ספי זינגר
צילום: עידן גרוס

הרשות לני"ע מקימה ועדה להנגשת הדוחות הכספיים של החברות

יו"ר רשות ני"ע, ספי זינגר, הודיע על הקמת ועדה לבחינת עדכון דרישות הגילוי בתאגידים המדווחים על מנת להנגיש את הדוחות הכספיים; הוועדה צפויה להגיש המלצות עד סוף 2025

רוי שיינמן | (3)
יו"ר הרשות לניירות ערך, ספי זינגר, הודיע על הקמת הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים אותם מפרסמים התאגידים המדווחים. בראש הוועדה יעמוד פרופ' אסף חמדני, והיא כוללת חברים בעלי מומחיות וידע מגופים מוסדיים, תאגידים מדווחים, האקדמיה, והרשות.


תפקידה של הוועדה יהיה לגבש הצעות לשיפור דרישות הגילוי החלות על התאגידים המדווחים לציבור המשקיעים בשוק ההון הישראלי. בין היתר, הוועדה התבקשה לבחון את הגילוי הנדרש כיום במסגרת הדוחות העיתיים (לרבות, גילוי אשר נכלל במסגרת תשקיף), ובפרט דוח הדירקטוריון ופרק תיאור עסקי התאגיד, וכן, את הוראות הגילוי המתייחסות לפרסום דיווחים מיידים.


הרשות מסרה: "למעלה מ-20 שנה חלפו מאז נקבעה המתכונת הנוכחית של הגילוי בדוחות העיתיים, עם היישום לראשונה של המלצות "ועדת ברנע" בדוח התקופתי לשנת 2004. בחלוף השנים מאז, ועל רקע הגידול המשמעותי בהיקף המידע המדווח לציבור המשקיעים, נראה כי בשלה העת לבחון מחדש את הצורך בעדכון ושיפור איכות הדיווח לציבור זה באופן שיותאם לעת הזו".


הוועדה תבחן את הצורך בביצוע שינויים במבנה הדיווח הקיים במטרה שציבור המשקיעים בניירות ערך יוכל לקבל החלטות השקעה מושכלות, תוך הבאה בחשבון של השלכות משטר הדיווח על התאגידים והמשקיעים, של התפתחויות בניהול העסקים ובאופן צריכת המידע, ושל מתכונת הגילוי בשוקי הון מפותחים בעולם.


הוועדה, אשר צפויה להגיש דוח ביניים עם המלצותיה עד תום שנת 2025, כוללת, לצד פרופ' אסף חמדני, גם את החברים הבאים: עו"ד ניצן סנדור (סמנכ"לית בכירה וראש חטיבת הייעוץ המשפטי בבנק לאומי); רו"ח נבו ברנר (סמנכ"ל הכספים של חברת מטריקס); רו"ח יעל ג'רסי (ראש המחלקה המקצועית במשרד קסלמן וקסלמן /PWC ); רו"ח הדר וינר-שוורץ (סמנכ"לית מחקר בבית ההשקעות ילין לפידות); ד"ר רות רוז (מרצה וחוקרת בתחומי החשבונאות והמימון, אוניברסיטת אריאל); עו"ד אמיר הלמר (מנהל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך); עו"ד אמיר וסרמן (היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך); עו"ד אלי דניאל (סגן מנהל מערך גילוי ודיווח במחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך).


"חצי יובל כמעט חלף מעת שוועדת ברנע אשר בחנה את מודל הדיווח על עסקי התאגיד, הגישה את מסקנותיה. בשנים שחלפו חלו התפתחויות משמעותיות במישורים שונים הנוגעים למידע הנדרש למשקיעים לשם קבלת החלטת השקעה", מסר יו"ר הרשות, ספי זינגר. "על מנת שהגילוי יישאר רלוונטי, בכוונתנו לבחון במסגרת ועדה מקצועית האם ההוראות הקיימות עומדות במבחן הזמן והאם יש צורך בעריכת שינויים בהן. אני מבקש להודות לחברי הוועדה על ההיענות לקריאתי ובטוח שתוצרי הוועדה יביאו לשיפור הגילוי לטובת ציבור המשקיעים".


"גילוי נאות למשקיעים הוא תנאי הכרחי לשוק הון משוכלל. משטר הגילוי והדיווח צריך להתאים את עצמו להתפתחויות מקומיות וגלובליות, בתנאי השוק, צרכי המשקיעים והטכנולוגיה", מסר פרופ' אסף חמדני, יו"ר הוועדה. "אנו מודים ליו"ר הרשות על המינוי ונפעל בשיתוף כלל בעלי העניין לגיבוש המלצות שיתרמו לציבור המשקיעים בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 26/02/2025 18:21
    הגב לתגובה זו
    ולא רק באנגלית
  • 2.
    אנליסט 26/02/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
    נראה שהנציגים נבחרו בקפידה בהצלחה!
  • 1.
    בוא נתחיל בזה שהטבלאות בדוחות הכספיים יעלו גם בפורמט אקסל (ל"ת)
    יניב 26/02/2025 14:59
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.