ליסיה בכר מנוח
צילום: ביאנה קארו

אלרון מסכמת את 2024 עם 3 מימושים ודיבידנד בהיקף 8.8 מיליון דולר

החברה דיווחה על רווח נקי של 22.6 מיליון דולר, והציגה אסטרטגיה ממוקדת בטכנולוגיות צמיחה מוקדמות, סייבר ודיפ-טק; נבחנת גם חלוקת דיבידנד נוספת של 6.5 מיליון דולר

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה אלרון

אלרון ונצ'רס אלרון -0.59%  , דיווחה על התוצאות הכספיות לשנת 2024, ומסכמת פעילות הכוללת מימושים משמעותיים, השקעות המשך והכרזה על אסטרטגיית השקעות חדשה, וכל זאת לצד חלוקות דיבידנדים לבעלי מניותיה. במהלך שנת 2024 ולאחריה, מימשה אלרון ונצ'רס החזקה ב-3 מחברות הפורטפוליו: מכירת קרטיה ל- Smith & Nephew, סיקסגיל אשר נרכשה ע"י Bitsight האמריקנית, ואיירונסקיילס אשר נרכשה ע"י קרן ההשקעות PSG. השווי של מימושים אלה הסתכם בכ-785 מיליון דולר. במקביל, ביצעה אלרון יחד עם RDC השקעות המשך בהיקף של כ-5 מיליון דולר.


לאחר כניסת קבוצת אריאלי כבעלת השליטה החדשה ומינויה של ליסיה בכר מנוח כיו"ר פעילה, הציגה אלרון אסטרטגיית השקעות הכוללת התמקדות בהשקעות בשלבי צמיחה מוקדמים (Early Growth) והרחבת פעילות ההשקעות לטכנולוגיות עמוקות (Deep Tech, לרבות Defense Tech) וזאת, לצד המשך השקעות בתחומי הסייבר ו-SaaS. כחלק מהאסטרטגיה החדשה, מונה יניב שניידר, לשעבר מנהל מרכז הפיתוח של רפאל בת"א, כמנכ״ל החדש של אלרון להובלת המהלך, לצד מינויה של רוני גור אריה כסמנכ"ל כספים.


כמו כן, לראשונה, אלרון הציגה מדיניות חלוקת דיבידנד במטרה מוצהרת להחזיר ערך לבעלי המניות. המדיניות קובעת חלוקה של לפחות 25% מתמורות החברה במזומן בפועל שיתקבלו ממימושי החברות המוחזקות על ידי אלרון או בגין חלקה של החברה בתמורות המימושים אשר יתקבלו על ידי RDC (בה אלרון מחזיקה 50.01%), נטו לאחר תשלומי מס בגין מימושים (ככל שישולם מס).


אלרון הודיעה על חלוקת דיבידנד במזומן בסך של כ- 8.8 מיליון דולר אשר מקורו במימושי סיקסגיל ואיירונסקיילס. כמו כן, במועד אישור החלוקה, הנחה דירקטוריון החברה להיערך לבחינת חלוקה נוספת בסך של כ- 6.5 מיליון דולר שלא מתוך רווחים, אשר תשמש לחלוקת דיבידנד נוסף) יתכן שבחלקה גם בדרך של רכישה עצמית של מניות החברה). הגשת בקשה כאמור לבית המשפט תיבחן על ידי דירקטוריון החברה וככל שתאושר, תהיה כפופה לקבלת אישור בית המשפט בהתאם לסעיף 303 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 וכן לאישור נוסף על ידי דירקטוריון החברה.


ליסיה בכר מנוח, יו״ר אלרון ונצ׳רס: ״אלרון מחויבת ופועלת להחזר ערך לבעלי מניותיה. תחת בעלות והנהלה חדשות, עם מיקוד בהשקעות בשלב הצמיחה המוקדם בתחומי הדיפ-טק, הדיפנס, הסייבר וה-AI, סיימנו את 2024 עם רווח נקי של 22.6 מיליון דולר ושלושה מימושים משמעותיים. לראשונה בתולדות החברה הנהגנו מדיניות חלוקת דיבידנד, וכעת מכריזים על חלוקה של כ-8.8 מיליון דולר כתוצאה משני אקזיטים מוצלחים. בהתאם לרוח הזו, נבחנת גם חלוקה נוספת של עד 6.5 מיליון דולר. אנו מצפים להמשיך את התנופה הזו, לצד השקעות חדשות ומימוש פוטנציאל החברה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.