מנכ"ל מר: "התחרות אדירה – לא כולם ישרדו"
השוק הביטחוני בצמיחה, אך לא לכל השחקנים יהיה מקום: מנכ"ל קבוצת מר, אבי שכטר, מדבר על הגידול בביקושים, התחרות הגוברת, ואתגרי כוח האדם שעלולים להאט את הצמיחה בענף
מר מר 1.02% היא אחת החברות המעניינות בבורסה, היא פועלת במגזר הביטחוני והאזרחי. שלושת מגזרי הפעילות של החברה הם - צבאיות טכנולוגיות, פתרונות בתחום ביטחון המולדת, ופתרונות בתחום התשתיות והתקשורת. החברה לכאורה מסקרנת ובעלת פוטנציאל גבוה, היא פועלת בתחום החם בבורסה, יש לה צבר הזמנות של כ-750 מיליון שקל, נסחרת במכפיל רווח עתידי של בערך 10 כאשר שווי השוק שלה עומד על כ-460 מיליון שקל וההון העצמי שלה מסתכם ב-112 מיליון שקל. החברה מגוונת בתחומי הפעילות ובאיזורים בהן היא פועלת, מה שמקנה לה סוג של גידור מפני שינויים קיצונים בין אם זה במטבע ובין אם זה בתנאי השוק במדינה מסוימת. בנוסף, החברה נמצאת בשליטת קרן פימי שנכנסה לחברה לפני יותר מעשור ומחזיקה בכ-36% ממניות החברה. מה שאולי יכול להעיב באופן אבסורדי על המשקיעים זה שהתשואה שהחברה סיפקה בשנת 2024 עומדת על 251%, זה הרבה, וזה מרתיע משקיעים ששואלים את עצמם האם יש עוד מקום לעליות. אבל זה לא צריך להוות תמרור עצור, בסוף מדובר בחברה שצומחת משנה לשנה, מרבעון לרבעון, ומגוונת במגזרי הפעילות שלה ובאיזורים הגיאוגרפיים, וגם נמצאת בשליטה של אחת הקרנות הבולטות בישראל.
בראיון עם מנכ"ל החברה אבי שכטר, הוא מספר על הפעילות של החברה, השאיפה להגדיל את הרווחיות, וגם על היום שאחרי. כלומר, מה יקרה ביום שאחרי המלחמה, האם מירוץ החימוש הגלובאלי ימשך? בנוסף, שאלנו אותו מה האתגרים העיקריים שהוא צופה בשנים הקרובות שכטר הסביר - "יש אתגרים, האתגר הראשון הוא מידת האינטנסיביות כמה היא תמשך, ומה אורך הנשימה של זה בתחום". שכטר הוסיף: "אין ספק שמה שקרה אצלנו, ומלחמת רוסיה אוקראינה גרמו להוצאות מרובה של תקציבים. השאלה היא מה יקרה ביום של אחרי, האם זה ימשך ובאיזה קצב. דבר נוסף, הוא הריבוי הגדול של השחקנים. הרבה שחקנים קטנים והרבה סטאראטפים עם הרבה פתרונות, רצים בשוק - כמו בתקופת הסייבר שהתפוצץ לפני מספר שנים, כל אחד קיבל שווי מנופח של מאות מיליונים. גם כאן אצלנו בשוק יהיה דבר דומה, כולם מדברים על רחפנים וכו' יש הרבה דברים שרצים בשוק, רובם לא מבצעיים והביקוש אליהם לא בהכרח ימשיך. בהתאם לכך יהיו אכזבות בשוק. היום כשיש בעיות אצל לקוחות והם מעוניינים בפתרון ולא מעניין אותם מה הוא. ברגע שהם משמישים את זה, אז מתחילות להיווצר הבעיות. אתגר נוסף זה כוח אדם. חסר כוח אדם מקצועי, בייחוד בנושא המפעלים, אני לא חושב שיש מספיק כוח אדם שיכול לבצע את כלל הפרויקטים שנחתמו בשנתיים האחרונות. יש חוסר בעובדים - ברתכים, חשמלאים, מהנדסים ועוד, וכדי לממש את הצבר הזה גם בישראל וגם בעולם זה אתגר לא קטן, לא רק עבורנו עבור כל החברות בתחום".
