תומר צפניק מנכל ריטיילורס
צילום: שוקה כהן

נייקי עולה, ריטיילורס עולה - הקשר שמניע את המניה הישראלית

ריטיילורס קופצת בהמשך לקפיצה של מניית נייקי אתמול בוול סטריט; כזכיינית מרכזית של נייקי, ריטיילורס נהנית מהצלחתה אך גם נפגעת מחולשותיה של ענקית הספורט; אחרי שנה קשה, נייקי תחת הנהלה חדשה שמקווה להחזיר את החברה למסלול. ריטיילורס מצדה ממשיכה להרחיב את הקשר עם נייקי, כולל כניסה לצרפת, מה שעשוי להקפיץ את ההכנסות

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה ריטיילורס נייקי
מניית נייקי קפצה אתמול בוול סטריט, והיום בתל אביב - ריטיילורס  ריטיילורס -0.37%   עולה. הקשר בין השתיים לא חדש, והוא צפוי להמשיך להשפיע גם בעתיד. נייקי היוותה 68% מהכנסות ריטיילורס בתשעת החודשים הראשונים של 2024, וריטיילורס היא אחת מהזכייניות הגדולות ביותר של המותג בעולם. מעבר לחנויות בישראל, החברה מפעילה חנויות נייקי בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ובמדינות שונות באירופה - ואף הרחיבה לאחרונה את פעילותה לצרפת.


במובנים רבים, ריטיילורס היא נייקי. אמנם החברה מחזיקה בזיכיונות למותגים נוספים כמו פוט לוקר, צ'מפיון וקונברס, אך נייקי היא הפעילות הדומיננטית שלה - הן מבחינה פיננסית והן תדמיתית. לכן, כאשר נייקי מזנקת, ריטיילורס נהנית, וכאשר נייקי נחלשת, ריטיילורס נפגעת.


הנפילה של נייקי וההתאוששות

מניית נייקי חוותה שנה קשה. בתקופת כהונתו של המנכ"ל הקודם, ג'ון דונהיו, החברה התמקדה במכירות אונליין על חשבון המכירות הפיזיות. המהלך עבד טוב במהלך הקורונה, אך עם חזרת הצרכנים לקניונים, נייקי איבדה נוכחות על המדפים לטובת מותגים חדשים כמו On ו-Hoka.


הנפילה הגדולה הגיע ביוני, כאשר נייקי דיווחה על תחזית הכנסות חלשה לשנה הקרובה. בתגובה, המניה צנחה ב-20% ביום אחד, וגררה איתה את ריטיילורס לנפילה של 10% בתל אביב.


עכשיו נייקי תחת הנהלה חדשה-ישנה. אליוט היל, ששירת את החברה במשך 32 שנים בתפקידים שונים עד לפרישה ב-2020, נקרא לדגל ומונה למנכ"ל. הציפייה היא כי היל יחזיר את הדגש לחנויות הפיזיות, אסטרטגיה שעשויה להחזיר את המשקיעים ולשקם את מניית נייקי, שנמצאת היום באותו מחיר בו הייתה בתקופת הקורונה.


ההשפעה של נייקי על ריטיילורס

ריטיילורס מושפעת באופן ישיר מהביצועים של נייקי, אך הצלחתה תלויה לא רק בביצועי המותג אלא גם ביכולתה להרחיב את הזיכיונות שלו. ריטיילורס צפויה להכניס ב-2024 סדר גודל של 2.3 מיליארד שקל, הרווח התפעולי צפוי לעמוד על 190 מיליון שקל, רווחיות של 8%.


הרחבת הפעילות בצרפת עשויה להקפיץ את ההכנסות לקצב שנתי של 3 מיליארד שקל, מה שעשוי להביא לרווח תפעולי של 240 מיליון שקל ורווח נקי שיכול להגיע ל-300 מיליון שקל בשנה הבאה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


כמובן, הסיכון קיים - נייקי עדיין מתמודדת עם אתגרים, ביצועי המכירות בחנויות הזהות אינם מובטחים, והחדירה לשווקים חדשים אינה טריוויאלית. אך כשיש הזדמנות להעמיק את הקשרים עם מותג-על כמו נייקי, ריטיילורס לא מתכוונת לפספס אותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל של הציבור ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.