מירה גשל מכון היצוא
צילום: יח"צ
ראיון סופ"ש

חוזרים מפסטיבל מיפ בקאן: "השנה חל גידול של 30% במכירות מהשנה שעברה"

'הכוכב הבא', 'עד קצה העולם' וכמובן ש'חטופים' - הם חלק מהיבול שנמכר ביריד. מירה גשל, מנהלת ענף תוכן קולנוע וטלוויזיה במכון הייצוא, מספרת איך הדוכן הישראלי פועל, ואיך התוצרת הישראלית משווקת
נעמה תורן | (1)
נושאים בכתבה מיפ מירה גשל

פסטיבל מיפ שנערך החודש בקאן הצרפתית, נחשב דווקא לגאווה כחול לבן - וזאת לאחר כשהפוקוס היה הפעם על ישראל. את האירוע יזם וארגן המכון הישראלי ליצוא, והוא כלל 5 פאנלים ומסיבה מפוארת ומדוברת - בכיכובם של הבלקן ביט בוקס. היוזמה עלתה כמה מיליוני שקלים, שהתחלקו בין מכון הייצוא ותעשיית הטלוויזיה - בין היתר קשת, דורי מדיה, ארמוזה פורמטס, רשת, HOT, ענני תקשורת, yes, האולפנים המאוחדים, סאטלינק, טלית הפקות, The box, וא-קאפלה.

גם ביריד הנוכחי נרשמו מכירות מרשימות לכל החברות המרכזיות - ארמוזה פורמטס, דורי מדיה, א-קאפלה, אולפני הרצליה, רשת, גיל הפקות וכמובן קשת - שבדוכן האישי שהפעילה, המשיכה לשווק את 'הכוכב הבא'. 'עד קצה העולם' שרק עלתה לאוויר השבוע בערוץ 10 עם נתוני צפייה גבוהים של כ-27%, נמכרה לאנדמול, וזה רק בזפזופ מהיר.

ישראל עונה כבר שנתיים לתואר אימפריה בכל הקשור בפורמטים טלוויזיונים. בשוק הזה התווית "מייד אין איזארל" עושה רק טוב. מירה גשל, מנהלת ענף תוכן קולנוע וטלוויזיה במכון הייצוא, וציר מרכזי בשיווק תעשיית הטלוויזיה בחו"ל באמצעות הביתן הישראלי במיפ, גאה בתוצאות: "הפוקוס התקיים בכמה אספקטים: ערכנו פאנלים על פורמטים, על דרמה של פורמטים - כמו 'פלפלים צהובים' ו'חטופים', על ניו מדיה, על דוקומנטרי ועל איך לעשות ביזנס עם ישראל. בכל הפאנלים ישבו דמויות מצמרת התעשייה - מ-yes, מ-HOT, קשת ורשת, ארמוזה, דורי מדיה וענני תקשורת. הוצאנו גם מוסף מיוחד לכבוד ישראל שחולק ל-13 אלף משתתפי מיפ.

-מערוץ 1 לא הגיעו?

הזמנתי אותם אבל הם לא באו.

גשל מספרת כי "הפסטיבל נפתח בפרזנטציה של הגורו של הפורמטים - וירג'יניה מאוסלר, מנכ"ליתTHE WIT, שסימנה 27 פורמטים שיכולים להיות פורצי דרך - ומתוכם בחרה ארבעה מישראל: 'גברים בתחפושת' של ארצה הפקות וארמוזה פורמטס, 'הכפר' של ערוץ 10, I CAN DO THATשל ארמוזה פורמטס, וג'יאנגסו - 'הכוכב הבא'. היא מאד מעריכה את הפורמטים הישראלים והיא זאת בעצם שיודעת להעריך מה יילך ומה לא".

-איך בעצם מחליטה הנהלת היריד למי יוקדש הפוקוס?

הנהלת התערוכה ראתה שבשנים האחרונות ישראל מציגה את הפורמטים הכי נמכרים. הם אמרו שנשים את ישראל בפוקוס, כי מבחינתם אנחנו מעצמת פורמטים טלויזיונית אחרי אנגליה.

