המלצות השקעה בשוק האג"ח, אסף חלבי מאקסלנס
- 4.קצר וקולע! בחור מבריק (ל"ת)משה תורג׳מן 11/08/2015 19:51הגב לתגובה זו
- 3.ויסוצקי 11/08/2015 19:39הגב לתגובה זולא חשבתי על הדברים שהוא אמר ועכשיו שבדקתי לעומק ראיתי שאכן אנחנו בין העקומים התלולים בעולם . אני מקשיב לחלבי ונשאר בממשלתי !
- 2.איציק הגדול 11/08/2015 17:18הגב לתגובה זוהשתחררו לי כספים ואני מתמצא בשוק ההון והייתה לי הרגשה שזה מה שצריך לעשות. תודה אסף על הניתוח. רוצה לראות ניתוחים יותר ניתוחים שלך
- 1.ממש כלום . רמה בסיסית מינוס (ל"ת)יניב 11/08/2015 15:13הגב לתגובה זו
- מהרמות היותר גבוהות שהיו בביזפורטל (ל"ת)יניב ילד כאפות 11/08/2015 19:40הגב לתגובה זו
- אלפרד חברוני 11/08/2015 16:24הגב לתגובה זויניב אתה מדבר שטויות!רמה מאוד גבוהה של ניתוח שוק והמלצת השקעה ואלוקציה!ביד פורטל שיחקתם אותה
המדריך למשקיע הסולידי: פק"מ, קרן כספית, מק"מ, אג"ח או קרן נאמנות? כל מה שצריך לדעת
קרנות כספיות - מה התשואה שהן מניבות?
הקרנות הכספיות אמורות לתת לכם פחות או יותר את ריבית בנק ישראל - 4.75% (אבל בתחילת השנה הריבית עוד הייתה נמוכה יותר ולכן בפועל הן צפויות להניב השנה תשואה של כ-4.4%). יתרון של קרן כספית לעומת פיקדון בבנק, הוא שבקרן כספית המס הוא רק על הרווח הריאלי (25%), לעומת מס של 15% על הרווח הנומינלי בפיקדון. וזה אומר שבקרן כספית תשלמו קצת פחות מס לעומת פיקדון, לפחות בסביבת האינפלציה הנוכחית. יתרון חשוב נוסף של הקרנות הכספיות הוא שהריבית עולה יחד עם ריבית בנק ישראל. אם הכנסתם כסף לפיקדון כשהריבית הייתה 3% זה מה שתקבלו. בקרן הכספית אתם נהנים מעליית הריבית גם אחרי שהפקדתם את הכסף. בכל מקרה, גם פיקדון וגם קרן כספית הם מכשירים שבעיקר נועדו לשמור על ערך הכסף שלכם. הם לא מייצרים לכם תשואה ריאלית משמעותית (כשמקזזים את האינפלציה - 4.1% כעת בישראל).
מק"מ - אגרת חוב שקלית לשנה
מק"מ - מלווה קצר מועד לתקופה של שנה אחת, שאותו מנפיק בנק ישראל בכל חודש. מדובר על הלוואה לבנק ישראל לתקופה של שנה. נכון להיום, בגלל הסיכון הנמוך, אבל קיים, במקמ 914 לחודש ספטמבר 2024 (עוד שנה) אתם תקבלו ריבית של 4.793%, קצת יותר מריבית בנק ישראל. רק תזכרו - כאן המס הוא 15% נומינלי, על כל הרווח (ולא 25% על הרווח הריאלי כמו בקרן כספית).
אג"ח של בנקים
אפשרות נוספת היא להשקיע באיגרות חוב של בנקים. כאן יש לכם סיכון גבוה יותר לכאורה, הסיכון שבנק ייפול. זה סיכון נמוך מאוד, אבל קיים. כזכור, הבנק למסחר נפל לפני שני עשורים ובתחילת שנות ה-80 מדינת ישראל נאלצה להלאים את הבנקים אחרי הרצת המניות - ההפקרות של הבנקים באותם ימים. אז זה יכול לקרות, אבל - האם סביר שכיום אחד הבנקים הגדולים בישראל יקרוס בקרוב? כנראה שלא.
