כסף. קרדיט: Xהרשות מאשרת: קנס של 1.65 מיליון שקל על עמיר שיווק בגין הטעיה בדוחות
החברה הציגה רווחים ומאזנים מנופחים בכ-7 מיליון שקל; ההסדר אושר על ידי ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך; ההליך ממשיך מול גורמים נוספים
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך אישרה הסדר עיצומים בסך כולל של 1.65 מיליון שקל עם חברת עמיר שיווק ועם נושאי משרה בכירים בה, בעקבות הצגת פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה. הטעויות נבעו מהערכות שגויות
ברישומי המלאי של חברה כלולה - ברף אוף לייף אינטרנשיונל, העוסקת בתחום הקנאביס, שבה החזיקה עמיר שיווק כ־36% בתקופה הרלוונטית.
לפי ההסדר שאושר, עמיר שיווק תשלם עיצום כספי של 1.2 מיליון שקל, בעוד שיו"ר הדירקטוריון דב אמיתי והמנכ"ל גיא בינשטוק חויבו
כל אחד ב־225 אלף שקל נוספים. במקביל, ההליך נמשך מול שורת גורמים נוספים, ובהם בכירים בברף אוף לייף ורואה החשבון של החברה.
הטעויות שנרשמו בדוחות ברף אוף לייף, ובעיקר בסעיפי המלאי, גרמו להצגת רווחים מנופחים ולמאזן מנופח בכ־7 מיליון דולר. כאשר ההשפעה
הישירה על הדוחות המאוחדים של עמיר שיווק עמדה על כ־7 מיליון שקל. בסופו של דבר, החברה נדרשה לתקן את דוחותיה באמצעות הצגה מחדש.
בנוסף, עמיר שיווק והמנכ"ל בינשטוק הודו גם בהפרת חובת דיווח במועד, כאשר לא פרסמו
בזמן על ביטול עסקה מהותית של החברה הכלולה – עסקה לרכישת בית מרקחת אונליין, שהייתה אמורה להיות מהלך אסטרטגי מובהק עבור ברף אוף לייף.
אחראיות גם לחברות כלולות
ועדת האכיפה המנהלית, בראשות ד"ר אילנה
ליפסקר מודעי, הדגישה כי חברות ציבוריות נושאות באחריות גם לדוחות הכספיים של חברות כלולות מהותיות, בעיקר כאשר מדובר בגורמים שמשפיעים ישירות על שורת הרווח והמאזן. "הנתונים של החברה הכלולה שימשו בסיס מהותי לדוחות המאוחדים של החברה הציבורית – והטעויות גרמו להצגה
כוזבת של תמונת המצב הכלכלית", נכתב בהחלטה.
הוועדה גם התייחסה לגובה הקנסות שנקבעו במסגרת ההסדר, וציינה כי מדובר בסנקציות משמעותיות יחסית, אך כאלה שנמצאות בגבול הסבירות, ובעלות התאמה למדיניות הרשות להחמיר בהדרגה את הענישה המנהלית.
בכירים נוספים בדרך?
הסדר האכיפה אומנם סיים את ההליך מול החברה ונושאי המשרה בה, אך הליך האכיפה עדיין מתנהל מול שורת גורמים נוספים, בהם חברת ברף אוף לייף עצמה, מנכ"ל וסמנכ"ל הכספים לשעבר שלה, רואה החשבון המבקר של החברה הכלולה וכן סמנכ"ל הכספים של עמיר שיווק. בידי רשות ניירות ערך האפשרות להטיל גם עליהם עיצומים כספיים אישיים - בכפוף להכרעת הוועדה.
אחראיות רחבה
המקרה של עמיר שיווק
מדגיש עיקרון רגולטורי חשוב שהולך ותופס מקום מרכזי בפסיקות ועדת האכיפה של רשות ניירות ערך: חברות ציבוריות אינן יכולות להתנער מאחריות לחשבונאות ולדיווח של חברות כלולות מהותיות, גם אם אין להן שליטה מלאה על אותן חברות. כאשר
חברה ציבורית מחזיקה באחוזים משמעותיים (לרוב 20% ומעלה) בחברה אחרת, ומדווחת עליה כחלק מהדוחות המאוחדים. היא אחראית גם על מספרים אלה. ולכן, גם שגיאות או הטעיות שנעשו אצל החברה הכלולה - עלולות להשפיע ישירות על הדוחות של החברה הציבורית, על שורת הרווח שלה, ולעיתים
גם על החלטות משקיעים בשוק.
כך או כך, על פי תפיסת הרשות, החובה לבדוק, לוודא ולבקר את אמינות הנתונים אינה פוחתת - אלא דווקא מתחזקת. בפרט, כאשר החברה הכלולה פועלת בענף עתיר אי־ודאות כמו קנאביס רפואי, שבו קיימים אתגרים בהערכת מלאי, תנודתיות בשווי נכסים
ורגולציה דינמית - רמת האחריות המצופה מהחברה הציבורית עולה בהתאם.
- 2.גולן 26/05/2025 08:09הגב לתגובה זוחירטוט אחד גדול
- 1.חברה מצוינת (ל"ת)זורזיניו 25/05/2025 14:45הגב לתגובה זו
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 118.36% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.59% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםדמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%
המוסדיים שנכנסו דרך ההנפקה הפרטית מימשו את אחזקותיהם לאחר עליות חדות בסקטור, ומניית דמרי נופלת
בעוד שמרבית מניות הנדל״ן ממשיכות במומנטום החיובי של השבועות האחרונים, מנייתה של חברת דמרי דמרי -4.85% העוסקת בבנייה למגורים, ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב דווקא בולטת בכיוון ההפוך - ויורדת בכ-5.4%. הסיבה המרכזית נעוצה במהלך שביצעה החברה עצמה: הנפקה פרטית למוסדיים שנועדה לקדם את השמירה על מקומה במדד ת״א 35 היוקרתי. אלא שהמהלך, שבזמנו נראה כהזדמנות אסטרטגית לשיפור סחירות ושדרוג מעמד, הפך בפועל למלכודת קצרת טווח. כשהגופים המוסדיים שביצעו את הרכישה מימשו במהירות את המניות ברווח נאה, והפעילו לחץ מכירתי על השוק.
למעשה, דמרי הורידה במסגרת המהלך את מחיר המימוש של כתבי האופציה שהיו בידי המוסדיים - מה שנתפס כ״מתנה״ שאפשרה להם להיכנס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק באותה עת. בשוק מסבירים כי אותם גופים כלל לא תכננו להחזיק במניה לטווח ארוך, אלא לנצל את העליות האחרונות בענף הנדל״ן כדי לגזור רווח מהיר. התוצאה: מניה שנועדה ליהנות ממעמד של מדד דגל, מוצאת עצמה דווקא תחת לחץ מכירות חריג בהיקף מסחר גדול.
כתבנו על "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35.
שיקול טכני
מאחורי ההנפקה הפרטית עמד שיקול טכני-שיווקי מובהק: שמירה על משקל השוק הנדרש להישארות במדד ת״א 35, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב. חברת דמרי, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל״ן הבולטות בענף בישראל, ביקשה להגדיל את סחירות מניותיה ולהבטיח את מקומה בין החברות הגדולות בבורסה. לצורך כך נדרשה להגדיל את החזקות הציבור - ולכן פנתה לגופים מוסדיים בהנפקה מהירה ובתנאים מועדפים.
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהשוק, כמו תמיד, פועל לפי תמריצים. המוסדיים, שזיהו הזדמנות ארביטראז' קצרה בין מחיר ההקצאה למחיר השוק, רכשו את המניות אך לא מתוך אמונה ארוכת טווח בחברה, אלא מתוך שיקול של רווח מהיר. כעת, לאחר העליות החדות שנרשמו בחודשים האחרונים במניות הנדל״ן ובפרט במניית דמרי, הם בחרו לממש חלק ניכר מהחזקותיהם ולסגור את הפוזיציה. המהלך הזה הפעיל לחץ מיידי על המניה, שירדה כאמור בלמעלה מ-5%.