-ומי שם את הכסף?

מכון היצוא והחברות עצמן.

-איך זה קורה שמדינה מקבלת פוקוס, במקרה הזה ישראל? זה עניין של באזז?

זה בהחלט גם עניין של באזז ועכשיו הבאזז הוא על ישראל.

הדוכן הישראלי בפסטיבל (צילום גולשים)

-מה אתם מציעים בביתן הישראלי?

בתערוכה עצמה יש ביתן ישראלי של מכון היצוא, שבו משתתפות 20 חברות, ומלבד זאת יש גם ביתנים של דורי מדיה, ארמוזה פורמטס וקשת. אצלנו בביתן נמצא הכל, ממפיצים ועד מכירת ערוצים ואולפני דיבוב כמו אלרום, מפורמטים ועד דוקומנטרי.

-למה בעצם לדורי מדיה וארמוזה וקשת יש ביתנים נפרדים? זה עניין טכני או מהותי?

זה עניין טכני לגמרי. יש להם המון פגישות ואני לא יכולה שהם יתפסו לי את כל השולחנות.

-זה נחשב לפסטיבל מוצלח מבחינת המכירות. על כמה אנחנו מדברים בעצם, מבחינת יצוא?

אני לא יכולה להגיד עדיין במספרים, כי אין לנו עדיין את כל הנתונים מהחברות, אבל אני יכולה להגיד שהשנה חל גידול של 30% במכירות מהשנה שעברה.

-איך בעצם הפכה תעשיית הטלוויזיה וגם הקולנוע לנכס של יצוא? זה תהליך שהתחיל עם התמורות בתעשייה, או שזה גם תוצאה של פניות של היוצרים למכון היצוא או להיפך?

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

התהליך היה הדדי - מכון היצוא הבין את חשיבות יצוא הקולנוע והטלוויזיה, הן מבחינה מסחרית והן מבחינה הסברתית, ובמקביל החלו להתקבל פניות מכל העולם שגילה סקרנות גדולה לגבי התעשייה הישראלית. מכון היצוא החליט להשקיע ולפתח את הענף זה, לתמוך בחברות הישראליות ולעודד את היצוא.

-יש בכלל חשיבות לתוכן הפורמטים או הסרטים? אני שואלת את זה משום ש'שומרי הסף' למשל עורר פה ביקורת מצד גורמים בממשלה למשל. זה משהו שמעסיק את מכון היצוא? יש דברים שלא תתמכו במכירתם?

ישנה כמובן חשיבות גדולה גם לתכנים של החומרים, אבל לא מהבחינה הזאת. מה שחשוב הוא שהחומרים יהיו טובים כי חומרים נמכרים הרבה יותר מהר ובכמות גדולה. אנחנו לא בודקים אם הסרט הוא פרו ישראלי או לא. מה גם ש'שומרי הסף' לא היה מעולם סרט בעייתי או אנטי ישראלי, משתתפים בו האנשים שתרמו מדמם למדינה, ראשי השב"כ. הוא עורר שיחה אבל לא היה אנטי ישראלי. זה סרט חשוב ומעניין וזה מה שחשוב. אם מכל הדברים שאנחנו מוכרים, שזה בעיקר פורמטים ודרמות, איזה שפיץ אחד מרגיז מישהו, זה לא נורא. רוב הסרטים הדוקומנטריים כיום הם סרטי שואה וסרטים מאד אישיים.

מירה גשל בדוכן הישראלי (צולם באמצעות טלפון סלולרי)

-איך עובד שיתוף הפעולה בין מכון היצוא למפיקים/זכיינים?

אנחנו עובדים איתם באופן פורה. נפגשים לישיבות באופן שוטף, עובדים יחד על רעיונות שיווקיים, משתתפים בתערוכות בינ"ל, עורכים מפגשים עם עיתונאים ופועלים ביחד להזדמנויות עסקיות ולהגדלת החשיפה של החברות בקרב רוכשים פוטנציאלים ברחבי העולם.

