בשונה מפתיחת השנה הנוכחית בה מניית טבע טבע -0.58%   איבדה כ-35% מערכה, שנת 2024 הייתה שנה חזקה במיוחד עבורה, עם זינוק של 112% במניית החברה, צמיחה מתמשכת בפעילות העסקית והתקדמות משמעותית בתחום התרופות החדשניות. על הרקע הזה, מתפרסמים נתוני השכר של הנהלת החברה, שמציגים תמונה של תגמול גבוה ותגמולי מניות נדיבים, לצד מבנה תמרוץ שמכוון לחיזוק הנהגה יציבה וממוקדת תוצאות. מדיניות התגמול כוללת שילוב של שכר בסיס, בונוסים מבוססי ביצועים ומענקים הוניים שנפרסים על פני מספר שנים, במטרה לתמוך ביעדים האסטרטגיים של טבע ולהמשיך את תנופת הצמיחה גם בשנים הקרובות.

שכר הבסיס של חמשת חברי ההנהלה הבכירה מציג יציבות יחסית, עם הבדלים מסוימים בין התפקידים. מנכ"ל החברה, ריצ'רד פרנסיס, שמר על שכר שנתי קבוע של 1.6 מיליון דולר. אלי כליף, סמנכ"ל הכספים, זכה לעלייה של 9% והגיע ל-876 אלף דולר, עלייה שנובעת בין היתר מהמרת שכרו משקלים לדולרים. ריצ'רד דניאל, סמנכ"ל מסחרי בכיר לשוק האירופאי, קיבל שכר של 844 אלף דולר, עלייה של 7% לעומת השנה הקודמת. ד"ר אריק יוז, סמנכ"ל מחקר ופיתוח עולמי, וקריסטין פוקס, סמנכ"לית מסחרית בכירה לשוק האמריקאי, קיבלו שכר בסיס שנתי שנע סביב 770-800 אלף דולר.

רכיב הבונוס השנתי ממחיש את המשקל המשמעותי של מקדמי הביצוע במבנה התגמול של הנהלת טבע. כל חבר הנהלה מקבל בונוס שמבוסס על אחוז קבוע מהשכר הבסיסי, אך הסכום בפועל נקבע לפי מקדם ביצוע, נתון שמגלם את מידת העמידה ביעדים העסקיים שהוגדרו מראש. במילים פשוטות: ככל שהחברה עומדת ביעדים או חורגת מהם כלפי מעלה, כך גם הבונוס של המנהלים צומח בהתאם. במקרה של המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס, יעד הבונוס עמד על 150% מהשכר הבסיסי, ובזכות מקדם ביצוע של 120%, הבונוס הסופי הגיע ל-2.88 מיליון דולר. 

• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
• האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם אלי כליף, סמנכ"ל הכספים, וד"ר אריק יוז, סמנכ"ל מחקר ופיתוח עולמי, קיבלו בונוסים גבוהים במיוחד, שניהם נהנו ממקדמי ביצוע של 148%, שהביאו את התגמולים שלהם ליותר מ-1.1 מיליון דולר כל אחד. ריצ'רד דניאל וקריסטין פוקס קיבלו סכומים דומים, סביב 1.1 מיליון דולר, בהתבסס על מקדמי ביצוע של 136%. מדובר בשיעורים שמעידים על עמידה ברוב היעדים שהוגדרו ואף על התקדמות מעבר לתכנון המקורי, לפחות לפי מדדי הביצוע הפנימיים של החברה.

מבין כלל רכיבי התגמול, אחד המרכיבים הבולטים ביותר בחבילת השכר של בכירי טבע הוא הרכיב ההוני, כלומר מענקי מניות או התחייבויות עתידיות למניות. תגמול זה מתחלק לשני סוגים עיקריים: RSUs, יחידות מניה חסומות שניתנות רק לאחר תקופת הבשלה מסוימת, ו-PSUs, יחידות מותנות ביצועים שמוענקות רק אם החברה עומדת ביעדים תפעוליים שהוגדרו מראש, כמו צמיחה ברווח, תשואה לבעלי המניות וכו'.

• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
• לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

במילים פשוטות, מדובר במנגנון שמטרתו לייצר זיקה בין הצלחת החברה לאורך זמן לבין תגמול ההנהלה, מתוך תפיסה שמנהלים יתנהגו באחריות רבה יותר כשהתגמול שלהם תלוי בערך המניה ולא רק במשכורת השוטפת. על פי הנתונים, הפער בין מנכ"ל החברה לשאר חברי ההנהלה בולט במיוחד: ריצ'רד פרנסיס קיבל מענקי RSU ו-PSU בסכום כולל של 9 מיליון דולר, כמעט פי שלושה מהבכירים האחרים, שכל אחד מהם קיבל חבילה של בין 3.3 ל-3.75 מיליון דולר. אלי כליף, אריק יוז, ריצ'רד דניאל וקריסטין פוקס מופיעים בטבלה עם סכומים דומים יחסית זה לזה, אך כולם נמצאים במרחק ניכר מהתגמול ההוני של פרנסיס, מה שמעיד על מבנה תגמול ריכוזי, שבו עיקר המיקוד נמצא בפסגת ההנהלה.