ומעבר לכך, אין בישראל ביטוח על פיקדונות, כך שאם בנק קורס המדינה לא תהיה חייבת 'להציל' לכם את הפיקדון. יש סבירות מסוימת שהיא תעשה זאת, אבל בעצם המשמעות היא שהסיכון שקול - אם אתם חוששים שבנק בישראל ייפול אז מה זה משנה אם שמתם את הכסף בפיקדון אצל הבנק או באג"ח של הבנק? פער מסוים יכול להיות במצב שבו המדינה תחליט להציל את כספי המשקיעים אבל לא את המשקיעים באגרות החוב של אותו בנק. אבל שוב - צריך להודות ביושר - כל התרחיש של נפילת אחד הבנקים הגדולים בישראל הוא די קיצוני. הפיקוח על הבנקים בישראל הוא אולטרה שמרני, הוא בעיקר דואג ליציבות הבנקים ופחות לתחרות במערכת הבנקאית. אז אם השתכנעתם שהבנקים הגדולים בישראל כנראה יישארו פה בעשורים הבאים, אתם יכולים לשקול קנייה של אג"ח של הבנקים. יש אמנם הבדלים בתקופה (השם הרשמי - מח"מ, משך חיים ממוצע) ובהתאם בתשואות. אבל באופן כללי ניתן למצוא שם איגרות חוב עם תשואות הנושקות ל-5%. לדוגמא, במסלול השקלי אג"ח של בנק לאומי 178 מעניק תשואה של 4.85% עם מח"מ של חצי שנה. גם אג"ח ארוכות יותר נותנות תשואה דומה. במסלול שצמוד למדד מדובר על תשואה ברוטו של 2.3%. מדובר על אג"ח ש'זזות' יחד עם האינפלציה - אם היא תישאר גבוהה יותר תקבלו ריבית גבוהה יותר, אבל אם היא תהיה נמוכה יותר גם התשואה שלכם בפועל תהיה נמוכה יותר. בשוק צופים אינפלציה בעוד שנה של כ-2.7%-3.2% וזה אומר שהריבית שלכם במסלול הזה יכולה לעמוד על 5.5% ואולי אפילו 6%. כך למשל אפשר להסתכל על אג"ח של מזרחי טפחות מז טפ הנפק 46 עם מח"מ 3.93. שם התשואה ברוטו היא 2.34%. אצל לאומי מדובר למשל על אגח 182 עם תשואה ברוטו של 2.27 (מח"מ 4.16). בבינלאומי יש את בינל הנפק אגח י עם תשואה ברוטו של 2.32% ומח"מ 1.96. בכל מקרה, גם כאן יש מס רווחי הון של 25%. ואם נחזור למה שפתחנו בו, יש עוד נקודה מעניינת - הכלכלנים ושוק ההון (גם בארץ וגם בעולם) מאמינים שהריבית של הבנקים המרכזיים בעולם תתחיל לרדת בשנה הבאה. אמנם התחזית הזו נדחית לחצי השני של השנה (ולכו תדעו, זה יכול גם להידחות ל-2025). אבל הנקודה היא שאם וכאשר הריביות בעולם יתחילו לרדת המחיר של אגרות החוב צפוי לרשום עליות ולכן מי שיחזיק את האג"ח (לתקופות הארוכות יותר) גם צפוי להרוויח מקפיצת מחיר האג"ח (רווחי הון). כלומר, אם אתם מאמינים שהריביות בעולם יירדו בשנים הבאות - זו עוד סיבה הגיונית להפנות, לפחות חלק מהכסף, לאג"ח לתקופה של יותר משנה אחת. לא ניכנס כאן לכל ההיבטים של האג"ח אבל נציין שככל שמשך החיים של אגרת החוב ארוך יותר כך צפויים בה רווחי הון יותר גדולים כאשר הריבית תרד (בשנה האחרונה כשהריביות בעולם עלו - אגרות החוב הארוכות יותר 'נפלו' יותר מאשר האגרות הקצרות. זה הסיכון שכרוך באגרות החוב הארוכות, אבל זה גם הסיכוי בהן). מה שבטוח הוא, שאם לאורך השנים האחרונות אגרות החוב היו לא מעניינות - לא היה איך לייצר שם תשואה בסביבת ריבית אפסית - היום הן כבר הרבה יותר רלוונטיות ומעניינות להשקעה למשקיע הסולידי.