על המניה שעלתה 800% בחודשיים - הסיפור המלא
מוקדם אומנם מלדבר בנושא אבל דבר אחד ברור; אם אכן תצא הכלכלה האמריקאית מהמיתון, האינפלציה תחזור והפעם מהר בהרבה מאשר בפעמים קודמות ובמהירות גדולה. זה לא מהיום למחר אבל כדאי שנתכונן לכך כי זה יקרה. הפעילות הנוכחית, של כול ממשלות העולם, לעורר המשקים לצמיחה מתרכזת בעיקר בהדפסת כסף (הגדלת גירעונות) ובהורדת ריבית. אם הפעילות הזו תצליח (אנחנו חושבים שכן) האינפלציה תעלה בעוצמה ובמהירות. לא רק בגלל העלייה במחירי התשומות, חומרי הגלם, שכר ומוצרי צריכה אלא גם בגלל התקשורת שתביא את בשורת האינפלציה במלוא עוזה וכמנהגה בשנים האחרונות. קשה להעריך מתי זה יקרה (בטוח שלא במהלך 2009) אבל זה יקרה וכדאי להתכונן גם לכך.
בלוקבאסטר (סימול: BBI), כמו סטארבאק (סימול: SBUX), מאקדונאלד (סימול: MCD) או קוקה קולה (סימול: KO), זה ספור הצלחה שבנוי רובו ככולו על יכולות שיווק וגאוניות ניהול שיווקית. בלוקבאסטר התחילה כחנות משגשגת להשכרת סרטי ווידאו בעיר דאלאס בטקסס. ביקר בחור ניו יורקי בדאלאס, ראה את החנות, התרשם מהעיצוב ורצה לפתוח חנות דומה בברוקלין אלא שבעל החנות, אחד דיוויד קופר, לא היה מעוניין לתת לניו יורקי זיכיון. הלך הבחור אצל חבר בשם ג'ון מלק, הראה לו תמונות של החנות ושאל מדוע שמלק לא יעזור לו להקים חנות דומה בברוקלין.
למלק היה חבר ושותף עסקי בשם ויין הייזאנגה (Wayne Huizenga). הייזנגה בדק את החנות ואת המוצר וקנה את החנות. החנות ההיא בדאלאס הייתה הראשונה של החברה שהוא קרא לה בלוקבאסטר אינטרטיינמנט ובתוך שנה אחת מרכישת החנות בדאלאס נפתחה חנות בלוקבאסטר חדשה בכול 17 דקות בארה"ב (אפילו סטארבק לא פתחה בקצב כזה). הייזנגה, אישית, היה הקונה הגדול של הזיכיונות בכול רחבי ארה"ב ובשלב מסוים, בשנות התשעים, היה גם בעל המניות המוביל של בלוקבאסטר וגם הבעלים של כ % 80 מהחנויות ברחבי העולם. נחזור לבלוקבאסטר אבל כמה מילים על ויין האזנגה שרבים מעולם לא שמעו את שמו. בלוקבאסטר הייתה ה"סבוב השני" של הייזנגה.
האיש התחיל דרכו בעולם העסקים, בשנת 1968, כבעל משאית לאיסוף אשפה בעיר שיקאגו. שנה לאחר מכן רשם חברה בשם Waste Management (סימול: WMI) שבתוך 15 שנה הפכה לחברה הגדולה בעולם לאיסוף וטיפול באשפה. Waste Management אוספת אשפה עירונית, מובילה את האשפה למשרפות ששייכות לה במשאיות ששייכות לה, מעבדת את האשפה ועוד. החברה מעסיקה היום כ 46,000 עובדים ומגלגלת למעלה מ 13 מיליארד דולרים ונחשבת לאחת החברות הירוקות המובילות בעולם.
