צורי דבוש (קרדיט: יח״צ)
צורי דבוש (קרדיט: יח״צ)
דוחות

קליל: צמיחה בהיקף המכירות - הרווח הנקי ירד ב-29% ל-2.2 מיליון שקל

חברת האלומיניום מדווחת על צמיחה בהכנסות אך ירידה ברווח הנקי. קליל היא חברה עם שולי רווח מאוד נמוכים לכל אורך הדוח: שיעור הרווח הגולמי מסתכם בכ-17% בלבד, הרווח התפעולי עומד על 3.1% והרווח הנקי הוא כ-2.2% מההכנסות

חיים בן הקון | (1)

קליל קליל 1.01%   - חברת הייבוא, ייצור, פיתוח ושיווק של מוצרי אלומיניום - מדווחת על הכנסות של 97.1  מיליון שקל, עליה של 28.5% לעומת 75.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.2 מיליון שקל, ירידה של כ-29% בהשוואה ל-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי, למרות הגידול האמור ברווח התפעולי, נבעה מעלייה בהוצאות המימון, נטו ברבעון ל-0.3 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון, נטו בסך של 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכש ומכר נטו בחברה בת ומשינויים בשערי חליפין.


הרווח הגולמי ברבעון עלה ב-25.2% ל-16.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-13.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הגולמי נבעה מהצמיחה האמורה בהכנסות בקיזוז חלקי עם ההתמתנות הקלה ברווחיות הגולמית ל-17.3% מההכנסות לעומת כ-17.8% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון עלה ל-3.4 מיליון שקל, בהשוואה ל-2.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח התפעולי נבעה מהצמיחה האמורה ברווח הגולמי, בקיזוז חלקי עם העלייה בסך הוצאות התפעול במסגרת היערכות החברה להגדלת היקפי פעילותה בשנים הבאות, בהתאם לתכנית האסטרטגית, ולמרות שברבעון המקביל אשתקד הכירה החברה בהכנסה חד פעמית בסך של 1.0 מיליון שקל בגין פיצוי שהתקבל מהמדינה בשל מלחמת חרבות ברזל.

הרווח הנקי ברבעון הסתכם ב-2.2 מיליון שקל, בהשוואה ל-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי, למרות הגידול האמור ברווח התפעולי, נבעה מעלייה בהוצאות המימון, נטו ברבעון ל-0.3 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון, נטו בסך של 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, בגין שינויים בשווי תיק ניירות ערך, משערוך אופציות רכש ומכר נטו בחברה בת ומשינויים בשערי חליפין.

נכון לסוף הרבעון, לחברה יתרת מזומנים, פיקדונות והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 126.4 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות.


צורי דבוש, יו"ר קליל: "אני שמח על המינוי של קובי לוי למנכ״ל קליל, אדם שמכיר את קליל, את הסביבה העסקית ואת תוכניותיה לעתיד שהיה שותף לכתיבתם. הצלחנו לצמצם את נזקי המלחמה תוך הקטנת הרווחיות זה הושג למרות האתגרים בסביבה העסקית, ביניהם הריבית הגבוהה, היצף מסין, והמחסור החמור בעובדים בענף הבניה, כל זאת בזכות התחלת יישום התכנית האסטרטגית ״הלקוח במרכז״ וחיזוק מותגי החברה. המותג ״בלגי ארט״ ממשיך לצמוח ויותר ויותר בתים מאמצים אותו. בכוונתנו להמשיך להשקיע במותגי החברה; באוהאוס, בלגי, קלאסי, FINE ובלקוחות, מתוך ראייה ארוכת טווח, ולהעמיק את מחויבותנו לתעשייה הישראלית. כניסתו של קובי לוי לתפקיד המנכ"ל, עם ניסיון עשיר בניהול חברות תעשייתיות והיכרות ארוכת שנים עם קליל, מחזקת את הנהלת החברה ומבטיחה המשך יציב ליישום התוכנית העסקית. אנו מביטים קדימה באמונה ובביטחון, נחושים להוביל את קליל לשיאים חדשים, ולהמשיך לתרום לעתידה של התעשייה המקומית ולמשק הישראלי כולו".


מניית קליל ירדה מתחילת השנה בכ-14.9%, וב-12 החודשים האחרונים עלתה 12.9%. שווי השוק של קליל עומד על כ-442 מיליון שקל, נכון לסגירת המסחר אמש. המכפיל המייצג ל-12 החודשים הקרובים של מניית קליל מסתכם בשיעור של 50.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בטח בגלל המלחמה מלא חלונות התנפצו...גם יבואני הרכב חוגגים והקבלנים כי היצע הדירות ירד (ל"ת)
    shafik 30/06/2025 14:25
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.