פסטיבל מיפ שנערך החודש בקאן הצרפתית, נחשב דווקא לגאווה כחול לבן - וזאת לאחר כשהפוקוס היה הפעם על ישראל. את האירוע יזם וארגן המכון הישראלי ליצוא, והוא כלל 5 פאנלים ומסיבה מפוארת ומדוברת - בכיכובם של הבלקן ביט בוקס. היוזמה עלתה כמה מיליוני שקלים, שהתחלקו בין מכון הייצוא ותעשיית הטלוויזיה - בין היתר קשת, דורי מדיה, ארמוזה פורמטס, רשת, HOT, ענני תקשורת, yes, האולפנים המאוחדים, סאטלינק, טלית הפקות, The box, וא-קאפלה.

גם ביריד הנוכחי נרשמו מכירות מרשימות לכל החברות המרכזיות - ארמוזה פורמטס, דורי מדיה, א-קאפלה, אולפני הרצליה, רשת, גיל הפקות וכמובן קשת - שבדוכן האישי שהפעילה, המשיכה לשווק את 'הכוכב הבא'. 'עד קצה העולם' שרק עלתה לאוויר השבוע בערוץ 10 עם נתוני צפייה גבוהים של כ-27%, נמכרה לאנדמול, וזה רק בזפזופ מהיר.

ישראל עונה כבר שנתיים לתואר אימפריה בכל הקשור בפורמטים טלוויזיונים. בשוק הזה התווית "מייד אין איזארל" עושה רק טוב. מירה גשל, מנהלת ענף תוכן קולנוע וטלוויזיה במכון הייצוא, וציר מרכזי בשיווק תעשיית הטלוויזיה בחו"ל באמצעות הביתן הישראלי במיפ, גאה בתוצאות: "הפוקוס התקיים בכמה אספקטים: ערכנו פאנלים על פורמטים, על דרמה של פורמטים - כמו 'פלפלים צהובים' ו'חטופים', על ניו מדיה, על דוקומנטרי ועל איך לעשות ביזנס עם ישראל. בכל הפאנלים ישבו דמויות מצמרת התעשייה - מ-yes, מ-HOT, קשת ורשת, ארמוזה, דורי מדיה וענני תקשורת. הוצאנו גם מוסף מיוחד לכבוד ישראל שחולק ל-13 אלף משתתפי מיפ.

-מערוץ 1 לא הגיעו?

הזמנתי אותם אבל הם לא באו.

גשל מספרת כי "הפסטיבל נפתח בפרזנטציה של הגורו של הפורמטים - וירג'יניה מאוסלר, מנכ"ליתTHE WIT, שסימנה 27 פורמטים שיכולים להיות פורצי דרך - ומתוכם בחרה ארבעה מישראל: 'גברים בתחפושת' של ארצה הפקות וארמוזה פורמטס, 'הכפר' של ערוץ 10, I CAN DO THATשל ארמוזה פורמטס, וג'יאנגסו - 'הכוכב הבא'. היא מאד מעריכה את הפורמטים הישראלים והיא זאת בעצם שיודעת להעריך מה יילך ומה לא".

• התשובה הציונית לנטפליקס: סדרת דוקו בכיכובו של "נוכל הטינדר"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

-איך בעצם מחליטה הנהלת היריד למי יוקדש הפוקוס?

הנהלת התערוכה ראתה שבשנים האחרונות ישראל מציגה את הפורמטים הכי נמכרים. הם אמרו שנשים את ישראל בפוקוס, כי מבחינתם אנחנו מעצמת פורמטים טלויזיונית אחרי אנגליה.

-ומי שם את הכסף?

מכון היצוא והחברות עצמן.

-איך זה קורה שמדינה מקבלת פוקוס, במקרה הזה ישראל? זה עניין של באזז?

זה בהחלט גם עניין של באזז ועכשיו הבאזז הוא על ישראל.

הדוכן הישראלי בפסטיבל (צילום גולשים)

-מה אתם מציעים בביתן הישראלי?

בתערוכה עצמה יש ביתן ישראלי של מכון היצוא, שבו משתתפות 20 חברות, ומלבד זאת יש גם ביתנים של דורי מדיה, ארמוזה פורמטס וקשת. אצלנו בביתן נמצא הכל, ממפיצים ועד מכירת ערוצים ואולפני דיבוב כמו אלרום, מפורמטים ועד דוקומנטרי.

