תומר צפניק מנכל ריטיילורס
צילום: שוקה כהן

נייקי עולה, ריטיילורס עולה - הקשר שמניע את המניה הישראלית

ריטיילורס קופצת בהמשך לקפיצה של מניית נייקי אתמול בוול סטריט; כזכיינית מרכזית של נייקי, ריטיילורס נהנית מהצלחתה אך גם נפגעת מחולשותיה של ענקית הספורט; אחרי שנה קשה, נייקי תחת הנהלה חדשה שמקווה להחזיר את החברה למסלול. ריטיילורס מצדה ממשיכה להרחיב את הקשר עם נייקי, כולל כניסה לצרפת, מה שעשוי להקפיץ את ההכנסות

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי
מניית נייקי קפצה אתמול בוול סטריט, והיום בתל אביב - ריטיילורס  ריטיילורס 0.67%   עולה. הקשר בין השתיים לא חדש, והוא צפוי להמשיך להשפיע גם בעתיד. נייקי היוותה 68% מהכנסות ריטיילורס בתשעת החודשים הראשונים של 2024, וריטיילורס היא אחת מהזכייניות הגדולות ביותר של המותג בעולם. מעבר לחנויות בישראל, החברה מפעילה חנויות נייקי בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ובמדינות שונות באירופה - ואף הרחיבה לאחרונה את פעילותה לצרפת.


במובנים רבים, ריטיילורס היא נייקי. אמנם החברה מחזיקה בזיכיונות למותגים נוספים כמו פוט לוקר, צ'מפיון וקונברס, אך נייקי היא הפעילות הדומיננטית שלה - הן מבחינה פיננסית והן תדמיתית. לכן, כאשר נייקי מזנקת, ריטיילורס נהנית, וכאשר נייקי נחלשת, ריטיילורס נפגעת.


הנפילה של נייקי וההתאוששות

מניית נייקי חוותה שנה קשה. בתקופת כהונתו של המנכ"ל הקודם, ג'ון דונהיו, החברה התמקדה במכירות אונליין על חשבון המכירות הפיזיות. המהלך עבד טוב במהלך הקורונה, אך עם חזרת הצרכנים לקניונים, נייקי איבדה נוכחות על המדפים לטובת מותגים חדשים כמו On ו-Hoka.


הנפילה הגדולה הגיע ביוני, כאשר נייקי דיווחה על תחזית הכנסות חלשה לשנה הקרובה. בתגובה, המניה צנחה ב-20% ביום אחד, וגררה איתה את ריטיילורס לנפילה של 10% בתל אביב.


עכשיו נייקי תחת הנהלה חדשה-ישנה. אליוט היל, ששירת את החברה במשך 32 שנים בתפקידים שונים עד לפרישה ב-2020, נקרא לדגל ומונה למנכ"ל. הציפייה היא כי היל יחזיר את הדגש לחנויות הפיזיות, אסטרטגיה שעשויה להחזיר את המשקיעים ולשקם את מניית נייקי, שנמצאת היום באותו מחיר בו הייתה בתקופת הקורונה.


ההשפעה של נייקי על ריטיילורס

ריטיילורס מושפעת באופן ישיר מהביצועים של נייקי, אך הצלחתה תלויה לא רק בביצועי המותג אלא גם ביכולתה להרחיב את הזיכיונות שלו. ריטיילורס צפויה להכניס ב-2024 סדר גודל של 2.3 מיליארד שקל, הרווח התפעולי צפוי לעמוד על 190 מיליון שקל, רווחיות של 8%.


הרחבת הפעילות בצרפת עשויה להקפיץ את ההכנסות לקצב שנתי של 3 מיליארד שקל, מה שעשוי להביא לרווח תפעולי של 240 מיליון שקל ורווח נקי שיכול להגיע ל-300 מיליון שקל בשנה הבאה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כמובן, הסיכון קיים - נייקי עדיין מתמודדת עם אתגרים, ביצועי המכירות בחנויות הזהות אינם מובטחים, והחדירה לשווקים חדשים אינה טריוויאלית. אך כשיש הזדמנות להעמיק את הקשרים עם מותג-על כמו נייקי, ריטיילורס לא מתכוונת לפספס אותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה רוצה חנינה לנתניהו; המדדים עולים עד 2%

נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג והבורסה מתרוממת במה שנראה כמו סיום אפשרי לסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה

מערכת ביזפורטל |

העליות במדדים מתחזקות, ת"א 35 עולה 1.2% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-2%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עולה 1.5%, בעוד ת"א ביטוח מוסיף 1.2%.

ת"א נפט וגז יורד 0.1%. ת"א נדל"ן מוסיף 1.9%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


התחזקות במדדים לצד הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.