"החברה משנת 1992 בבורסה, החברה למעשה מתעסקת בשלושה אפיקים: אחד הדיפנס, השני הוא הומלנד סקיוריטי (הגנת המולדת), והשלישי הוא יותר מסורתי - שזה גם הפעילות מתחילת דרכה של החברה - תשתיות תקשורת.
מה שמאפיין אותנו זה שיש יש לנו שלוש שכבות של יכולות, השכבה הראשונה היא המוצרים, יש מוצרים שאנחנו מפתחים עם ייחודיות שלנו בתחומים שונים, השכבה השנייה היא שכבת הפתרונות, שבהם אנחנו בונים פתרון ללקוח מבוסס על דברים שלנו וגם עד צדדים שלישיים, בעיקר בעולמות הדיפנס
וההומלנד סקיורטי, הגנת גבולות וכו'. השכבה השלישית היא השירותים, שירותי ייעוץ הדרכה, הדרכה, אימונים וכן הלאה".
מה מנועי הצמיחה של החברה?
"מנוע ראשון, זה המוצרים שפיתחנו בשנים האחרונות בתחום הצבאי שמחולקים לשלושה איזורים - תקשורת, יש לנו היום פתרונות מובילים בצה"ל ובעולם בכלל, בתחום התקשורת כמו מרכזיית קשר לרק"ם שמאחדת מספר רב של רשתות קשר במרכזייה אחת חכמה. העולם השני הוא של האמצעים האופטיים, שלמעשה מאפשרים לנו לייצר תמונה ללקוח לדוגמה - פתרון של הגנה היקפית לכלי רק"ם שמבוסס על אמצעי הגנה עם סנסורים שמחוברים ומאפשרים יכולת הגנה והכרת הסביבה הרבה יותר טובה ובטוחה ממה שהיה לפני כן. העולם השלישי הוא האינטגרציה והרכבה של קרונות, אנחנו מייצרים מספר דגמים שמשמים כחלק מהגנה האווירית של ישראל וגם בחו"ל. המנוע השני הוא בעולם התקשורת, נכנסנו לפני שלוש שנים לעולם הדאטה סנטרים, יש לנו הסמכות בינ"ל של הנדסות בתחום. כולל חשמל אלקטרוניקה, מיזוג, רואים בכך מנוע צמיחה בעיקר באיזורים שאנחנו עובדים בעולם אסיה אפריקה וכו'. המנוע השלישי הוא האנטרפרייז והומלנד סקיורטי אנחנו עובדים עם גופים בעולם שמחזיקים בנמלי ים אוצרות טבע וכו' ואנחנו מספקים להם חבילת הגנה שמצד אחד שמגנה על הנכסים ומצד שני מאפשרת לארגון לארגן את כלל הנכסים שיש לו שלרוב מפוזרים במספר רב של מקומות".
- מר עשויה לרשום רווח של עד 2 מיליון דולר מההשקעה במינוביה
- מר: ההכנסות ברבעון ללא שינוי, הרווח גדל ב-42% ל-6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי הלקוחות?
"אנחנו לא נוקבים בשמות, אבל לצורך הדוגמה - יש לנו לקוח בעולם עם 12 נמלי ים, מגוון הבעיות שהוא עומד מול הוא למשל הגנה היקפית על המתקן, מניעת הברחות, אירועי אלימות, פעילות פלילית. באמצעות המערכת שלנו של שליטה ובקרה
ובאמצעות אמצעים כמו מצלמות וחיישנים למעשה מספקים חבילת הגנה וחבילת ניהול לאותו לקוח".
