חוזרים מפסטיבל מיפ בקאן: "השנה חל גידול של 30% במכירות מהשנה שעברה"
פסטיבל מיפ שנערך החודש בקאן הצרפתית, נחשב דווקא לגאווה כחול לבן - וזאת לאחר כשהפוקוס היה הפעם על ישראל. את האירוע יזם וארגן המכון הישראלי ליצוא, והוא כלל 5 פאנלים ומסיבה מפוארת ומדוברת - בכיכובם של הבלקן ביט בוקס. היוזמה עלתה כמה מיליוני שקלים, שהתחלקו בין מכון הייצוא ותעשיית הטלוויזיה - בין היתר קשת, דורי מדיה, ארמוזה פורמטס, רשת, HOT, ענני תקשורת, yes, האולפנים המאוחדים, סאטלינק, טלית הפקות, The box, וא-קאפלה.
גם ביריד הנוכחי נרשמו מכירות מרשימות לכל החברות המרכזיות - ארמוזה פורמטס, דורי מדיה, א-קאפלה, אולפני הרצליה, רשת, גיל הפקות וכמובן קשת - שבדוכן האישי שהפעילה, המשיכה לשווק את 'הכוכב הבא'. 'עד קצה העולם' שרק עלתה לאוויר השבוע בערוץ 10 עם נתוני צפייה גבוהים של כ-27%, נמכרה לאנדמול, וזה רק בזפזופ מהיר.
ישראל עונה כבר שנתיים לתואר אימפריה בכל הקשור בפורמטים טלוויזיונים. בשוק הזה התווית "מייד אין איזארל" עושה רק טוב. מירה גשל, מנהלת ענף תוכן קולנוע וטלוויזיה במכון הייצוא, וציר מרכזי בשיווק תעשיית הטלוויזיה בחו"ל באמצעות הביתן הישראלי במיפ, גאה בתוצאות: "הפוקוס התקיים בכמה אספקטים: ערכנו פאנלים על פורמטים, על דרמה של פורמטים - כמו 'פלפלים צהובים' ו'חטופים', על ניו מדיה, על דוקומנטרי ועל איך לעשות ביזנס עם ישראל. בכל הפאנלים ישבו דמויות מצמרת התעשייה - מ-yes, מ-HOT, קשת ורשת, ארמוזה, דורי מדיה וענני תקשורת. הוצאנו גם מוסף מיוחד לכבוד ישראל שחולק ל-13 אלף משתתפי מיפ.
-מערוץ 1 לא הגיעו?
הזמנתי אותם אבל הם לא באו.
גשל מספרת כי "הפסטיבל נפתח בפרזנטציה של הגורו של הפורמטים - וירג'יניה מאוסלר, מנכ"ליתTHE WIT, שסימנה 27 פורמטים שיכולים להיות פורצי דרך - ומתוכם בחרה ארבעה מישראל: 'גברים בתחפושת' של ארצה הפקות וארמוזה פורמטס, 'הכפר' של ערוץ 10, I CAN DO THATשל ארמוזה פורמטס, וג'יאנגסו - 'הכוכב הבא'. היא מאד מעריכה את הפורמטים הישראלים והיא זאת בעצם שיודעת להעריך מה יילך ומה לא".
-איך בעצם מחליטה הנהלת היריד למי יוקדש הפוקוס?
הנהלת התערוכה ראתה שבשנים האחרונות ישראל מציגה את הפורמטים הכי נמכרים. הם אמרו שנשים את ישראל בפוקוס, כי מבחינתם אנחנו מעצמת פורמטים טלויזיונית אחרי אנגליה.
-ומי שם את הכסף?
מכון היצוא והחברות עצמן.
-איך זה קורה שמדינה מקבלת פוקוס, במקרה הזה ישראל? זה עניין של באזז?
זה בהחלט גם עניין של באזז ועכשיו הבאזז הוא על ישראל.
הדוכן הישראלי בפסטיבל (צילום גולשים)
-מה אתם מציעים בביתן הישראלי?
בתערוכה עצמה יש ביתן ישראלי של מכון היצוא, שבו משתתפות 20 חברות, ומלבד זאת יש גם ביתנים של דורי מדיה, ארמוזה פורמטס וקשת. אצלנו בביתן נמצא הכל, ממפיצים ועד מכירת ערוצים ואולפני דיבוב כמו אלרום, מפורמטים ועד דוקומנטרי.
-למה בעצם לדורי מדיה וארמוזה וקשת יש ביתנים נפרדים? זה עניין טכני או מהותי?
זה עניין טכני לגמרי. יש להם המון פגישות ואני לא יכולה שהם יתפסו לי את כל השולחנות.
-זה נחשב לפסטיבל מוצלח מבחינת המכירות. על כמה אנחנו מדברים בעצם, מבחינת יצוא?
אני לא יכולה להגיד עדיין במספרים, כי אין לנו עדיין את כל הנתונים מהחברות, אבל אני יכולה להגיד שהשנה חל גידול של 30% במכירות מהשנה שעברה.
-איך בעצם הפכה תעשיית הטלוויזיה וגם הקולנוע לנכס של יצוא? זה תהליך שהתחיל עם התמורות בתעשייה, או שזה גם תוצאה של פניות של היוצרים למכון היצוא או להיפך?
- הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
התהליך היה הדדי - מכון היצוא הבין את חשיבות יצוא הקולנוע והטלוויזיה, הן מבחינה מסחרית והן מבחינה הסברתית, ובמקביל החלו להתקבל פניות מכל העולם שגילה סקרנות גדולה לגבי התעשייה הישראלית. מכון היצוא החליט להשקיע ולפתח את הענף זה, לתמוך בחברות הישראליות ולעודד את היצוא.
