יעקב לוקסנבורג מנסה להשתלט על חלל תקשורת

בעוד חלל תקשורת מחכה לאישור משרד התקשורת להסדר החוב שהציעו אהרון פרנקל וחברת 4iG ההונגרית, הצעה שתקופת הבלעדיות שלה קרובה לסיום, יעקב לוקסנבורג ולפידות קפיטל מגישים הצעה משלהם; איזו הצעה עדיפה לבעלי החוב?

רוי שיינמן | (3)

בעלי החוב של חלל תקשורת חלל תקשורת 13.64%   עדיין מחכים לתשובות. החברה חייבת להם 330 מיליון דולר אבל הם כבר יודעים שהם לא יקבלו את כל הסכום, הם מוותרים על תשלומי הריבית ומאפשרים לחברה לדחות אותם בתקווה שהסדר החוב עם אהרון פרנקל ו-4iG יאושר, אבל הוא בינתיים מתעכב, ותקופת הבלעדיות הנוכחית עומדת על סוף חודש מרץ.


הנושים לא יכולים לדון בהצעות מתחרות אבל בתנאים מסוימים הם יכולים להשתחרר מההסכם עם פרנקל ו-4iG, ועל זה בונה יעקב לוקסנבורג שמגיש הצעה להסדר חוב דרך לפידות קפיטל.


איזו הצעה עדיפה לבעלי החוב?

לפי ההצעה של פרנקל ו-4iG, בעלי החוב יקבלו בסך הכל 270 מיליון דולר מתוך חוב של 330 מיליון דולר, ובנוסף יוקצו להם 19% ממניות החברה. לפי ההצעה של לפידות קפיטל גם כן יוקצו לבעלי החוב 19% מהמניות, אך גם יוחזר להם סכום של כ-280 מיליון דולר. במסגרת ההצעה 4iG צפויה להעמיד לחברה הלוואה של כ-150 מיליון דולר בריבית של 11%.


אהרן פרנקל
אהרן פרנקל - קרדיט: ויקיפדיה/עמית באום



ההצעה של פרנקל ו-4iG כוללת הזרמה של 168 מיליון דולר (150 על ידי החברה ההונגרית ו-18 על ידי פרנקל), בעוד ההצעה של לפידות כוללת הזרמה של 18 מיליון דולר בתמורה ל-61%, כש-20% הנותרים ינתנו לה בתמורה להלוואה של 150 מיליון דולר, גם כן בריבית שנתית של 11%, שתובטח בשעבוד על הזכויות בלווין עמוס 17 ושתשולם ב-20 תשלומים חצי שנתיים.  בנוסף, הצעת לפידות כוללת תנאים מתלים, ביניהם גם השלמת בדיקת נאותות, אישור בית המשפט ואישורים רגולטוריים עד ל-30.6.


שתי ההצעות בעיקרון זהות, כאשר חשוב לציין שבפועל חלל בעצם מחליפה חוב אחד בריבית של 6% לבעלי האג"ח בחוב אחר בריבית כמעט כפולה למשקיעים. עם זאת ההצעה של לפידות כוללת החזר גבוה יותר לבעלי החוב ועל כן ייתכן שהיא תראה כהצעה העדיפה בעינהם.


למה ההסדר של 4iG ופרנקל מתעכב?

4iG כבר מחזיקה ב-20% ממניות חלל תקשורת, והיא מחכה לאישור משרד התקשורת מכיוון שההסכם יקנה לה שליטה על תשתית תקשורת חיונית למדינת ישראל. למשרד התקשורת יש עד ל-11 במרץ לקבל החלטה ולוקסנבורג הציב את הדדליין שלו לעד יומיים לאחר מכן. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ייתכן ומשרד התקשורת מתמהמה עם ההחלטה מכיוון שהוא מתקשה לאשר בעלות של גוף זר על תשתית התקשורת, אבל אין כל וודאות כי זו אכן הסיבה, ולכן קשה להעריך האם סיכוייה של לפידות קפיטל לקבל את האישור גבוהים יותר. 


גם קשה לדעת איזה צד ידע לתפעל ולהשביח את חלל בצורה טובה יותר. מצד אחד 4iG כאמור כבר מחזיקה ב-20% מהמניות ומכירה את החברה ואת התחום. מצד שני לפידות היא גוף ישראלי גדול, שאומנם לא השקיע בחברה דומה לחלל, אבל כן יש לו השקעות בתחום התשתיות, בעיקר בתחום התחבורה עם הקו הכחול בירושלים וכביש 431, ובתחום הנדל"ן דרך דניה סיבוס.


לצד זאת, ברבעון השלישי חלל תקשורת רשמה הכנסות של כ-29.9 מיליון דולר לעומת 25.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, כאשר בשורה התחתונה היא רשמה הפסד של כ-837 אלף דולר לעומת הפסד של 2.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. נכון לסוף הרבעון היו בקופת החברה מזומנים בסך של כ-44.7 מיליון דולר לצד מזומנים מוגבלים בסך של כ-111.4 מיליון דולר, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה ייצרה החברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 38.5 מיליון דולר, מה שמציב לה קצב שנתי של כ-51.4 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 02/03/2025 19:33
    הגב לתגובה זו
    איפה שפרנקל שם כסף גודל זהב סבלנות
  • 2.
    לרון 02/03/2025 18:11
    הגב לתגובה זו
    ההופך ספקולנטתודה על הקפיצה קניתם ממני! חלל מנייה מסוכנת תמיד היתה
  • 1.
    שומר נפשו יירחק!!!! (ל"ת)
    אנונימי 02/03/2025 14:52
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות

אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.