התייחסות שלך למגמות העולמיות והאזוריות שמניעות את הביקוש למוצרים או לשירותים שלכם, האם אופי החוזים השתנה? ההיקפים גדלו?
"אני חושב שזה מתחלק, בעולם הצבאי כולם רואים ושומעים את מה שכל התעשיות מפרסמות. יש המון תקציבים וגם משך הזמן ולסגירת החוזה מתקצר בגלל השינוי במגמה העולמית ובמתח הגלובלי שמצריך גופים שלא השקיעו הרבה שנים כמו לדוגמה באירופה שיותר
מהכפילה את תקציבי הביטחון, גם מדינות באפריקה ודרום אמריקה. בעולם ההומלנד סקיורטי רואים זליגה שכתוצאה מהמתח הגלובלי רואים צורך להגן על נכסים אסטרטגיים יותר ממה שהיה לפני שנתיים שלוש. היום בדירקטוריונים של חברות עם נכסים אסטרטגים הנושא הפך להיות מרכזי ונכנס
לסדר היום, מה שלא היה בעבר. בעולם הדאטה סנטרים אין השפעה של זה אלא השפעה של הצורך ב-AI, היום בכל טלפון, אייפד,מחשב יש צורך וזה למעשה מצריך את ספקי התקשורת והתשתיות להגדיל מכסאות על מנת לספק את הצרכים של הלקוחות".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
החברה עובדת באופן גלובאלי, האם אתם חושבים על להמשיך להתרחב?
"אנחנו רוצים להתרחב, אבל באיזורים הגיאוגרפים שמתאים לנו, לצורך העניין, לא בהכרח שהפעילות שלנו במקסיקו תהיה תואמת לפעילות שלנו בארגנטינה.
היכולת שלנו לשלב בין שלושה ורטיקלים בגיאוגרפיות שונות נותנת לנו גמישות טובה שמאפשרת לנו לבחור את הפעילות המתאימה פר שוק".
קרן פימי נכנסה לפני יותר מעשור לחברה, איך כניסת פימי השפיעה על החברה, מה מידת ההשפעה והשינוי שהם הובילו?
"פימי כבר עובדת איתנו קרוב לעשור מביאה הרבה מאוד ערך במסגרות הניהוליות ובידע ובניסיון בתחומים בהם אנחנו פועלים, הם פעילים כמו כל בעל שליטה אחר בחברה. אני אישית מאוד נהנה לעבוד איתם".
האם אתם מתכננים להרחיב את סל המוצרים שלכם, ולאיזה תחומים?
"יש לנו עוד הרבה דברים בקנה, בגלל שאנחנו נמצאים צמוד ללקוחות אז אנחנו חשים את השוק, אני קורא הרבה מחקרים בכל אחד מתחומי
העבודה שלנו ומוסיף לזה את מה שאני שואב מהלקוחות, אנחנו רואים מהן הבעיות ומה משאיר אותם ערים בלילה. כתוצאה מכך אנחנו מרחיבים את המוצרים. בשנתיים האחרונות נושא ה-AI נכנס מאוד חזק אבל עדיין לא מספיק לטעמי, מוסיפים עוד ומשדרגים כמה שניתן. מה שטוב ביכולת שלנו ובלקוחות
שלנו שמאוד קל לנו לעשות פיילוטים על מערכות אמיתיות ולא לעשות דברים במעבדה שלא בהכרח נדע עד כמה הלקוח ירצה או לא".
האם אתם עושים צעדים על מנת לשפר את שורת הרווח?
"שיעור הרווחיות בכל אחת מהפעילויות שונה, אנחנו כל הזמן פועלים על מנת לשפר את הרווחיות. גם בנושא הטכנולוגי, אנחנו עובדים כדי שתהיה יותר יעילות והרווחיות תגדל, ואם זה בנושא פעילות מסוימת במגזרים השונים שפועלת בצורה פחות רווחית אנחנו מווסתים לתחומים רווחים יותר".
