות גלובליים ומגזר יזמות אנרגיה וגז. הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-16% לכ-40.9 מיליון שקל (16.8% מההכנסות), לעומת כ-35.3 מיליון שקל (17.4% מההכנסות) בשנה הקודמת. הרווח התפעולי גדל בכ-3% לכ-22.1 מיליון שקל, לעומת כ-21.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


החברה רשמה ברבעון הראשון לשנת 2025 רווח נקי של כ-18.2 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל בשנה הקודמת. ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-6% לכ-38.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-36.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.


צבר ההזמנות של רימון סמוך למועד הדוח עומד על כ-2.3 מיליארד שקל, לעומת 2.2 מיליארד שקל בסוף הרבעון הקודם ו-2.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל.


במגזר ביצוע תשתיות ההכנסות עלו בכ-13.2% לכ-179.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-158.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נובע מגידול בפעילות המגזר בפרויקטים השונים בארץ ובעולם. הרווח הגולמי של מגזר זה הסתכם לכ-30.2 מיליון שקל (16.8% מההכנסות), לעומת כ-29.9 מיליון שקל (18.9% מההכנסות), לעומת כ-29.9 מיליון שקל (18.9% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. השינוי ברווחיות נובע משינוי בתמהיל הפרויקטים.


במגזר יזמות אנרגיה וגז ההכנסות ברבעון עלו בכ-8.6% לכ-34.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-31.7 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הרווח הגולמי עלה בכ-4.3% לכ-5.2 מיליון שקל (15.1% מההכנסות), לעומת כ-5 מיליון שקל (15.7% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024.


במגזר יזמות מים וסביבה ההכנסות הסתכמו לכ-8.1 מיליון שקל, לעומת כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. עיקר השינוי נובע משינוי באקלים ששרר ברבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי עלה בכ-22.9% לכ-1.3 מיליון שקל (16.1% מההכנסות), לעומת כ-1.1 מיליון שקל (7% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנה הקודמת. הגידול ברווח למרות הקיטון בהכנסות נובע מהתייעלות שביצעה החברה בתחום.


במגזר פתרונות גלובליים ההכנסות ברבעון הראשון עלו בחדות לכ-34.5 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נובע מהתקדמות באבני הדרך לביצוע בפרויקט. הרווח הגולמי עלה לכ-7.6 מיליון שקל (21.9% מההכנסות), לעומת כ-2 מיליון שקל (21.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


יתרת המזומנים ושווי מזומנים והשקעות לזמן קצר ליום 31.3.2025 עמדה על כ-342.6 מיליון שקל. סך ההון העצמי נכון ל-31.3.2025 הסתכם לכ-558.5 מיליון שקל (כ-554.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-532.7 מיליון שקל (כ-529.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בסוף שנת 2024.



בחודש שעבר השלימה רימון את רכישת 50% מקבוצת פח תעש תמורת 80 מיליון שקל, המשקף שווי חברה של 160 מיליון שקל. נכון לסוף שנת 2023, לפח תעשיות אשקלון היו נכסים בסך של 266.4 מיליון שקל, התחייבויות בסך של 205.6 מיליון שקל, והון עצמי של 60.8 מיליון שקל. באותה שנה רשמה החברה הכנסות של 308.8 מיליון שקל, רווח גולמי של 98.4 מיליון שקל, רווח תפעולי של 61.4 מיליון שקל ורווח נקי של 58.3 מיליון שקל.


"תוצאות הרבעון משקפות את המשך מגמת ההתרחבות בהיקפי הפעילות של החברה בישראל ובעולם, על בסיס היתרונות היחסיים המשמעותיים שלנו והידע הייחודי הנצבר", מסר יוסי אלמלם, מייסד ומנכ"ל קבוצת רימון. "שמנו לנו כיעד להגיע להיקף הכנסות של 3 מיליארד שקל תוך 5 שנים, ואנחנו פועלים על פי תכנית אסטרטגית ברורה על מנת לעמוד ביעד זה, ותוך כדי עיבוי מערך כוח אדם בקבוצה, על מנת לתמוך בצמיחה זו. כחלק מהתוכנית ובהמשך לרכישות מוצלחות קודמות שביצענו, לאחרונה השלמנו את המהלך לרכישת 50% מחברת פח תעש שפועלת בתחום הטיפול באוויר ושמירה על איכות הסביבה. מדובר בתחום שאנו רואים בו פוטנציאל עסקי רב ובכוונתנו לפעול להרחבת פעילותה של פח תעש בארץ ובחו"ל. ביחד עם החברות מר-טר ויורוהינקה שרכשנו בשנים האחרונות, רימון הרחיבה והעמיקה את סוגי העבודות שביכולתה לבצע בישראל וברחבי העולם והדבר תומך בהמשך צמיחה והתרחבות. נמשיך להוביל את החברה לגבהים חדשים ולצמיחה רווחיות, תוך שמירה על עקרונות של קיימות ואחריות סביבתית שמנחים אותנו בכל פעילות ופרויקט".