-למה בעצם לדורי מדיה וארמוזה וקשת יש ביתנים נפרדים? זה עניין טכני או מהותי?

זה עניין טכני לגמרי. יש להם המון פגישות ואני לא יכולה שהם יתפסו לי את כל השולחנות.

-זה נחשב לפסטיבל מוצלח מבחינת המכירות. על כמה אנחנו מדברים בעצם, מבחינת יצוא?

אני לא יכולה להגיד עדיין במספרים, כי אין לנו עדיין את כל הנתונים מהחברות, אבל אני יכולה להגיד שהשנה חל גידול של 30% במכירות מהשנה שעברה.

-איך בעצם הפכה תעשיית הטלוויזיה וגם הקולנוע לנכס של יצוא? זה תהליך שהתחיל עם התמורות בתעשייה, או שזה גם תוצאה של פניות של היוצרים למכון היצוא או להיפך?

• הפריים טיים בשליטת קשת, והפעם עם "ארץ נהדרת"
• תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הכוכב הבא בראש הפריים טיים

התהליך היה הדדי - מכון היצוא הבין את חשיבות יצוא הקולנוע והטלוויזיה, הן מבחינה מסחרית והן מבחינה הסברתית, ובמקביל החלו להתקבל פניות מכל העולם שגילה סקרנות גדולה לגבי התעשייה הישראלית. מכון היצוא החליט להשקיע ולפתח את הענף זה, לתמוך בחברות הישראליות ולעודד את היצוא.

-יש בכלל חשיבות לתוכן הפורמטים או הסרטים? אני שואלת את זה משום ש'שומרי הסף' למשל עורר פה ביקורת מצד גורמים בממשלה למשל. זה משהו שמעסיק את מכון היצוא? יש דברים שלא תתמכו במכירתם?

ישנה כמובן חשיבות גדולה גם לתכנים של החומרים, אבל לא מהבחינה הזאת. מה שחשוב הוא שהחומרים יהיו טובים כי חומרים נמכרים הרבה יותר מהר ובכמות גדולה. אנחנו לא בודקים אם הסרט הוא פרו ישראלי או לא. מה גם ש'שומרי הסף' לא היה מעולם סרט בעייתי או אנטי ישראלי, משתתפים בו האנשים שתרמו מדמם למדינה, ראשי השב"כ. הוא עורר שיחה אבל לא היה אנטי ישראלי. זה סרט חשוב ומעניין וזה מה שחשוב. אם מכל הדברים שאנחנו מוכרים, שזה בעיקר פורמטים ודרמות, איזה שפיץ אחד מרגיז מישהו, זה לא נורא. רוב הסרטים הדוקומנטריים כיום הם סרטי שואה וסרטים מאד אישיים.

מירה גשל בדוכן הישראלי (צולם באמצעות טלפון סלולרי)

-איך עובד שיתוף הפעולה בין מכון היצוא למפיקים/זכיינים?

אנחנו עובדים איתם באופן פורה. נפגשים לישיבות באופן שוטף, עובדים יחד על רעיונות שיווקיים, משתתפים בתערוכות בינ"ל, עורכים מפגשים עם עיתונאים ופועלים ביחד להזדמנויות עסקיות ולהגדלת החשיפה של החברות בקרב רוכשים פוטנציאלים ברחבי העולם.

-מה השווקים שהכי מתעניינים בפורמטים מישראל?

בכל רחבי העולם מתעניינים בתעשיית הטלוויזיה הישראלית כיום. השוק מרכזי הוא מערב אירופה - צרפת, גרמניה, אטליה וספרד.

-מה הפורמט הכי מצליח שנמכר מישראל?

אני לא יכולה להגיד בוודאות מהו הפורמט הנמכר ביותר השנה. לפני שנה הוביל 'לעוף על המיליון'.

-האם יכול להיות שמכירת פורמטים פוגעת ביצירה מקורית, כי זכיינים ישקיעו יותר במכירה לחו"ל על חשבון יצירה מקומית, נגיד דרמה?

אני לא חושבת שהאחד פוגע בשני. ישנם יוצרים רבים שפועלים ליצירה מקומית בלבד ויש מי שמגיע לחו"ל רק אחרי ההצלחה בארץ. הזכיינים שמדלגים על השוק המקומי, תורמים גם הם לתעשייה הישראלית בעצם הגדלת ההתעניינות בנו.