-מה השווקים שהכי מתעניינים בפורמטים מישראל?

בכל רחבי העולם מתעניינים בתעשיית הטלוויזיה הישראלית כיום. השוק מרכזי הוא מערב אירופה - צרפת, גרמניה, אטליה וספרד.

-מה הפורמט הכי מצליח שנמכר מישראל?

אני לא יכולה להגיד בוודאות מהו הפורמט הנמכר ביותר השנה. לפני שנה הוביל 'לעוף על המיליון'.

-האם יכול להיות שמכירת פורמטים פוגעת ביצירה מקורית, כי זכיינים ישקיעו יותר במכירה לחו"ל על חשבון יצירה מקומית, נגיד דרמה?

אני לא חושבת שהאחד פוגע בשני. ישנם יוצרים רבים שפועלים ליצירה מקומית בלבד ויש מי שמגיע לחו"ל רק אחרי ההצלחה בארץ. הזכיינים שמדלגים על השוק המקומי, תורמים גם הם לתעשייה הישראלית בעצם הגדלת ההתעניינות בנו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ירדן 27/04/2014 09:51
    הגב לתגובה זו
    ישראלית בעולם. יש לנו יוצרים נפלאים שזוכים להתעלמות מוחלטת מגורמים רשמיים וממשלתיים. עם קצת רצון ותעוזה מוסיקה ישראלית גם יכולה להיות ייצוא ישראלי מצליח.
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

מתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקומתוך הכוכב הבא לאירוויזיון של קשת 12, מתוך אתר מאקו

רייטינג: כוכב הבא ומהדורת 12 בטופ, ערוץ 14 רושם עלייה בשעות הערב

במהדורות 12 נשארת בטופ אבל למהדורת החדשות של ערוץ 14 נרשמת עלייה קלה ברייטינג

הדס ברטל |

מהדורת החדשות של 12 עדיין מונופול. ובכלל, קשת, למרות ניסיונה להתחמק מכך - היא מונופול. ערוץ 13 בגסיסה, 14 די נעצר, אך פחות מביא מפרסמים. קשת מקבלת את כל הקופה וכל הקצפת. סוד ידוע בשוק הפרסום והתקשורת הוא שקשת "שולחת" לקוחות לרשת רק כדי שתהיה לה תחרות ושהרגולטור לא יטיל עלייה סנקציות. 

המהדורה המובילה היא כאמור של קשת 12 עם 17.6% ברייטינג ו-443 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 9.3% ו-257 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 6.7% ו-153 אלף צופים וכאן 1 עם 3.2% ו-38 אלף צופים. 

פריים טיים

הכוכב הבא לאירווזיון ממשיך להוביל את טבלת הרייטינג עם 16.2% רייטינג ו-429 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעים הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 9.2% ו-262 אלף צופים. מעט אחריה מגיעה ווראט של רשת 13 עם 8.9% רייטינג ו-229 אלף צופים ותכנית הדרמה המקורית מקום שמח בכיכובה של נועה קולר של כאן 11 עם 6% ו-127 אלף צופים.


ינון מגל בשידורי הפטריוטים מתוך אתר ערוץ 14
ינון מגל בשידורי הפטריוטים - קרדיט: מתוך אתר ערוץ 14


תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 4.1% ו-101 אלף צופים. אחריה חדשות היום עם אלי ראכלין בערוץ 13 ו-75 אלף צופים. הרבה מאחור היא תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-26 אלף צופים. התכנית על הבוקר עם עודד מנשה בערץ 14 בשעה תשע עם רייטינג של 1.2% ו-28 אלף צופים בלבד. באותה השעה ב-13 משודרת פותחים יום עם רייטינג של 1.3% ו-29 אלף צופים והמובילה היא נסלי ברדה במשדר הבוקר של 12 ורייטינג של 2.6% ו-56 אלף צופים.