ב-380 מילון שקל - אנלייט תמכור חשמל ל-Vishay ישראל
אנלייט חתמה על הסכם למכירת חשמל ירוק ל-Vishay בהיקף של כ-380 מיליון שקל ל-12 שנים, בהמשך להכסמים דומים עליהם דיווחה לאחרונה עם גופים נוספים; צבר החברה עומד על כ-30.2 FGW
חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט אנלייט אנרגיה -1.2% וחברת הרכיבים האלקטרוניים Vishay (ישראל) חתמו על הסכם למכירת חשמל בהיקף כולל של כ-380 מיליון שקל. ההסכם נחתם לתקופה של 12 שנים עם אפשרות להגדלת היקף הצריכה באופן לאורך חיי ההסכם. ההסכם עם Vishay מצטרף להסכמים נוספים למכירת חשמל ירוק שחתמה אנלייט בחודשים האחרונים עם גופים כמו מכון וייצמן, נת"ע, אמדוקס, ביג מרכזי קניות, סודה סטרים, אפלייד מטיריאלס ועוד.
"אנלייט מברכת את Vishay, אחת מיצרניות הרכיבים האלקטרוניים
הגדולות בעולם על בחירתה להעביר את מפעליה בישראל לצריכת אנרגיה נקיה וידידותית לסביבה", מסר גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA. "עסקה זו מצטרפת לשורה של עסקאות שחתמנו עם כמה מהחברות המובילות והאיכותיות ביותר במשק אשר בחרו להוביל את המהפכה של אחריות עסקית סביבתית, ובכך
מסמנות את הדרך עבור המשק כולו. בנוסף לערך הסביבתי, העסקה עם אנלייט תאפשר למפעלי החברה בישראל לחסוך עשרות מיליוני שקלים מחשבון החשמל. ומהווה דוגמה נוספת לכך שאנרגיה מתחדשת מגבירה את התחרות ומורידה את עלויות החשמל בישראל".
"ההסכם מהווה
צעד חשוב נוסף במחויבות שלנו לקיימות ולשיפור היעילות האנרגטית", מסר בועז בזק, דירקטור אזורי לתשתיות הגנת הסביבה ובטיחות, Vishay. "במסגרת הסכם רכישת החשמל(PPA), השותפות תספק למפעלי הייצור שלנו אנרגיה נקייה ואמינה במחירים מוזלים. מהלך זה יאפשר לנו לשפר את היעילות
התפעולית, לצמצם את ההשפעה הסביבתית שלנו, ולהמשיך לקדם את החזון שלנו לשמירה על איכות הסביבה והפחתת טביעת הרגל הפחמנית. בזכות אספקת חשמל ממקורות מתחדשים בתעריפים מוזלים, נוכל להמשיך לצמוח ובמקביל לתרום למאמץ הגלובלי למאבק בשינויי האקלים".
אנלייט סיימה את הרבעון הרביעי של 2024 עם צמיחה של כ-35% בהכנסות שעמדו על כ-104 מיליון דולר, לצד רווח נקי של כ-8 מיליון דולר, כשהגידול בהכנסות נבע לדברי החברה מהכנסות ממכירת חשמל, אשר עלו ב-26% ל-93 מיליון דולר והכרה בהכנסות מהטבות מס, שעמדו על 11 מיליון דולר. לצד התוצאות, החברה ציינה כי היא צופה לסיים את 2025 עם הכנסות של 500 מיליון דולר (אמצע הטווח) לצד EBITDA מתואם של 370 מיליון דולר.
- אנלייט: עלייה של 46% בהכנסות ו-33% ברווח הנקי - מעלה תחזית
- אנלייט השלימה מימון של 1.44 מיליארד דולר לפרויקט Snowflake A באריזונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אנלייט ציינה כי היא צופה EBITDA מתואם בטווח של 360-380 מיליון דולר ב-2025, גידול של 28% ממרכז התחזית לעומת שנת 2024. בחברה גם מעריכים שכ-90% מהחשמל שצפוי להיות מיוצר בשנת 2025 יימכר במחיר קבוע, במסגרת הסכמי PPA או תחת עסקאות גידור.
צבר הפרויקטים של אנלייט עומד על 30.2 FGW. הצבר הבשל עומד עלFGW 8.6, אשר מתוכו FGW 3 צבר מניב. פעילות
החברה מתפרסת כיום בישראל, ארה"ב, ועל פני 10 מדינות באירופה.
מניית אנלייט נסחרת לפי שווי של 6.86 מיליארד שקל אחרי שירדה ב-8.6% מתחילת השנה וב-7.7% בשנה האחרונה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