הסקטור הביטחוני ימשיך לצמוח ככל הנראה בשנים הבאות, יש מירוץ חימוש עולמי, ממשלות מגדילות את תקציבי הביטחון, אבל בכל זאת - מה האתגרים העיקריים שאתם צופים בשנים הקרובות?
"יש אתגרים, האתגר הראשון הוא מידת האינטנסיביות כמה היא תמשך, ומה אורך הנשימה של זה בתחום". שכטר הוסיף: "אין ספק שמה שקרה אצלנו, ומלחמת רוסיה אוקראינה גרמו להוצאות מרובה של תקציבים. השאלה היא מה יקרה ביום של אחרי, האם זה ימשך ובאיזה קצב. דבר נוסף, הוא הריבוי
הגדול של השחקנים. הרבה שחקנים קטנים והרבה סטאראטפים עם הרבה פתרונות, רצים בשוק - כמו בתקופת הסייבר שהתפוצץ לפני מספר שנים, כל אחד קיבל שווי מנופח של מאות מיליונים. גם כאן אצלנו בשוק יהיה דבר דומה, כולם מדברים על רחפנים וכו' יש הרבה דברים שרצים בשוק, רובם לא
מבצעיים והביקוש אליהם לא בהכרח ימשיך. בהתאם לכך יהיו אכזבות בשוק. היום כשיש בעיות אצל לקוחות והם מעוניינים בפתרון ולא מעניין אותם מה הוא. ברגע שהם משמישים את זה, אז מתחילות להיווצר הבעיות. אתגר נוסף זה כוח אדם. חסר כוח אדם מקצועי, בייחוד בנושא המפעלים, אני
לא חושב שיש מספיק כוח אדם שיכול לבצע את כלל הפרויקטים שנחתמו בשנתיים האחרונות. יש חוסר בעובדים - ברתכים, חשמלאים, מהנדסים ועוד, וכדי לממש את הצבר הזה גם בישראל וגם בעולם זה אתגר לא קטן, לא רק עבורנו עבור כל החברות בתחום".
בהתמודדות על חוזים, מכרזים ובאופן כללי - מי החברות המתחרות? ומה מבדל אתכם מהשאר?
"אנחנו מתחרים עם הרבה גופים חלקם גדולים, בחלק מהחוזים אנחנו עושים שת"פים. בארץ עם כל שם שעולה בתעשייה אנחנו מתחרים בכולם,זו תחרות טובה. בחו"ל אנחנו מתחרים גם בתעשיות הגדולות והמקומיות, אם זה בצרפת, איטליה, או בגרמניה וארה"ב. כל מכרז כזה מרבית התעשיות ניגשות, אז ככה שבתחום הצבאי התחרות מאוד גדולה, בתחומי הדאטה סנטר אנחנו מתחרים יותר עם שחקנים מקומיים כאשר הבינלאומיים הם יותר מוצריים מאשר מובילי מכרז בתחום, גם בתחום ההומלנד סקיורטי אנחנו בחלק מהמקומות מתחרים בעולם הדיפנס עם שחקנים מקומיים".
איפה החברה בעוד 5 שנים, מה החזון שלך?
"אני רואה את החברה ממשיכה לגדול ולצמוח על שלושת
הורטיקלים. הביטחון שלי הוא שיש לנו שלושה ורקטיקלים שלא תלויים אחד בשני, בנוסף, אנחנו מגוונים גיאוגרפית ,רוצה להאמין שנמשיך לגדול בקצבים שגדלנו עד עכשיו ולהמשיך עם זה קדימה".
- 2.אנונימי 09/02/2025 19:16הגב לתגובה זוקניתי ב300 מכרתי ב3000
- 1.גם אחרי הריצה יש תמחור חסר (ל"ת)אנונימי 09/02/2025 14:04הגב לתגובה זו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל
זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55% ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen
פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.
לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון
שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך
כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.
יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת
צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב
בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.
בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק
את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום
בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.
.jpg)