היינו אומרים שרוב האנשים שאנחנו מכירים היו מסתפקים בהקמה ושליטה בשתי חברות כמו בלוקבאסטר ו-Waste Management אבל לא הייזנגה. בשנת 1996 מימש האיש את "חלום חיי" ורכש את קבוצת הפוטבול Miami Dolphins ואת האצטדיון המפורסם שלה, ה - Miami Gardens. כנראה ונותר לאיש טיפה זמן פנוי אז באותה השנה רכש הייזנגה חברה ציבורית קטנה שעוסקת בביזנס של מכוניות משומשות בניו ג'רסי, רפאבליק שמה, ותוך זמן קצר (בדיוק בשיטת בלוקבאסטר, פתח סניפים בכול רחבי צפון אמריקה) הרים את אמפריית הרכב המשומש הגדולה בעולם, AutoNation Inc. (סימול: AN), אחת מה 500 המרכיבות את ה 500 S&P לצידן של BBI ושל WMI. קם אדם בבוקר עם רכוש כזה ומה הוא עושה? מוכר בשיא כמובן, אלא מה? מתחילת המאה מכר הייזנגה את כול מניותיו בחברת WMI (בסכום שלא נמסר אבל לפחות 5 מיליארד דולרים) ומיד לאחר מכן מכר את חברת בלוקבאסטר, בעבור 8.4 מיליארד דולרים במזומן, לענקית המדיה ויאקום (סימול: VIA). בשנים 2006 – 2007 מכר אחזקותיו ב-AN ובתחילת 2009 מכר את רוב חלקו באצטדיון במיאמי.
מה עושה אדם בבוקר בלי רכוש ועם כמה עשרות מיליארדי דולרים? אומרים לנו, שהוא מהתקוות הגדולות של ממשל אובמה לתעשיית הרכב. מנסים לשכנעו להציע הצעת רכש ל – GM. לא נראה לנו שהייזנגה יסכים כי הוא מסוג המנהלים שיודע ליצר יש מאין, לבנות מההתחלה ואילו GM מייצגת מצב שרק השיפוץ שלו ייקח שנים. האפילוג לסיפור הוא שמאותו הרגע שהייזנגה עזב את שלושת החברות הן התחילו להתדרדר, הרבה לפני המשבר הנוכחי.
כול הספור המעניין הזה בא על מנת להראות לכם, שוב, שאנחנו עוברים תקופה שבה קשה מאוד להשקיע לפי ערכים. מי שמריץ את השווקים כרגע הם סחרני היום, קרנות ההדג' והספקולאנטים ורק הם. מדובר בסקטור של משקיעי-יום שלערך אין שום משמעות בעיניהם. אין היום שום דרך בעולם לקבוע ערך אמיתי.
התחלנו בבלוקבאסטר כי זו הדוגמה-הוכחה הטובה ביותר שנפלה לידנו על מנת להוכיח מי מוביל את השווקים היום. בלוקבאסטר מתדרדרת כאמור מאז תחילת המאה ובצדק אם מסתכלים על הערכים שהחברה מייצרת. הסיבות להתדרדרות מגוונות אך בעיקר מדובר בתוצאה של תחרות עזה שמשולבת בניהול רע. זה בדיוק אותו המצב שהביא את חברות הפיננסים, הביטוח ובמיוחד חברות המכוניות האמריקאיות למצבן היום, תחרות משולבת בניהול גרוע. תחרות ישנה תמיד אבל כשניהול משתנה לרעה ההשפעה גדלה. תסתכלו על AIG, על סיטיגרופ (סימול: C ), על פאני מאיי או ג'נרל מוטורס.
משקיעים החלו לצאת מכולן לאחר שטיב הניהול השתנה, מיד לאחר עזיבת מנהלי העל שהובילו את כול החברות הללו לגדולות. ב GM זה התחיל כבר לפני 25 שנה ובאחרות הניהול התדרדר בעשור האחרון, ללא קשר למשבר הנוכחי. מאז במשבר הגדול האחרון, קיץ 1987 עד תחילת 1994, יכלו המשקיעים תמיד להעריך נכון את מצבן של החברות. בלוקבאסטר, שאנחנו מביאים כדוגמה, מייצגת נאמנה את השאר. בלוקבאסטר, מאז החלה להיסחר, נמדדה, כמו כול מניה אחרת, לפי ביצועי החברה. בין השנים 1972 ל 2002 המניה עלתה וירדה עם התוצאות העסקיות והציפיות להן אבל בעיקר התנהלה במגמה מעלה וזאת כיוון שעם הזמן החלו משקיעים להאמין שההנהלה מובילה את החברה בהצלחה ותמשיך לעשות כך. המניה עברה את משבר 2000 – 2002 כמו כול החברות המובילות. נפילה עד 2002 ומשם נסיקה לכיוון 2004.
