רשות ניירות ערך ממשיכה להדק את הפיקוח על שוק ההשקעות האלטרנטיביות בישראל. אחרי שהגבילה את האפשרות לתווך השקעות כאלה לציבור הרחב, היא מבהירה מה מותר, ובעיקר מה אסור: לפרסם לציבור בנוגע למוצרים שאינם תחת פיקוח ישיר, כמו קרנות גידור, קרנות אשראי נדל"ן ומכשירים אלטרנטיביים אחרים.לפי עמדת סגל חדשה שפורסמה, מנהלי השקעות אלטרנטיביים לא יוכלו לפרסם לציבור הרחב מידע שמהווה בסיס לקבלת החלטת השקעה - כולל שיעורי תשואה או הצהרות המרמזות על תשואה (כמו למשל: הבטחה ל-"5% מעל מדד S&P 500"), פירוט דמי ניהול ועלויות נלוות, הרכב הנכסים בקרן, דרכי פדיון או תקופת ההשקעה, וכל מידע אחר שעלול להשפיע על שיקול דעתו של משקיע.

ההגבלות חלות לא רק על פרסומות רשמיות, אלא גם על שיחות טלפון, פניות במייל, מצגות, כנסים, חוברות שיווק, אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות. המגבלות החדשות משקפות מגמה די ברורה שעומדת עליה הרשות: צמצום החשיפה של משקיעים שאינם "כשירים" למוצרים השקעה מורכבים ובלתי מפוקחים. משקיעים כשירים, על פי ההגדרה, הם כאלה שיש להם את הניסיון, ההון או הידע הדרוש להעריך את הסיכון והמורכבות של השקעות כאלה. הציבור הרחב, לעומת זאת, יוכל לקבל מידע שיווקי מפורט רק מקרנות מפוקחות הפועלות לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות.

קרנות לא מפוקחות עדיין יוכלו לפנות לעד 35 משקיעים לא כשירים בכל תקופה של 12 חודשים, אך הדבר ייחשב כפנייה פרטנית - ולא  בדרך של פרסום לציבור. למעשה, כל קרן או גוף השקעות שמציג לציבור הרחב גרפים נוצצים, תשואות גבוהות או דמי ניהול "אפסיים" - צפוי להיתקל במגבלות חמורות, אם אינו עומד במסגרת החוק. עוד הרשות מדגישה כי מי שצופה בתכנים כאלה צריך להפעיל שיקול דעת - ולזכור שככל הנראה מדובר בפרסום שאינו עומד בדרישות הרשות. המסר שלה ברור: שוק ההשקעות האלטרנטיביות לא ימשיך לפעול במרחב שיווקי פרוץ, וההגנות על המשקיעים - בפרט השחקנים הפחות מנוסים בהם - עולות מדרגה.

למה דווקא עכשיו?

בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בפעילות בשוק ההשקעות האלטרנטיביות בישראל - ובמיוחד בתחום הלא סחיר. קרנות גידור, קרנות חוב נדל"ני, מכשירים מובנים ותיקים "מזמינים" למיניהם הפכו לא רק לכלי של משקיעים מוסדיים או כשירים - אלא למוצרים שמכוונים, באופן די מובהק, גם לקהל הרחב.

במקביל לעלייה בהיקף ההשקעות, נרשמה גם פריחה באפיקי השיווק: שלטי חוצות, סרטוני יוטיוב, מודעות ממומנות בפייסבוק, דפי נחיתה מרשימים אשר כולם משדרים מסר פשוט: הצטרפו גם אתם לעולם של תשואות גבוהות שאינן תלויות בבורסה. 

אבל בפועל, מדובר לעיתים קרובות במוצרים מורכבים מאוד - כאלה שנושאים סיכון גבוה, רמת נזילות נמוכה (ולעיתים אף נעולים לשנים), ולפעמים גם מבנה תמחור שקוף למחצה בלבד. בניגוד להשקעות מפוקחות, כאן אין חובת דיווח לציבור, אין בקרה רגולטורית שוטפת, ובחלק מהמקרים גם אין אמצעי אפקטיבי להיפרע מההשקעה במקרה של כשל. 

החשש של הרשות, שהתעצם במיוחד לאחר השנתיים האחרונות שהתאפיינו בתנודתיות חריפה בשווקים, הוא שמשקיעים פרטיים, במיוחד כאלה חסרי ניסיון - לא בהכרח מבינים את רמת הסיכון או את תנאי ההשקעה האמיתיים.

ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך: "אנו פועלים לאזן בין הרצון להנגיש לציבור כמה שיותר אפשרויות ומוצרי השקעה לבין החובה לשמור על כללי שיווק אחראיים שיגנו על המשקיעים. כשמדובר בהשקעות שאינן מפוקחות, חשוב שהמידע שמועבר יהיה מהימן, זהיר ומבוקר כדי למנוע פגיעה באמון הציבור ובכספו".

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לניירות ערך, מסרה: "מגוון מוצרי ההשקעה שמוצע למשקיעים הישראלים התרחב מאוד בשנים האחרונות. מדובר במגמה מבורכת, אך גם כזו שמובילה לעתים לשיווק אגרסיבי של השקעות לא מפוקחות, הן על ידי היצרנים והן על ידי מתווכים. לאחר שהבהרנו את כללי השיווק החלים על המתווכים, אנו משלימים את המהלך ומבהירים את הכללים גם עבור היצרנים של מוצרי השקעה אלה".