בסיכום חבילת התגמול הכוללת לשנת 2024, ריצ'רד פרנסיס, מנכ"ל טבע, קיבל תגמול בהיקף של כ-14.5 מיליון דולר, הגבוה בפער ניכר משאר חברי ההנהלה. אלי כליף, סמנכ"ל הכספים, קיבל תגמול כולל של כ-6.3 מיליון דולר; ד"ר אריק יוז, סמנכ"ל מחקר ופיתוח עולמי, הגיע לכ-5.7 מיליון דולר; ריצ'רד דניאל, סמנכ"ל מסחרי בכיר לשוק האירופאי, קיבל כ-5.6 מיליון דולר, וקריסטין פוקס, סמנכ"לית מסחרית בכירה לשוק האמריקאי, עמדה על כ-4.5 מיליון דולר.

העיסוק בתגמולים של הנהלת טבע מגיע ברקע לתקופה שבה החברה ממשיכה לקדם באופן עקבי את יעדיה האסטרטגיים, הן בתחום הפיננסי והן בצד המוצרי. לצד מאמצי ההתייעלות, צמצום החוב והרחבת שולי הרווח, טבע ממשיכה להשקיע במנועי צמיחה חדשים כאשר בשבוע החולף נרשם ציון דרך חשוב: ה-FDA האמריקאי קיבל את הבקשה של החברה להרחבת ההתוויה של AJOVY גם לטיפול בילדים ובני נוער הסובלים ממיגרנות. מדובר במהלך עם פוטנציאל כפול, גם רפואי וגם מסחרי, שכן התרופה עשויה להפוך לראשונה מסוגה המאושרת לאוכלוסייה הצעירה, שעד כה נותרה עם מעט מאוד פתרונות מתאימים. 

התגובה החיובית בשוק, שכללה עלייה של כ-5% במניית טבע (שנמחקה בהמשך יום הדיווח בעקבות ירידות חדות בוול סטריט), מדגישה את חשיבותה של ההתקדמות הזו כחלק מאותו פייפליין אינובטיבי שבראשו עומדים פרויקטים כמו Duvakitug, ICS/SABA, אולנזפין והביוסימילרים. 

בהמשך לכך, ההתרחבות של טבע לעולמות התרופות החדשניות מציינת שלב חדש בהתפתחותה: לא עוד הסתמכות על תחום הגנריקה בלבד, אלא חתירה מודעת לבידול קליני וטכנולוגי. שורת הפיתוחים שבהם טבע מעורבת כיום, ממיגרנה ועד סכיזופרניה, ממחלות מעיים דלקתיות ועד לאסתמה, נוגעת בשווקים שמגלמים פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. הצלחה בשוקי נישה כאלה, במיוחד כשמדובר באוכלוסיות שפחות זוכות למענה טיפולי, לא רק ממצבת את טבע כשחקנית רלוונטית, אלא גם מעניקה לה יכולת לתמחר את מוצריה בפרמיה, יתרון משמעותי במונחי שולי רווח וצמיחה. במקביל, החברה שומרת על רגל אחת בתחום התרופות הגנריות, עם עוגנים כמו TAPI, ו-127 בקשות לאישור תרופות גנריות הממתינות לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). האיזון הזה בין מסורת לחדשנות, בין פעילות תעשייתית רחבת היקף לבין ניסויים קליניים ממוקדים, הופך את טבע לשחקן משמעותי במפת הפארמה העולמית. הדרך עוד ארוכה, אבל הכיוון, לפחות לפי פרנסיס והמספרים חיובי.

השהיית העלאת המכסים על ידי ממשל טראמפ, למעט מול סין, היא בשורה מרגיעה עבור טבע, חברה בעלת פריסה גלובלית רחבה עם מרכזי ייצור באירופה, בישראל ובארה״ב. בניגוד לחברות שמסתמכות במידה רבה על ייצור במזרח אסיה, טבע צפויה להיות פחות חשופה ישירות למהלכים כאלה. גם אם המגמה הכללית היא הגברת ההגנה על תוצרת מקומית בארה"ב, טבע נחשבת לספקית קריטית של תרופות בשוק האמריקאי, דבר שצפוי להקל עליה להמשיך לפעול ללא הפרעות רגולטוריות מהותיות.