מניית רימון נסחרת לפי שווי של 1.71 מיליארד שקל אחרי עלייה של 10.5% השנה ושל 58.5% בשנה האחרונה.

מניית רימון בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

ח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טובח"כ רון כץ. קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ח"כ רון כץ: “בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים”

בדיון סוער בכנסת על דו"ח הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית, עלו קריאות לצעדים אמיצים יותר לפתיחת השוק לשחקנים חדשים; באוצר ובבנק ישראל מבהירים: הסיכונים נבחנו, וגם לאי־עשייה יש מחיר

רן קידר |
נושאים בכתבה ועדת הכלכלה

ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה התכנסה היום (שלישי) לדיון מיוחד בעקבות המלצות הצוות הבין־משרדי שהוקם על ידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל להגברת התחרות במערכת הבנקאית במגזר הקמעונאי. הדיון התקיים בראשות ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה לבנקאות, ולצד הסכמה רחבה על הצורך להכניס שחקנים חדשים, התקיים ויכוח עקרוני על העומק והאומץ של המהלכים המוצעים. כתבנו פה עשרות פעמים על הרווחים האדירים של המערכת הבנקאית, ואולי הדיון בועדה היום יעורר את הרגולטור, שיעשה את הצעדים הנדרשים וישנה דרמטית את השוק הבנקאי בישראל. 

יוקר המחיה מתחיל בבנקים

בפתח הדיון אמר ח"כ כץ כי “כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדף בסופר, אבל מאחורי זה עומדות עלויות המימון. אם נצליח להוזיל את האשראי לעסקים קטנים ולמשקי הבית,  נראה את זה מתגלגל מיד למחירים לצרכן.” לדבריו, המטרה היא לפתוח את השוק ולאפשר כניסת 7-8 בנקים חדשים בתוך שנים ספורות, מה שייצור תחרות אמיתית על ריביות, עמלות ואיכות השירות.

עפרי אשל, רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, הציגה את עיקרי הדוח וציינה כי התחרות הבנקאית בישראל נמוכה במיוחד, וכתוצאה מכך הריביות גבוהות, השירות פחות טוב והקצאת האשראי אינה יעילה. לדבריה, המתווה החדש מבוסס על רישוי מדורג, שיסיר חסמים רגולטוריים ויאפשר לשחקנים חוץ בנקאיים לגייס מקורות מימון זולים יותר. סימה שפיצר, מהפיקוח על הבנקים, הדגישה כי כיום קיימת חקיקה שמקשה על “פריקות שירותים” ולכן דרושות התאמות רגולטוריות מקלות.

איפה התחרות? 

יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, ציין כי חלפו שבע שנים מאז רפורמת שטרום ב-2017 , אך הוקמו רק שני בנקים חדשים, ושום "מפץ תחרותי" לא הגיע. לדבריו, “אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים.”

גם חבר הכנסת אוהד טל קרא לנקוט בצעדים אגרסיביים יותר והוסיף כי “יש כאן הזדמנות היסטורית להוריד את יוקר המחיה, אסור להחמיץ אותה.”

נציגי השוק הפיננסי העלו חששות מגודל הרגולציה: מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, הזהיר כי הדרישות המוצעות אינן מותאמות למבנה הפעילות של בתי ההשקעות, וכי פיקוח כפול מצד רגולטורים שונים עלול להרתיע שחקנים חדשים. מנהלת מחלקת המחקר של איגוד הבנקים, גלי כספרי, הדגישה כי אין לאפשר לבנקים החדשים פטור מהוראות הגינות ויציבות, אך כן יש להקל ברגולציה על שכר הבכירים ופעילויות נוספות, כדי לאפשר להם להתחרות בשחקנים הגדולים