-יש בכלל חשיבות לתוכן הפורמטים או הסרטים? אני שואלת את זה משום ש'שומרי הסף' למשל עורר פה ביקורת מצד גורמים בממשלה למשל. זה משהו שמעסיק את מכון היצוא? יש דברים שלא תתמכו במכירתם?
ישנה כמובן חשיבות גדולה גם לתכנים של החומרים, אבל לא מהבחינה הזאת. מה שחשוב הוא שהחומרים יהיו טובים כי חומרים נמכרים הרבה יותר מהר ובכמות גדולה. אנחנו לא בודקים אם הסרט הוא פרו ישראלי או לא. מה גם ש'שומרי הסף' לא היה מעולם סרט בעייתי או אנטי ישראלי, משתתפים בו האנשים שתרמו מדמם למדינה, ראשי השב"כ. הוא עורר שיחה אבל לא היה אנטי ישראלי. זה סרט חשוב ומעניין וזה מה שחשוב. אם מכל הדברים שאנחנו מוכרים, שזה בעיקר פורמטים ודרמות, איזה שפיץ אחד מרגיז מישהו, זה לא נורא. רוב הסרטים הדוקומנטריים כיום הם סרטי שואה וסרטים מאד אישיים.
מירה גשל בדוכן הישראלי (צולם באמצעות טלפון סלולרי)
-איך עובד שיתוף הפעולה בין מכון היצוא למפיקים/זכיינים?
אנחנו עובדים איתם באופן פורה. נפגשים לישיבות באופן שוטף, עובדים יחד על רעיונות שיווקיים, משתתפים בתערוכות בינ"ל, עורכים מפגשים עם עיתונאים ופועלים ביחד להזדמנויות עסקיות ולהגדלת החשיפה של החברות בקרב רוכשים פוטנציאלים ברחבי העולם.
-מה השווקים שהכי מתעניינים בפורמטים מישראל?
בכל רחבי העולם מתעניינים בתעשיית הטלוויזיה הישראלית כיום. השוק מרכזי הוא מערב אירופה - צרפת, גרמניה, אטליה וספרד.
-מה הפורמט הכי מצליח שנמכר מישראל?
אני לא יכולה להגיד בוודאות מהו הפורמט הנמכר ביותר השנה. לפני שנה הוביל 'לעוף על המיליון'.
-האם יכול להיות שמכירת פורמטים פוגעת ביצירה מקורית, כי זכיינים ישקיעו יותר במכירה לחו"ל על חשבון יצירה מקומית, נגיד דרמה?
אני לא חושבת שהאחד פוגע בשני. ישנם יוצרים רבים שפועלים ליצירה מקומית בלבד ויש מי שמגיע לחו"ל רק אחרי ההצלחה בארץ. הזכיינים שמדלגים על השוק המקומי, תורמים גם הם לתעשייה הישראלית בעצם הגדלת ההתעניינות בנו.
- 1.ירדן 27/04/2014 09:51הגב לתגובה זוישראלית בעולם. יש לנו יוצרים נפלאים שזוכים להתעלמות מוחלטת מגורמים רשמיים וממשלתיים. עם קצת רצון ותעוזה מוסיקה ישראלית גם יכולה להיות ייצוא ישראלי מצליח.
הכוכב הבא. קרדיט: אתר מאקוהכוכב הבא בראש הפריים טיים
בערב עם ריאליטי חזק, הוא כמעט תמיד בראש, וכך גם עם שידור "הכוכב הבא" לקראת אירוויזיון 2026, שהשתלט על רצועת הפריים טיים
רייטינג 
פריים טיים
תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, אבל כשיש ריאליטי, כמעט תמיד הוא בראש הטבלה, וכך גם היה אתמול עם "הכוכב הבא", שהיה עם רייטינג של 16.9% רייטינג ו-432 אלף צופים והיה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריו היתה "ווארט" של ערוץ 13, עם 7.9% רייטינג ו-182 אלף צופים, ואילו ההיעדרות של ינון מגל ככל הנראה הובילה לירידה של הפטריוטים למקום השלישי, עם 7.1% ו-189 אלף צופים. למרות שהעונה נפתחה בסערה, "בואו לאכול איתי" של כאן11 סגרה את הרשימה עם 6.1% רייטינג ו-150 אלף צופים.
תכניות הבוקר והצהריים
מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 3.2% ו-66 אלף צופים, במקום השני היה ערוץ 14, כשמהדורת "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, היתה במקום השני מבחינת רייטינג, עם 2.5% רייטינג אבל במקום הראשון מבחינת כמות צופים, 67 אלף צופים. "העולם הבוקר" של רשת סגרה את הרשימה, עם 2% רייטינג ו-59 אלף צופים.
ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור היה בראש ועמד על רייטינג של 2.7% ו-52 אלף צופים, ואילו אחריו היה "על הבוקר" של ערוץ 14 עם 1.9% רייטינג, ו-49 אלף צופים. את הרשימה סגר המשדר המיוחד לזכרו של הדר גולדין ז"ל ששודר ברשת, עם 1.7% רייטינג ו-38 אלף צופים.
- 5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
- האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצהריים, 14 בצהריים של חדשות 12 היה בראש, עם 3.5% ו-78 אלף צופים, בעוד האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה במקום השני, עם 3.3% רייטינג ו-69 אלף צופים. את הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.2% רייטינג ו-30 אלף צופים בלבד.
גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 135 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות
הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.
מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:
1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל
בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.
2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול
הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.
3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי
שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. יש ביקורת על כך וחשש שתהיה לפוליטיקאים השפעה על הרייטינג, אך מדובר על גופים עצמאיים שימדדו את היקפי התנועה.
- הכוכב הבא בראש הפריים טיים
- האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