מאז תחילת 2004 המניה מתדרדרת ולא הפסיקה להתדרדר עד תחילת מרץ השנה. מסתבר שלאור התוצאות העסקיות הגרועות הפכו הציפיות האופטימיות ששלטו בשנים 1972 – 2002 לפסימיות במאה הנוכחית. כלומר, ב 37 השנים האחרונות התנהגה מניית בלוקבאסטר בהתאם להתנהגות עסקיה כאשר הערכים הריאלים מובילים את הערכים בוול סטריט. העובדה שבין תחילת 2004 לתחילת 2009 המניה איבדה כ % 99 מערכה (מ 17.5 דולר ל – 13 סנט) משקפת די במדויק את הקשר בין מצב עסקיה של החברה למצב מניותיה. החברה עברה מרווח של 43 מיליון ב 2006 להפסד של 385 מיליון ב 2008 ובאמצע 2008 החלו לדבר על חששות מפשיטת רגל.
מה גרם אם כך לעליות החדות במניה, כמעט % 800, בין תחילת מרץ 2009 ועד לשבוע שעבר?. חפרנו וחיפשנו ולא מצאנו אפילו מילה אחת טובה על מצב החברה. חשבנו שאולי איזה אנליסט נתן המלצה חמה או אולי שמועות על רכישת החברה נפוצו בוול סטריט אבל שום-כלום. אז מדוע עלתה כך?
כי בלוקבאסטר, בעיקר בגלל המודעות לשמה, "צורפה" לגאות הכללית. AIG עלתה ב - % 475, פורד עלתה בכ % 450 ואפילו סיטיגרופ ופאני-מאיי עלו במאות אחוזים אז מדוע לא בלוקבאסטר? BBI עלתה יותר כי היא גם "קלה" יותר, פחות מניות למסחר (היא גם תרד יותר).
זה אשר אנחנו מנסים להסביר מאז החלו העליות: שהעליות מאז תחילת מרץ אינן מייצגות שום קשר לערכים ושום קשר להתפתחויות הכלכליות, מאקרו או מיקרו. העליות מובלות ע"י 3 סיבות: 1. "עליות של אנחת רווחה" אל מול המציאות הכלכלית בארה"ב שנראית טיפה טובה יותר משחששו (איך אמר הפרופסור סאמס, "אנחנו כבר לא בנפילה חופשית"). 2. הכסף הספקולטיבי הגדול, שמצוי בשפע ומהמר על נכונות ההנחה שאכן יוצאים מהמשבר. 3. המחירים שנראו זולים, אופטית.
עליות שמונחות ע"י הסיבות הללו מסוכנות ביותר כי אין להן תשתית עובדתית וזו הבעיה הפחות בעיתית. הבעיה הגדולה באמת היא בקצב העלייה שאינה נתמכת במאומה. עליות כה חדות שנשענות על הסיבות שהזכרנו, מפחידות.
ואכן, ביום ו' האחרון, לאחר שפרסמה את דוחות הרבעון הראשון של 2009, התמוטטה מניית בלוקבאסטר. ההנחיות ל 2009 רק תרמו להגדלת אימת המשקיעים. המשקיעים, לאחר עיון בתוצאות ובהנחיות הבינו שערכה הכלכלי של המניה נראה כקרוב יותר ל – 13 סנט שהיה בתחילת מרץ מאשר ל 1.2 דולר שהיה ב 14.5. נניח שבמקום לעלות מ 13 סנט ל 1.20 דולר הייתה המניה עולה "רק" ל 39 סנט, % 200 בחודשיים וחצי, מה רע? אולי אפילו הייתה ממשיכה לעלות אחרי הפרסום. אבל המניה עלתה ב % 800 פלוס ואז הסיבות לעליות הופכות לפתע רלבנטיות. לך ותסביר למטורפים שמנהלים כספים בוול סטריט שזה בסדר להיות שור או דב אבל לא חזיר.
אפילו אלביט מערכות (סימול: ESLT ), שמתקרבת מאוד לשיא כול הזמנים שלה "מובלת באפה ע"י הספקולנטים. ESLT נפלה בתחילת מרץ "ביחד עם החברה" ועלתה מאז, גם "ביחד עם החברה". מתחילת השנה ועד לתחילת מרץ ירדה ESLT ב % 26.6 ומאז עלתה ב - % 54, מישהו יכול להסביר את "ההשפעה הכלכלית" של התנודות הללו?
מאת: שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזוז פאוור קופצת 19%, בונוס מוסיפה 9%; מדדי ת"א בירוק
המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל
עליות של עד 1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.
עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת
על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות
לגבי העתיד. מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים
לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.
