אבי גבאי פרטנר
צילום: ינאי יחיאל

טריפל סי תרכוש שירותי סיבים אופטיים מפרטנר

פרטנר נכנסת לראשונה לשוק הסיטונאי של אספקת הסיבים; המניה זינקה ב-57% בשלושת החודשים האחרונים

רוי שיינמן |

פרטנר פרטנר 1.22%   וחברת טריפל סי הודיעו היום כי חתמו על הסכם, במסגרתו תרכוש טריפל סי שירותי תשתית סיבים אופטיים מפרטנר, בתצורת שוק סיטונאי.


במסגרת ההסכם, פרטנר תספק לטריפל סי שירותי תשתית אינטרנט על גבי רשת הסיבים של החברה, המורכבת מתשתית הסיבים העצמאית של פרטנר, המגיעה לכ-1.1 מיליון משקי בית, ומזכויות השימוש אותן רכשה פרטנר בתשתית הסיבים של בזק ומגיעה לכ-2.5 מיליון משקי בית. ההסכם תקף לחמש שנים ומהווה את הכניסה הראשונה של פרטנר לשוק אספקת סיבים גם בשוק סיטונאי.


"אנחנו שמחים להיכנס לשוק נוסף ולהרחיב את התחרות בענף לטובת כלל הלקוחות", מסר מנכ"ל פרטנר, אבי גבאי. "ההסכם עם פרטנר הוא בשורה אמיתית לצרכן הישראלי", מסר מנכ"ל טריפל סי, רמי נחום. "מהלך זה יאפשר לנו לספק שירותי אינטרנט איכותיים ומתקדמים בעלויות נמוכות יותר, תוך שיפור רמת התחרות בשוק הסיבים בישראל. אנו מחויבים להמשיך ולהביא לצרכנים אלטרנטיבות משתלמות, עם חוויית גלישה מתקדמת ויציבה".


ברבעון השלישי של 2024 פרטנר המשיכה להגדיל את מצבת לקוחותיה במגזר הסיבים שהתסכמו נכון לסוף הרבעון ב-421 אלף בסוף הרבעון, צמיחה של 17 אלף מנויים בהשוואה לרבעון קודם.


מניית פרטנר זינקה ב-57% בשלושת החודשים האחרונים לשווי של 4.64 מיליארד שקל, זאת לצד הזינוק במניות התקשורת האחרות. הסיבה הראשונה לזינוקים היא עלייה צפויה בתעריפי החבילות - מדובר בתהליך איטי והדרגתי שאפשרי רק כאשר הלקוח עובר לשירות אחר או נוסף. החברות האלו התחייבו למחירים מסוימים לאורך שנים, אבל המחירים האלו לא באמת רווחיים והם נובעים מהתחרות הקשה בתחום. המחירים בעולם גבוהים מהמחירים בארץ בלפחות 30%.

 

סיבה נוספת היא חיסכון צפוי בהוצאות. על פי חוק התקשורת, חברות התקשורת נדרשות להעביר 0.5% מהכנסותיהן השנתיות לקופת תמרוץ שמטרתה עידוד פריסת סיבים אופטיים באזורים ללא חובת פריסה. עם זאת, לפני כחודש פורסם ברשומות כי לשנת 2024 נקבע שיעור תשלום של 0% במקום 0.5%, בדומה להוראה שהייתה תקפה גם בשנת 2023. זה לא סכום זניח, זה באזור 5%-6% מהרווח שלהם וזה כשלעצמו מסביר חלק משמעותי מהעלייה היום במניות. פרטנר דיווחה על חיסכון של כ-14 מיליון שקל בהוצאות לשנה זו, בעוד שסלקום תחסוך כ-20 מיליון שקל לפני מס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נור קופצת 16%, חלל תקשורת יורדת 5%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים