אבי שכטר מנכ"ל קבוצת מר; קרדיט: אייל טואג
אבי שכטר מנכ"ל קבוצת מר; קרדיט: אייל טואג
דוחות

מר: ההכנסות ברבעון ללא שינוי, הרווח גדל ב-42% ל-6 מיליון שקל

החברה דיווחה על הכנסות של 153.7 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד; צבר ההזמנות של מר נכון לסוף חודש מרץ עומד על כ-680 מיליון שקל לעומת צבר של 668 מיליון שקל בסוף 2024

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה מר אבי שכטר

מר מר 0.79%   דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2025, ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-153.7 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל אשתקד. החברה רשמה ברבעון הראשון לשנת 2025 גידול של כ-42% ברווח הנקי לכ-6.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. צבר ההזמנות של החברה ל-31.3.2025 טיפס לכ-680 מיליון שקל, לעומת צבר של כ-668 מיליון שקל בסוף 2024.


הרווח הגולמי ברבעון גדל בכ-16% לכ-28 מיליון שקל (18% מההכנסות), בהשוואה לכ-24.2 מיליון שקל (16% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע משינוי בתמהיל המכירות. הרווח התפעולי ברבעון צמח בכ-17% לכ-11.1 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול נובע מעלייה ברווח התפעולי במגזר מר ישראל בתחומים של פתרונות צבאיים טקטיים ושל תשתיות התקשורת, וכן הודות לתמהיל פרויקטים רווחי יותר השנה.


ה-EBITDA ברבעון הראשון לשנת 2025 עלה בכ-5% לכ-16.3 מיליון שקל (כ-11% מההכנסות) לעומת כ-15.5 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. יחס החוב נטו ל-EBITDA המשיך לרדת ועמד על כ-1.1 ברבעון הראשון לשנת 2025 לעומת כ-1.5 בסוף הרבעון המקביל אשתקד.


במגזר מר ישראל ההכנסות עלו בכ-27.2% לכ-73.8 מיליון שקל, לעומת כ-58 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהכנסות נובע בעיקר מגידול בהכנסות מטכנולוגיות צבאיות שעיקרן: פתרונות קשר ואיסוף, זיווד מערכות ראיה היקפית והגנה לרק"מ לצרכי צה"ל והתעשייה הביטחונית, וכן מגידול בהיקף הפרויקטים בתחום תשתיות התקשורת. הרווח במגזר גדל בעקביות לכ-3.6 מיליון שקל, לעומת כ-0.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת.


במגזר מר גלובל ההכנסות הסתכמו לכ-80 מיליון שקל, לעומת כ-95.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. השינוי בהכנסות נובע בעיקר מירידה בפעילות החברה בתחום תשתיות התקשורת והרדיו באפריקה ובמרכז-דרום אמריקה ומירידה בתחום הביטחון והאבטחה באפריקה. הרווח במגזר הסתכם לכ-8.1 מיליון שקל, לעומת כ-9.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. השינוי נובע בעיקר מקיטון בהכנסות במגזר ברבעון זה.


ההון העצמי של החברה נכון ל-31.3.2025 עלה לכ-121 מיליון שקל (כ-24% מסך המאזן), לעומת כ-121 מיליון שקל לסוף שנת 2024 (כ-23% מסך המאזן).


במאי 2025 זכתה החברה במכרז של רכבת ישראל להקמה, התקנה, הפעלה ותחזוקה של מערכות רדיו וסלולר בהיקף כולל מוערך של כ-96 מיליון שקל (מחויבות המזמין היא לבצע הזמנות בהיקף של כ-31 מיליון שקל). משך ההקמה הצפוי הינו לשנתיים, ושירותי התחזוקה הינם לתקופה של 3 שנים עם אופציה להארכת תקופת מתן השירותים ל-12 חודשים מדי שנה, בגינם החברה תהיה זכאית לתמורה נוספת. הזכייה כפופה להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.


בפברואר 2025 התקבלו בידי החברה הזמנות המשך מלקוח בינלאומי לאספקה, התקנה והפעלה של מערכות לגילוי והתרעה למתחמים בסך של כ-3.7 מיליון דולר, כך שסך ההיקף הכספי מכלל ההזמנות מכח הסכם המסגרת הינו כ- 38 מיליון דולר ארה"ב. האספקה וההתקנה של הזמנת ההמשך צפויות להיות מושלמות במחצית הראשונה של שנת 2026. יצוין, כי כל ההזמנות הקודמות סופקו ומלוא התמורה בגינן התקבלה בידי החברה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


אבי שכטר, מנכ"ל קבוצת מר: "אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון של שנת 2025 עם גידול ברווח והגדלת צבר ההזמנות אשר מהווה המשך ישיר ליישום אסטרטגיית החברה להרחבת פעילותה תוך שיפור הרווחיות. בהתאם לכך, צבר העבודות שלנו המשיך לגדול, והוא אמור לתמוך בצמיחה רווחית של החברה בשנים הבאות. במקביל, אנחנו ממשיכים לפעול להרחבת הפעילות תוך הבאת פתרונות ומוצרים איכותיים וחדשניים ללקוחותינו, הן בשוק האזרחי והן בשוק הבטחוני. בין היתר, לפני כשבועיים זכינו במכרז של רכבת ישראל להקמה ותחזוקה של מערכות רדיו וסלולר בהיקף כולל מוערך של כ-96 מיליון שקל. ההתפתחויות הטכנולוגיות והביטחוניות בעולם מייצרות ביקושים לפתרונות החברה בתחומי הפעילות השונים ומהוות כר הזדמנויות פורה עבורנו בשלושת הוורטיקלים העסקיים שלנו - טכנולוגיות צבאיות, ביטחון המולדת (HLS) ותשתיות תקשורת, עם דגש על תכנון והקמת דאטה סנטרס".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?