אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור: עלייה של 25% בהכנסות ברבעון; כ-140 מ' שקל הוזרמו לחברה

הכנסות החברה ברבעון הראשון חצו את רף 70 מיליון השקלים, עם EBITDA מתואם חיובי; זאת לאחר ירידה של 33% בהכנסות בשנת 2024, בין היתר בשל פגיעת המלחמה במתקן ניר עוז; בתוספת הסכומים שהצטרפו לחברה בעקבות הגיוס והמענק מהמדינה, החברה מראה סימני התאוששות

הרצי אהרון | (1)


חברת אינטרקיור אינטרקיור -0.06%   מדווחת על התאוששות בתחילת 2025: לפי נתוני הרבעון הראשון, החברה רשמה גידול של יותר מ־25% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, והציגה שוב EBITDA מתואם חיובי – אולי הסימן ראשון לחזרה למסלול צמיחה לאחר אחת השנים הקשות בתולדותיה.

שנת 2024 כולה הסתיימה עם הכנסות של כ-239 מיליון שקל בלבד - ירידה של 33% לעומת שנת 2023, אז הסתכמו ההכנסות ב־356 מיליון שקל. גם בשורת הרווחיות נרשמה שחיקה חדה: ה־EBITDA המתואם ירד מ־61 מיליון שקל ל־24 מיליון שקל בלבד.

בנוסף, החברה רשמה הפסד נקי של כ־73 מיליון שקל, בעיקר בשל הפגיעה הישירה והעקיפה במתקן ניר עוז. כעת, מדווחת אינטרקיור על התאוששות הדרגתית: קו הייצור במתקן ניר עוז חזר לפעולה, יותר מ־20 מוצרים הושקו מחדש - בהם גם סדרות ממותג Cookies הבינלאומי, והחברה מרחיבה מחדש את פעילותה בגרמניה, בריטניה ושווקים נוספים. זאת, בין היתר בזכות גיוס הון של 66 מיליון שקל, ו־82 מיליון שקל שקיבלה עד כה כפיצוי מהמדינה. כמו כן, הדוחות הנוכחיים הם הראשונים מאז עזב אהוד ברק את החברה וחדל מלכהן כיו"ר הדירקטוריון שלה.


עזיבה של יו"ר הדירקטוריון ומה אומר העבר של החברה?

העזיבה של ברק, שהביא עמו פרופיל ציבורי גבוה וחשיפה תקשורתית רחבה, עשויה לסמן מעבר לתפיסה ניהולית ממוקדת יותר - כזו שמתרכזת בפעילות התפעולית, ייצור, הפצה ומסחר, ופחות באסטרטגיות צמיחה מונחות מיתוג או מדיניות. בתקופתו של רבינוביץ’ ניכרת מגמה של חיזוק נוכחות בשווקים בינלאומיים, תוך שימור זהירות פיננסית וצמצום עלויות, במיוחד לאור הפגיעה בפעילות המקומית בשנה האחרונה.

לשם השוואה, בשנת 2022 - שנחשבת לשנת שיא עבור אינטרקיור, רשמה החברה הכנסות של כ־389 מיליון שקל ו־EBITDA מתואם של מעל 84 מיליון שקל. כלומר, בתוך שנתיים בלבד איבדה החברה כ־150 מיליון שקל מהכנסותיה וכ־70% מהרווחיות התפעולית, מה שממחיש את עומק הפגיעה בעקבות המשבר הביטחוני והעיכובים בשוק הקנאביס המקומי.

אלכס רבינוביץ, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון הנוכחי מסר: "עם כניסתנו לשנת 2025, אנו רואים ביקושים חזקים בשווקים הגלובליים שלנו, ובטוחים ביכולתנו להמשיך לצמוח בקצב דו־ספרתי, להרחיב את הפעילות הבינלאומית, ולהוביל את תעשיית הקנאביס הרפואי קדימה."


ההתרחבות לאירופה


במקביל להתאוששות המקומית, אינטרקיור מדווחת על גידול בפעילותה הבינלאומית, ובמיוחד באירופה. אחת הזירות המרכזיות היא גרמניה, שבה אושרה באחרונה רפורמה משמעותית שמרככת את הגישה לשימוש בקנאביס רפואי ומעודדת גידול ושיווק מקומי.

אינטרקיור, שפועלת בשוק זה כבר תקופה, מגדילה כעת את השקעותיה ומקדמת הקמת חנויות ממותגות בשיתוף עם מותג הקנאביס הבינלאומי Cookies – שמהווה שותף אסטרטגי מרכזי עבור החברה גם בישראל. בבריטניה, החברה פועלת דרך מערך הפצה ממוקד שמטפל בקנאביס רפואי תחת רגולציה הדוקה. הפעילות שם עדיין קטנה ביחס לשוק הגרמני, אך נחשבת לבעלת פוטנציאל צמיחה יחסית גבוה - במיוחד אם תתרחש רפורמה מקבילה גם בממלכה המאוחדת.




המשמעות בשטח

מעבר לנתונים הכספיים, ההתאוששות של אינטרקיור באה לידי ביטוי גם ברמה התפעולית - קו הייצור במתקן ניר עוז, שנפגע באופן ישיר באירועי 7 באוקטובר, חזר לפעילות מלאה בתוך פחות מחצי שנה, הישג לוגיסטי לא מבוטל, בעיקר בשל היותה חברתה שפועלת בתחום הקנאביס הדורש עמידה בתקני GMP מחמירים. לפי גורמים בענף, מדובר באחת מהחזרות לפעולה המהירות ביותר של מתקן מהסוג הזה מאז פרוץ המלחמה.

בנוסף, אינטרקיור חזרה לספק מלאי לרשת בתי המרקחת שבבעלותה, כולל "גבעול" ו"לאון פארם", ומדווחת על התאוששות גם בפעילות הקמעונאית – תחום שהיווה מקור לחץ תזרימי בשנת 2024.



שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-270 מיליון שקל. הונה העצמי נאמד בכ-460 מיליון שקל. המניה ירדה מתחילת השנה בכ-4% וב-12 החודשים האחרונים ירדה בכ-42%.


מניית החברה
מניית החברה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 05/05/2025 13:56
    הגב לתגובה זו
    בגלל חמדנות של בעל השליטה לא מכרו את החברה לפני כמה שנים החברה רק יורדת ברווחיות שלה וכמובן גם בהכנסות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.